אברהם סלוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם סלוצקי

אברהם אהרונוביץ' סלוצקירוסית: Абра́м Аро́нович Слу́цкий;‏ יולי 189817 בפברואר 1938) היה קצין בכיר במודיעין הסובייטי, אשר פעל באירופה בשנות ה-30. סלוצקי היה אחראי על יחידות החיסול שהפעיל הנ.ק.וו.ד במערב אירופה כנגד מתנגדי המשטר הסובייטי. בשנים 1935-1938 היה ראש אגף הביון בנ.ק.וו.ד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם סלוצקי נולד במשפחה יהודית בכפר פאראפייבקה שבמחוז צ'רניהיב, (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה). אביו היה נהג קטר ובמסגרת תפקידו נדדה המשפחה בחלקים שונים של האימפריה, עד שהתיישבה בסופו של דבר בעיר אנדיז'ן שבאסיה התיכונה. לאחר סיום בית הספר, עבד אברהם סלוצקי במפעל כותנה בעיר. בשנת 1916 גויס לצבא הרוסי ונשלח להילחם בחזית הרומנית. לאחר המהפכה הבולשביקית ערק מן הצבא וחזר לאנדיז'ן, שם הצטרף לארגון הקומוניסטים המקומי. בשנת 1918 התנדב לצבא האדום ולחם במהלך מלחמת האזרחים. בשנת 1920 גויס לצ'ה קה, שם התקדם מהר מאוד בסולם התפקידים. הוא שירת בהתחלה במה שנקרא "המחלקה הכלכלית" – יחידה שעסקה בריגול תעשייתי. הוא תכנן והוציא לפועל כמה מבצעים, בהם נגנבו טכנולוגיות מתקדמות מארצות המערב והועברו לברית המועצות. בשנת 1929 הועבר לאגף ביון חוץ ומונה לסגן מנהל האגף. בשנים 19311933 שהה סלוצקי במערב אירופה ובארצות הברית, שם תחת כיסוי של עובד בנציגויות סובייטיות גייס סוכנים ובאופן אישי ניהל כמה מבצעיים חשאיים של הנ.ק.ו.ד.. בשנת 1935 קודם לתפקיד מנהל האגף לביון חוץ.

בתקופה בה ניהל סלוצקי את האגף הוא עסק בעיקר במעקב, איתור וחיסול מתנגדי השלטון הסובייטי (בעיקר גולים לבנים וטרוצקיסטים) במערב אירופה ובחבלה בפעילויות של ארגונים אנטי סובייטים. בין הפעולות שבוצעו על ידי הסוכנים של סלוצקי היו:

בנוסף לחיסולים הצליחו הסוכנים של סלוצקי (ארנולד דויטץ' ותיאודור מאלי) לגייס קבוצה של אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה לפעול בשירות המודיעין הסובייטי - רשת קיימברידג' המפורסמת.

סלוצקי היה אחד החוקרים הראשיים בפרשה שהובילה למשפט מוסקבה הראשון ולהוצאתם להורג אחריו של גריגורי זינובייב ולב קמנייב באוגוסט 1936, אירוע שהיווה ציון דרך בטיהורים הגדולים של סטלין.

בספטמבר 1936, הוחלף ראש הנ.ק.ו.ד. גנריך יגודה בניקולאי יז'וב. יחד עם יגודה הועברו מתפקידם רבים מראשי האגפים, אשר מונו לתפקידם בתקופת כהונתו של יגודה. תוך זמן קצר הם נאסרו, נשפטו ורובם הוצאו להורג. לעומתם, סלוצקי נשאר בתפקידו, למרות שהיה מקורב ליגודה ולמרות שחלק מעמיתיו העידו נגדו במהלך חקירתם. אחת הסיבות לכך היא חששו של יז'וב כי מעצרו של סלוצקי יכול לגרום לסוכניו במערב לערוק.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגרסה הרשמית ב-17 בפברואר 1938 נפטר אברהם סלוצקי במשרדו בלוביאנקה מהתקף לב. נערכה לו הלוויה רשמית הוא נטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.

קיימות שתי גרסאות לא רשמיות לגבי נסיבות מותו:

  • אלכסנדר אורלוב, קצין נ.ק.ו.ד. שערק למערב, כתב בספרו "Secret History of Stalin's Crimes", כי סלוצקי מת, לאחר שאכל עוגיות מורעלות במשרדו של מיכאיל פרינובסקי, סגנו של יז'וב.
  • לפי גרסה אחרת, מיכאיל אליוחין, ראש מחלקת האזנות (אשר במהלך הטיהורים הגדולים נאסר והוצא להורג) סיפר בחקירתו, כי פרינובסקי הזמין את סלוצקי למשרדו, שם אחד מעוזריו הרדים אותו עם כלורופורם ולאחר מכן הזריק לו רעל.