אברהם בן בורג'יל
| לידה | ניקופול |
|---|---|
| רבותיו |
שמואל די מדינה  |
| חיבוריו |
לחם אבירים |
  | |
רבי אברהם בן עזוז (מכונה אברהם בן בורג'יל) היה ראש ישיבה בניקופול במאה ה-16, מחבר הספר "לחם אבירים" על התלמוד הבבלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט מאוד ידוע לנו על תולדותיו. נולד כפי הנראה בסביבות שנת ה'ש' (1540) בניקופול. ידוע כי למד בסלוניקי בישיבתו של ראש חכמי העיר רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם).
נשא לאשה את בתו של הגביר יהודה די נוביש מניקופול, והקים ישיבה בעיר לצד חברו רבי שמואל אריסה. לפי חלק מהמקורות כיהן ברבנות בניקופול[1], אך לדעת חוקרים אחרים אין זה נכון.
חי חיי סבל וייסורים, ונפטר בגיל צעיר, לפני סוף המאה ה-16, מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר כמה ספרים:
ספר לחם אבירים: הספר נדפס לאחר מותו על ידי תלמידו וגיסו רבי יוסף די נוביש בוונציה בשנת ה'שס"ה (1604/1605).
הספר כולל חידושים שליבן בישיבה עם תלמידיו על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, יבמות (פרקים א-ב), כתובות וקידושין. יש המפקפקים בייחוסם של חידושי מסכת יבמות אליו[2], ויש המחזקים ייחוס זה[3]. חידושיו לבבא קמא ויבמות יצאו במהדורות חדשות בשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.
סגנונו פלפלני, כדרכן של ישיבות הבלקן באותה העת[4]. בחידושיו מרבה לצטט את מהר"י בן לב. פירושו זכה לתפוצה רבה וצוטט על ידי מפרשים כמו מהרש"א[5].
חידושים על מסכת חולין - הודפסו ב"אוצר השיטת" בהוצאת מכון ירושלים תשל"ט, חלק ב'.
חידושים על מסכת עבודה זרה - טרם הודפסו, נותרו בכתב יד
תשובות - שתי תשובות הלכתיות שכתב הוזכרו בשו"ת מהרשד"ם[6], אשר דן בהן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי י. לרר, מבוא לספר לחם אבירים על מסכת בבא קמא, ירושלים ה'תש"ן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לחם אבירים דפוס ראשון
- לחם אבירים על יבמות הוצאת מכון בנין אב תשס"ח
- חידושיו למסכת עבודה זרה, צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
- חידושיו למסכת חולין, צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האנציקלופדיה העברית כרך ז עמ' 800
- ^ חיים בנטוב, "שיטת לימוד התלמוד בישיבות שאלוניקי ותורכיה", ספונות יג (יוון ספר 3) עמ' כד
- ^ יעקב שמואל שפיגל, "משהו על יצירתו של רבי יהודה ן' בולט", עלי ספר ט, תשמ"א, עמ' 170.
- ^ ראו: חיים בנטוב, "שיטת לימוד התלמוד בישיבות שאלוניקי ותורכיה", ספונות יג (יוון ספר 3) עמ' ה-קג.
- ^ למשל: חידושי הלכות מהרש"א, מסכת קידושין דף יח עמוד א דיבור המתחיל "אי הכי".
- ^ חלק חושן משפט סימן ריז וסימן רעה
| בקרת זהויות |
|
|---|