אברהם טמניק

אברהם מטבייביץ' טמניק
Абра́м Матве́евич Те́мник
	אין תמונה חופשית
לידה	19 באוקטובר 1907; צ'רניגובקה פלך טאבריה, האימפריה הרוסית
פטירה	29 באפריל 1945 (בגיל 37); ברלין, גרמניה
מקום קבורה	ברלין
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1929–1945 (כ־16 שנים)
דרגה	פולקובניק (אל"ם)
תפקידים בשירות
	מפקד חטיבת המשמר המשוריינת הראשונה
פעולות ומבצעים
	קרב חלקין גול; מלחמת העולם השנייה ;
עיטורים
	גיבור ברית המועצות; עיטור לנין ; 4 עיטורי הדגל האדום ; עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה שנייה ; 2 עיטורי הכוכב האדום
הנצחה
	לוח זיכרון באנדרטה בברלין

אברהם מטבייביץ' טמניק (ברוסית Абра́м Матве́евич Те́мник ; ‏19 באוקטובר 1907 - 29 באפריל 1945 היה קצין יהודי סובייטי, מפקד חטיבת שריון בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, אשר קיבל את אות גיבור ברית המועצות בשל גבורתו בקרב על ברלין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם טמניק נולד בעיירה צ'רניגובקה פלך טאבריה שבדרום האימפריה הרוסית (כיום נמצאת העיירה בתחומי מחוז זפוריז'יה של אוקראינה) במשפחה יהודית. בשנת 1929 התגייס לצבא האדום. סיים קורס של קצינים פוליטיים. בשנת 1939 נטל חלק בקרב חלקין גול .

מיומה הראשון של הפלישה הנאצית לברית המועצות לחם בחזית. תחילת כקצין פוליטי של גדוד טנקים ובהמשך של חטיבת שריון. לקח חלק בקרב סמולנסק, בקרבות בצפון קווקז ובקרב סטלינגרד. במהלך הקרבות ב־1941 - 1942 כמה וכמה פעמים הוא לקח על עצמו תפקידים פיקודיים. ביוני 1943 נשלח ללימודים באקדמיה צבאית במוסקבה, שם עבר הכשרה לפיקוד.

בינואר 1944 שב אל החזית בתפקיד מפקד רגימנט טנקים. השתתף במבצע פרוסקורוב- צ'רנובץ', בקרבות לשחרור טרנופול ובצליחת נהר הדנייסטר לתוך רומניה. ביוני 1944 הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד חטיבה ממוכנת מס' 21. בספטמבר 1944 קיבל אברהם טמניק פיקוד על חטיבת המשמר המשוריינת הראשונה. הייתה זאת אחת מיחידות המעוטרות ביותר בחיל השריון של הצבא האדום. הוא הוביל את החטיבה בפריצת קווי ההגנה של הוורמאכט במבצע ויסלה-אודר לתוך גרמניה.

באפריל 1945 הייתה חטיבת המשמר הראשונה חלק מהכוחות שהשתתפו בקרב על ברלין. החטיבה פוצלה לכמה צוותים קרביים, כאשר כל צוות מורכב מכוח טנקים המלווה בחיילי חי"ר והנדסה קרבית. החי"רניקים הגנו על הטנקים מפני איום הפאוסטפטרון (מטול נ"ט) והטנקים חיפו על החי"ר מפני אש מנשק קל או מרגמות שנורתה לעברם ממרחקים של 100–200 מטר. בשלב מסוים, במהלך הקרב באזור תחנת הרכבת אנהלט נשאר כוח טנקים מהחטיבה ללא חיפוי חיל הרגלים (כל החיילים הרגלים שהיו עם הכוח נפגעו). כוח טנקים בשטח עירוני וללא ליווי של רגלים לא היה מסוגל להתקדם ולהמשיך בביצוע המשימה. ניסיונות להשיג תגבורת לא הצליחו. אברהם טמניק החליט באופן אישי ללות את הטנקים בביצוע המשימה. הוא ארגן כוח רגלי מאולתר מחיילי מפקדת החטיבה (קציני מטה, קשרים, אנשי חימוש וכו') הוא הוביל באופן אישי אותם לקרב, כשהוא נלחם בשורותיהם כחייל מן המניין. במהלך אותו הקרב נפצע אנושות מרסיס של פצצת מרגמה וכעבור כמה שעות נפטר. הוא נקבר עם חללים אחרים בקבר אחים בפארק טירגארטן. ב־31 במאי 1945, הוענק לו תואר "גיבור ברית המועצות" על חלקו בקרב ברלין (לאחר מותו). שמו חקוק על אחד הלוחות של האנדרטה לזכר נופלי הצבא האדום בטירגארטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]