בראשוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בראשוב
Braşov

Coa Romania Town Brassó History.svg
סמל העיר

ROU BV Brasov Flag1.png
דגל העיר

Biserica Neagra, Brasov, Romania.jpg
הכנסייה השחורה בבראשוב
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז בראשוב
חבל ארץ טרנסילבניה
ראש העיר ג'אורג'ה סקריפקארו (George Scripcaru)
שטח 267.2 קמ"ר
גובה 600 מטרים
תאריך ייסוד 1234 (מוזכרת לראשונה)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

277,945 (2007)
399,316 (נכון ל-2007)
1,040 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 45°40′N 25°37′E / 45.667°N 25.617°E / 45.667; 25.617קואורדינטות: 45°40′N 25°37′E / 45.667°N 25.617°E / 45.667; 25.617
אזור זמן UTC +2
http://www.brasovcity.ro

בראשוברומנית: Braşov, אלפבית פונטי בינלאומי: /bra'ʃov/; בהונגרית: Brassó; בגרמנית: Kronstadt; בלטינית של ימי הביניים: Brassovia או Corona) היא עיר במרכז רומניה (טרנסילבניה), בירת מחוז בראשוב. העיר ממוקמת כ־166 קילומטר צפונית לבוקרשט. היא שוכנת לרגלי ההר טימפה ומוקפת ברכס הקרפטים הדרומיים בחבל ההיסטורי טרנסילבניה. על פי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2011, אוכלוסיית העיר מנתה 253,200 נפש.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיר נגזר מהמילה הפצ'נגית "barasu", שמשמעותה "מצודה". הפצ'נגים הם עם טורקי שחי באזור בסביבות המאה ה-11 לספירה. הרומנים וההונגרים שהגיעו לאזור אימצו את השם.

במאה ה-12 התיישבו באזור סוחרים גרמנים מסקסוניה, שקראו לעיר "קרונשטאט".

בראשוב נוסדה באופן רשמי ב-1211 על ידי אבירים גרמנים. התיישבו בה גרמנים סקסונים שצאצאיהם היו במשך מאות שנים האוכלוסייה העיקרית של העיר ונתנו לה את אופייה הגרמני.

במאה ה-14 נבנתה חומת העיר.

במאה ה-16 תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, ובראשוב הייתה למרכז החדרת הנצרות הפרוטסטנטית לטרנסילבניה.

העיר נפגעה קשות ב-1689 בדליקה גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף המאה ה-17 שוחררה העיר מידי האימפריה העות'מאנית ועברה לידי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ששלטה בה עד 1918.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: רומנים, גרמנים והונגרים. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה רבעים בהתאם. במלחמת העולם השנייה נכבשה בראשוב על ידי ההונגרים שהיו בעלי בריתם של הנאצים, ההונגרים רצו לרכז את היהודים במחנות עבודה ולהשמידם בדרכם הם (כמעט מחצית מיהודי רומניה הושמדו בשואה), אולם האוכלוסייה בבראשוב התנגדה וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה. עם תבוסת גרמניה, עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.[1]

במהלך תקופה קצרה, בין 1950 ל-1960, שונה שמה של העיר על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של סטלין".

ב-15 בנובמבר 1987 נכשל בעיר "מרד בראשוב" נגד השלטון הקומוניסטי. זה היה אחד הסימנים המקדימים למהפכה שקרתה שנתיים מאוחר יותר.

בשנות האלפיים, מתגוררים בבראשוב כ-300 יהודים; רובם מבוגרים.

אתרי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא הכנסייה השחורה. זו כנסייה גותית מהגדולות ביותר במזרח אירופה. היא נבנתה ב-1477 על ידי הקהילה הגרמנית הלותרנית שהייתה בבראשוב. בשנת 1689, באחד הקרבות בין הנוצרים לטורקים היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.

בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת התיירות הציורית פויאנה בראשוב המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. בחורף פועל באזור אתר סקי ובקיץ ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר המרכזית בעיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה ברור, "ברשוב", האנציקלופדיה העברית מילואים א', תשכ"ז. (עמודים 725-724)