אברהם יצחק ניבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם יצחק ניבל
Nébel Ábrahám Izsák
אין תמונה חופשית
לידה 10 ביולי 1887
זאהון, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1947 (בגיל 59 בערך)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם יצחק ניבלהונגרית:Nébel Ábrahám Izsák; זאהון, 10 ביולי 1887ירושלים, 1947) היה מורה ליהדות, רב הונגרי, רב ראשי וסופר תאולוגי ופדגוגי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם יצחק ניבל הגיע ממשפחה רבנית. לאחר לימודים בישיבות שונות סיים את לימודיו בבית המדרש לרבנים בבודפשט (1918), וסיים את עבודת הדוקטורט שלו בפירוש של טקס מורכב בערבית. הוא גם למד משפטים עד 1919 והיה מורה לדת עד 1920. בשנת 1924 הוזמן כרב על ידי הקהילה היהודית הניאולוגית שמנתה 400 חברים בפוגאראש ליד בראשוב, ובשנת 1925 נבחר לרב הראשי על ידי הקהילה הניאולוגית נג'סלונטה עם למעלה מ-700 חברים. הוא כיהן שם עד 1944, ולאחר מותו של ליפוט קצ'קמטי היה גם ממלא מקום הרב של הקהילה הנאולוגית באוראדיה. הוא היה חבר באיגוד הרבנים של טרנסילבניה-באנאט ובאגודת יאנוש אראן.

הוא היה דרשן ידוע וכותב מוכשר. חיבוריו בנושאי:

  • זכויות ותפקידי העובד על פי התלמוד
  • ההגירות היהודיות בפרהיסטוריה

חסרים את נתוני (מועד ומקום) הפרסום שלהם.

מעבודותיו:

  • חשיבות החינוך ביהדות - שפרקים ממנו הופיעו בלוח השנה היהודי בשנים 19361940. וכחמישים עמודי מאמר בנושא:
  • התפקיד ההיסטורי של היהדות במסחר. הופיע בספר הזיכרון לרב ד"ר פרנץ לוי, לד"ר הרב מנו לנקה ולכבוד ד"ר הרב הראשי יעקב זינגר פורסם בקלוז'-נאפוקה, 1939).

ספרי דרשותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חופש ותרבות (אוראדיה, 1937);
  • באזור ההמתנה של משה רבנו (אוראדיה, 1940).

ניבל ערך את ספר הזיכרון ליום השנה של יהודי סלונטה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

מאמרים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סלונטה. אנציקלופדיה יודאיקה XIV. ירושלים, 1972.
  • העיר של אתמול. ספר זיכרון של יהודי אוראדיה. תל אביב, 1981.
  • ג'רג' גאל: ספרות יהודית הונגרית ברומניה. הוצאת ספר השנה של הנציגות הלאומית של ישראל ההונגרית, בודפשט, 1983-84;
  • ג'רג' גאל: יהודים בטרנסילבניה. הליקון, 1994 / 7-12.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלקסיקון הספרותי ההונגרי ברומניה: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés IV. (N–R). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2002. ISBN 973-26-0698-3