ספונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז

ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות[1], ביוזמתו של מאיר בניהו[2], ומטעם מכון בן צבי[3] והאוניברסיטה העברית. עד כה יצאו לאור 23 ספרים ב-22 כרכים.[4] הספר הראשון יצא לאור בשנת תשי"ז (1956) והאחרון בשנת תשס"ג (2003).

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסיבות לייסוד כתב העת ותפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לייסוד כתב העת, פורטו על ידי ראש מכון בן צבי, יצחק בן צבי, בפתח הכרך הראשון (בחודש אלול התשט"ז):

ספר השנה של מכון בן צבי — ספונות — בא למלא חסרון ניכר בשטח המחקר של ההיסטוריה הישראלית. תחומו הוא תחום עבודתו של המכון — חקר קהילות ישראל מסוף ימי הביניים ועד זמננו, בעיקר בארצות שהיו תחת שלטון האיסלאם והסולטנים העותמאנים ששלטו מגבולות פרס ועד לקצות אפריקה המערביים ומהבלקאנים ועד לתימן. בתחום מחקריו של המכון נכנסות גם ארצות דוברות פרסית והקהילות בהודו.

"ספונות", ספר ראשון (תשי"ז), עמ' ה'.

בהמשך הדברים, ציין בן צבי גם את התפקידים שהועיד המכון לכתב העת:

שלושה תפקידים היו בפני המכון בגשתו ליסד בימה זו: א. לרכז המקורות והמחקרים בבימה אחת. ב. לעודד פירסומם של מקורות חשובים שאינם בעלי היקף של ספר... ג. להכשיר כוחות חדשים לשטח זה של מחקר על ידי נתינת הדרכה ומתן אפשרות לפירסום העבודות בקובץ.

שם, שם.

העורכים של כתב העת, מבנהו, וכותביו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שבעת הספרים הראשונים של הסדרה הראשונה ערכו יצחק בן צבי ומאיר בניהו. לאחר פטירתו של בן צבי, בשנת 1963, ערך בניהו את שמונת הספרים הנוספים של סדרה זו. כל המאמרים בסדרה הראשונה נכתבו בשפה העברית, ובסוף כל כרך הופיעו תקצירים של המאמרים בשפה האנגלית.[5] חלק מן הספרים בסדרה הוקדשו לנושא מסוים (שבתאות, צפת ויהדות יוון), לכבוד אדם (שניאור זלמן שזר, גרשם שלום) או לזכרו (ישעיהו זנה ויצחק בן-צבי).[6]

הסדרה החדשה נערכה על ידי שאול שקד (כרך אחד[7]), יוסף הקר (שלושה כרכים), מנחם בן ששון (שלושה כרכים) ומאיר בר-אשר (שני כרכים). אף כאן נכתבו מרבית המאמרים בעברית, ונלוו אליהם, בסוף הכרך, תקצירים באנגלית, אם כי לראשונה הופיעו גם מספר מאמרים באנגלית ובצרפתית.[8]

בכתב העת השתתפו רבים מהחוקרים היהודים הבולטים שבאותה העת, לצדם של רבנים וחוקרי יהדות ומחשבת ישראל. מבין המשתתפים הקבועים (שפירסמו שלושה פרסומים לפחות בכתב העת), ניתן למנות את החוקרים הבאים: משה אטיאש, נחמיה אלוני, אברהם שאול אמארילייו, חיים ביינארט, מאיר בר-אשר, דוד בנבנשתי, יצחק בן צבי, מאיר בניהו, חיים גרבר, חיים זלמן דימיטרובסקי, אברהם הטל, יוסף טובי, יצחק מלכו, יוסף קאפח, יהודה רצהבי, אלכסנדר שייבר, גרשם שלום, שמעון שלם, רבקה ש"ץ אופנהיימר, דוד תמר, וישעיהו תשבי.

חוקרים חשובים נוספים שתרמו לכתב העת היו: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, ישראל בן זאב, נפתלי בן מנחם, שלמה דב גויטיין, אפרים גוטליב, דניאל גולדשמידט, משה גיל, יוסף דן, אברהם מאיר הברמן, אפרים חזן, דב ירדן, ישעיהו ליבוביץ, יהודה ליבס, אהרן מירסקי, יצחק נסים, שלמה סימונסון, יוסף ברוך סרמוניטה, יום טוב עסיס, עזרא פליישר, בצלאל רות, עזריאל שוחט, ועוד.

תוכן כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת מתמקד כאמור בחקר קהילות ישראל בארצות האסלאם, בצפון אפריקה, באימפריה העות'מאנית ובמזרח הרחוק, מסוף ימי הביניים ועד זמננו. בין היתר מכיל כתב העת מחקרים על ההיסטוריה של הקהילות היהודית באותן ארצות, לרבות פרסום וניתוח של מקורות בנושאים אלה, כגון: פנקסי קהילה, הסכמות, אגרות, כיתוב על מצבות, כרוניקות, ותאור מאורעות ועלילות דם כנגד אותן קהילות; השבתאות על שלוחותיה; תיאור מסעות לארץ ישראל וקורות שלוחי ארץ ישראל לקהילות ישראל בחו"ל; אגרות בין רבנים או אישים אחרים; מחלוקות בין רבנים או אישים ידועים בקהילות היהודיות; קטעי תפילה, סליחות ופיוטים; מקורות שונים מן הגניזה הקהירית; רשימות ביבליוגרפיות, בעיקר על הקהילות היהודיות; קבלה, אישים וחיבורים; קטעי הלכה; חיבורים פילוסופיים; מאמרים בנושא ספרות עברית, וכן בלשנות ודקדוק, בעיקר בקשר לשפות יהודיות, ועוד.

מבין המקומות והקהילות להם יוחדו מאמרים רבים, ניתן למנות את צפת, יהדות תימן, יהדות הודו, יהדות ספרד, יהדות איטליה, יהדות מצרים, ויהדות יוון.

מאמרים שנדפסו במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת כתב העת הופיעו מאמרים אחדים שיצאו לאור מאוחר יותר גם בספרים אחרים, בקובצי מאמרים או בתדפיסים נפרדים:

מאמרים שיצאו לאור בספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון שלם (ערך והתקין מאיר בניהו), רבי משה אלשיך, לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים: מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי קרית ספר בע"מ, תשכ"ו:
    • שער ראשון של הספר: "שיטות הפירוש והדרש", עמ' ל"ז - קל"ד, הופיע בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): שמעון שלם, "לחקר שיטות הפירוש והדרש של רבי משה אלשיך", עמ' קנ"א - ר"ה.
    • שער שני של הספר: "מחשבה ומוסר בפירושיו", עמ' קל"ה - רל"ב, הופיע בספונות, ספר ששי (תשכ"ב): שמעון שלם, "מחשבה ומוסר בפירושיו של רבי משה אלשיך", עמ' קצ"ז - רנ"ח.
    • עמ' רל"ג של הספר: "כתבי מהר"ם אלשיך", הופיע בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): שמעון שלם, "כתבי מהר"ם אלשיך", עמ' ר"ו.
    • המבוא לספר: "חייו וספריו", עמ' כ"א - ל"ה, הופיע בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): שמעון שלם, "לחקר חיבוריו של רבי משה אלשיך", עמ' קע"ט - קצ"ז.
  • דוד שמואל לוינגר, בדי הארון ומגדל חננאל, לרבי שם טוב בן אברהם בן גאון, הוצאת פקסמיל, על פי כתב יד 840 בספריה הלאומית, פריס, ירושלים: מזרח ומערב, 1977:
    • המבוא לספר, עמ' ז' - ל"ט, הוא תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): דוד שמואל לוינגר, "רבי שם טוב בן אברהם בן גאון", עמ' ז' - ל"ט.
  • אברהם הטל, יהדות צפון אפריקה, ביבליוגראפיה, ירושלים: מכון בן צבי של יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית, תשל"ג-1973 (מהדורה שנייה מורחבת: ירושלים: תשנ"ג-1993):
    • גרסה מוקדמת של הפרקים: "צפון אפריקה (כללי)", "אלג'יריה", "תוניסיה" ו"מארוקו" (הספר כולו, למעט הפרק: "לוב", ראו להלן), הופיעה לראשונה בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): אברהם הטל, "פרסומים על יהדות צפון אפריקה, רשימה ביבליוגרפית", עמ' תס"ז - תק"ח.
    • גרסה מוקדמת של הפרק: "לוב", עמ' 41 - 61 (במהדורה השנייה המורחבת: עמ' 107 - 146), הופיעה לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ה): אברהם הטל, "פרסומים על יהדות לוב, רשימה ביבליוגרפית", עמ' שפ"ג - שצ"ח.

מאמרים שיצאו לאור בקובצי מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, מסות ומחקרים בספרות הקבלה והשבתאות, רמת גן: הוצאת אגודת הספרים בישראל, 1964 (מהדורה שנייה, הוצאת מאגנס, תשמ"ב):
    • מאמר רביעי של קובץ המאמרים: "תעודות על נתן העזתי בכתבי רבי יוסף חמיץ", עמ' 52 - 80, הופיע לראשונה בספונות, ספר ראשון (תשי"ז), עמ' פ' - קי"ז.
  • יצחק בן צבי, כתבים: נדחי ישראל, ערך א. ראובני, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשכ"ו[9]:
    • המאמר בפרק י"ד: "ק'אי־פאנג־פו", עמ' 225 - 269, הופיע לראשונה בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): יצחק בן צבי, "לוחות האבן מבית הכנסת הקדום בק'אי־פנג־פו", עמ' כ"ז - ס"ו.
  • יצחק בן צבי, כתבים: מחקרים ומקורות, ערכו זלמן שזר ומאיר בניהו, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשכ"ו[9]:
    • מאמר 11 לשער השני של קובץ המאמרים: "מאורעות צפת מביזת תקצ"ד ועד מרידת הדרוזים בשנת תקצ"ח", עמ' 105 - 158, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): יצחק בן צבי [ז"ל], "מאורעות צפת מביזת תקצ"ד ועד מרידת נדרוזים בשנת תקצ"ח" (אגרות צפת שנשלחו למשה מונטיפיורי), עמ' רע"ה - שכ"ב.
    • מאמר 15 (ה) לשער השלישי של קובץ המאמרים: "שלוחי צפת באיטליה במאה הי"ח", עמ' 181, 197 - 265, הופיע לראשונה (בסדר שונה) בספונות, ספר ששי (תשכ"ב), עמ' שנ"ה - שצ"ז.
    • מאמר 19 לשער הרביעי של קובץ המאמרים: "מקורות לתולדות יהודי פרס", עמ' 292 - 318, הופיע לראשונה בספונות, ספר שני (תשי"ח), עמ' ק"צ - רי"ג.
    • מאמר 22 לשער הרביעי של קובץ המאמרים: "אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש", עמ' 349 - 392, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד): יצחק בן צבי [ז"ל], "אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש" (מארכיונו של רבי יעקב יצחקי ז"ל מדרבנד), עמ' מ"ג - פ"ד.
    • מאמר 25 לשער החמישי של קובץ המאמרים: "מסעות ששון חי לבית קשתיאל", עמ' 421 - 471, הופיע לראשונה בספונות, ספר ראשון (תשי"ז), עמ' קמ"א - קפ"ד.
    • מאמר 26 לשער הששי של קובץ המאמרים: "קונטריס בקבלה שבתאית מחוגו של ברוכיה", עמ' 475 - 525, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' שמ"ט - שצ"ד.
  • שמואל ש. שטרן, מחקרים בספרות העברית בימי הביניים, אסופת מאמרים, תל אביב: בהוצאת החוגים לספרות עברית ולשפה וספרות ערבית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, תשל"א:
    • המאמר הרביעי של קובץ המאמרים: "תיאור חדש מרבי יהודה אלחריזי על נסיעתו לבבל", עמ' 38 - 47, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד), קמ"ה - קנ"ו.
  • גרשם שלום, מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974:
    • המאמר החמישי בחלק השני של קובץ המאמרים: "דרוש 'זה אלי ואנוהו' לאברהם מיכאל קארדוזו", עמ' 332 - 370, הופיע לראשונה כחלק שני בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), גרשם שלום, "שני מקורות חדשים לידיעת תורתו של אברהם מיכאל קארדוזו", עמ' ר"ע - ש'. לחלק הראשון של המאמר ראו להלן.
  • ישראל מהלמן, גנוזות ספרים, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשל"ו-1976:
    • המאמר החמישי של קובץ המאמרים: "פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי", עמ' 43 - 102, הופיע לראשונה בספונות, ספר שלושה-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' רט"ו - רע"ב.
  • ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, מחקרים ומקורות, כרך ראשון, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ב:
    • המאמר השני בחלק השני של קובץ המאמרים: "דמותו של רבי משה קורדובירו בחיבור של רבי מרדכי דאטו", עמ' 131 - 176, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג), עמ' קי"ט - קס"ו.
    • המאמר האחרון בחלק השני של קובץ המאמרים: "יחסו של ר' אברהם אזולאי לקבלת הרמ"ק ולקבלת האר"י", עמ' 255 - 267, הופיע לראשונה בספונות, סדרה חדשה, ספר ראשון (ט"ז) (תש"ם), עמ' 191 - 203.
  • דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980):
    • המאמר: "על מחזור רומניא ומנהגו", עמ' 151, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד), עמ' ר"ה - רל"ו.
    • המאמר: "מחזורים כמנהג קהילות יוון", הופיע לראשונה בספונות, ספר שלושה-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' ק"ג - ק"צ.
  • דוד תמר, מחקרים בתולדות היהודים בארץ ישראל ובאיטליה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"ו-1986:
    • המאמר הראשון בחלק הראשון של קובץ המאמרים: "הציפייה באיטליה לשנת הגאולה של"ה", עמ' 11 - 38, הופיע לראשונה בספונות, ספר שני (תשי"ח), עמ' ס"א - פ"ח.
    • המאמר השני בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "אגרת מצפת בעניין עשרת השבטים, משנת שפ"ה או שנה רפ"ה", עמ' 81 - 86, הופיע לראשונה בספונות, ספר ששי (תשכ"ב), עמ' ש"ג - ש"י.
    • המאמר התשיעי בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "האר"י והרח"ו כמשיח בן יוסף", עמ' 115 - 123, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג), עמ' קס"ז - קע"ז.
  • גרשם שלום, מחקרי שבתאות, ההדיר יהודה ליבס, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ב-1991:
    • המאמר השני בפרק הרביעי של קובץ המאמרים: "קונטרס מראשית ימיה של כת הדונמה בשאלוניקי, עמ' 305 - 320, הופיע לראשונה בספונות, ספר תשיעי (תשכ"ה), גרשם שלום, "קונטריס מראשית ימיה של כת הדונמה בשאלוניקי", עמ' קצ"ג - ר"ז.
    • המאמר השני בפרק החמישי של קובץ המאמרים: "אברהם מיכאל קראדוזו: דרוש קודש ישראל לה'", עמ' 425 - 452, הופיע לראשונה, כחלק הראשון של מאמר בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), גרשם שלום, "שני מקורות חדשים לידיעת תורתו של אברהם מיכאל קארדוזו", עמ' רמ"ג - ר"ע. לחלק השני של המאמר ראו לעיל.
  • ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, מחקרים ומקורות, כרך שני, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ג:
    • המאמר הראשון בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה - ת"מ", עמ' 273 - 332, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' ע"א - ק"ל.
  • יהודה ליבס, סוד האמונה השבתאית, קובץ מאמרים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ה-1995:
    • המאמר השני של קובץ המאמרים: "יחסו של שבתי צבי להמרת דתו", עמ' 20 - 34, הופיע לראשונה בספונות (סדרה חדשה), ספר שני (י"ז), עמ' 267 - 307.
  • רבקה ש"ץ אופנהיימר, הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ה-2005:
    • המאמר הרביעי של קובץ המאמרים: "לדמותה הרוחנית של אחת הכיתות השבתאיות", עמ' 70 - 104, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' שצ"ה - תל"א.
    • המאמר החמישי של קובץ המאמרים: "’מראות על רזא דמלכא משיחא’ מקור קדום משבתאי מומר" (כ"י מכון בן-צבי 2262), עמ' 105 - 138, הופיע לראשונה בספונות, ספר שנים-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' רי"ט - רנ"ב.

מאמרים שיצאו לאור בתדפיסים נפרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק בן צבי, "מקורות לתולדות יהודי פרס", תשי"ט, תדפיס מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר שני, ירושלים: תשי"ח, עמ' ק"צ - רי"ג.
  • רבקה ש"ץ, "לדמותה הרוחנית של אחת הכיתות השבתאיות", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' שצ"ה - תל"א.[10]
  • יצחק מלכו ורבקה ש"ץ, "פירוש 'לך לך' ליהודה לוי טובה", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' תל"ג - תקכ"א.
  • חיים מזרחי, "עדות נוצרית על תסיסה משיחית בקורפו", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' תקל"ז - תק"מ.
  • יצחק בן צבי, "לוחות-האבן מבית הכנסת הקדום בק'אי־פנג־פו", תשכ"א, תדפיס מתוך ספונות: ספר השנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר חמישי, ירושלים: תשכ"א, עמ' כ"ז - ס"ו.[11]
  • מאיר בניהו, יצחק בן־צבי הנשיא, מפעלו המדעי ומחקריו במכון בן־צבי, דברים שאמר מאיר בניהו בעצרת־זיכרון באוניברסיטה העברית ביום השלושים לפטירתו בתשעה ועשרים באייר תשכ"ג (עם תקציר בצרפתית), ירושלים: מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, שנת חמשת אלפים שבע מאות ושלוש עשרים ליצירה (1963). נדפס (ללא התקציר בצרפתית) גם בתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר שמיני, ירושלים: תשכ"ד, עמ' י"ט - כ"ז.
  • מאיר בניהו, "רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן: תקנות, אגרות חכמה, שירים ופיוטים משלו ומשל אחיו רבי יצחק", תדפיס מתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים: תשכ"ה, עמ' כ"א - קכ"ה.
  • "רבקה ש"ץ אופנהיימר, "’מראות על רזא דמלכא משיחא’ מקור קדום משבתאי מומר" (כ"י מכון בן-צבי 2262), תדפיס מיוחד מתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח י"ב (ספר יון ב'), ירושלים: תשל"א - תשל"ח, עמ' רי"ט - רנ"ב.[10]

כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר ראשון: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת ראש המכון (יצחק בן צבי) ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשי"ז-1956. שי"ד + 16 עמודים.[12]
  • ספר שני: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת ראש המכון (יצחק בן צבי) ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשי"ח-1958. שע"ו + 16 עמודים.[13]
  • ספרים שלישי ורביעי: ספר היובל לשניאור זלמן שזר, מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תש"כ-1960. תקס"ז + 22 עמודים.[14]
  • ספר חמישי: ספר זיכרון לישעיהו זנה, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשכ"א-1961. תק"ח + 18 עמודים.[15]
  • ספר ששי: מחקרים ומקורות על צפת, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשכ"ב-1962. תק"ג + 29 עמודים.[16]
  • ספר שביעי: מחקרים ומקורות על צפת — ב, בעריכת יצחק בן צבי ז"ל ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, תשכ"ג-1963. שפ"ג + 25 עמודים.
  • ספר שמיני: מוקדש לנשיא יצחק בן צבי זכרונו לברכה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ד-1964. שע"ה + 28 עמודים.[17]
  • ספר תשיעי: מוקדש לנשיא יצחק בן צבי זכרונו לברכה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ה-1964. שצ"ח + 21 עמודים.[17]
  • ספר עשירי: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ו-1966. תרמ"ג + 32 עמודים.
  • ספר אחד-עשר: ספר יוון — כרך א, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1977. שנ"א + 24 עמודים.
  • ספר שנים-עשר: ספר יוון — כרך ב, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1978. ר"ע + 20 עמודים.
  • ספר שלושה-עשר: ספר יוון — כרך ג, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1978. ש"ח + 18 עמודים.
  • ספר ארבעה-עשר: ספר יוון — כרך ד, התנועה השבתאית ביוון, חיברו מאיר בניהו, מוגש לגרשם שלום במלאת לו ע"ה שנים, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1977. תקנ"ז + 15 עמודים.[18]
  • ספר חמישה-עשר: ספר יוון — כרך ה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשמ"א, 1971 - 1981. תכ"א + 19 עמודים.

הסדרה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר ראשון (ט"ז): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת שאול שקד ויוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ם-1980. 495 + XXV עמודים.[19]
  • ספר שני (י"ז): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת יוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג-1983. 398 + XII עמודים.[20]
  • ספר שלישי (י"ח): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת יוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ה-1985. 339 + XII עמודים.[21]
  • ספר רביעי (י"ט): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ט-1989. 395 עמודים.
  • ספר חמישי (כ'): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ב-1992. 246 עמודים.
  • ספר ששי (כ"א): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ד-1994. 324 עמודים.
  • ספר שביעי (כ"ב): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר מ' בן אשר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ט-1999. 398 עמודים.
  • ספר שמיני (כ"ג): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר מ' בן אשר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג-2003. 608 עמודים.
  • ספר תשיעי (כ"ד): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת נחם אילן וחגי בן-שמאי, תשע"ה 2015; 546 עמודים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לסדרה החדשה ניתן שם שונה, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח.
  2. ^ אורי דרומיתלמיד חכם וחוקר, באתר הארץ, 5.6.2009.
  3. ^ לפרטים נוספים על המכון, ראו שמעון רובינשטיין, על ייסודו וראשיתו של המכון לחקר קהילות ישראל במזרח, פעמים 23, תשמ"ה-1985, עמ' 127 - 149. .
  4. ^ הספרים השלישי והרביעי יצאו יחד בשם: "ספר היובל לשניאור זלמן שזר, מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית".
  5. ^ בפרסומים בלועזית מצוּטט כתב העת בשמו האנגלי: Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the east.
  6. ^ לפרטים נוספים ראו בפרק: כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים.
  7. ^ שקד ערך את כרך ט"ז, יחד עם הקר
  8. ^ ראו למשל המאמר בספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה: Haïm Vidal Sephiha, Ladino (judéo-espagnol calque) et Sémantique, pp. V - XV. למאמר לא צורף תקציר בעברית.
  9. ^ 9.0 9.1 לפרטים נוספים על מאמריו של בן צבי בנושא זה, ראו יצחק בצלאל, כתבי יצחק בן-צבי על יהדות-המזרח – השלבים, התחומים, המאפיינים, פעמים 25, תשמ"ו-1985, עמ' 123 - 145. .
  10. ^ 10.0 10.1 המאמר נדפס גם בקובץ מאמריה של ש"ץ אופנהיימר: הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ראו לעיל.
  11. ^ המאמר הופיע גם בספרו: "נדחי ישראל", ראו לעיל.
  12. ^ לפרטים נוספים על הספר הראשון וכתב העת, ראו על הכל בקיצור, מעריב, 2 בנובמבר 1956.
  13. ^ למאמר ביקורת על מאמר מאת הרב יוסף קאפח, שיצא לאור בספר השני, ראו משה צדוקקורות הזמן, לר' חיים חבשוש, דבר, 29 במאי 1959.
  14. ^ לתוכן העניינים ופרטים נוספים על הספרים השלישי והרביעי, ראו מודעה"ספונות" ג-ד, מעריב, 25 במרץ 1960 (מודעה). ראו גם הנשיא הגיש לז. שזר קובץ לכבוד יובלו ה־70, דבר, 7 ביולי 1960.
  15. ^ למאמר ביקורת על הספר החמישי, ראו S. M. Stern, Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the East. Vol. five (Isaiah Sonne memorial volume). (Publications of the Ben-Zvi Institute, the Hebrew University, Jerusalem.) 18, 508 pp., 7 plates. Jerusalem: Kiryat Sefer Ltd. for the Ben-Zvi Institute, 1961, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 25 (1962), pp. 340 - 341. באתר הוצאת קיימברידג' (צפייה מגבלת).
  16. ^ למאמר ביקורת על הספר הששי, ראו משה צדוקספונות, דבר, 28 במאי 1963.
  17. ^ 17.0 17.1 למאמרי ביקורת על הספרים השמיני והתשיעי, ראו: ג. קרסלמהודו ועד הולנד, שני כרכי "ספונות" לזכר הנשיא י. בן־צבי, מעריב, 20 בנובמבר 1964, וכן דוד שמואל לווינגר, ספר הזיכרון ליצחק בן-צבי, דבר, 3 בספטמבר 1965.
  18. ^ למאמר ביקורת על הספר הארבעה-עשר, ראו Shimon L. Khayyat, Benayahu's "Sefunot, the Sabbatian Movement in Greece", The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 71, No. 4 (Apr., 1981), pp. 253 - 256. באתר jstor (גישה מוגבלת).
  19. ^ למאמר ביקורת על הספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה. הכולל גם פרטים על תוכן המאמרים הנכללים בספר, ראו יהושע בלאו, 'ספונות' בסדרה חדשה, פעמים 7, תשמ"א-1981, עמ' 114 - 117. ראו גם Ada Rapoport-Albert, Review of Shaked,S., Haker,J. (eds.), Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities of the East, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 46 (3) (1983), pp. 537 - 539. באתר jstor (צפייה מוגבלת).
  20. ^ למאמר ביקורת על הספר השני (י"ז) של הסדרה החדשה, ראו מ. משבזה ועתה, מעריב, 20 בינואר 1984.
  21. ^ למאמר ביקורת על הספר השלישי (י"ח) של הסדרה החדשה, ראו מ. משבעדות חקר עיון, מעריב, 9 באוגוסט 1985.