אברהם פינסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אברהם פינסו (ת"קי"ח בחשוון תק"פ; 17401820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות שנת ת"ק (1740) בעיר הבירה סרייבו שבבוסניה לישראל ולשרה. בהיותו כבן שלוש שנים מת אביו, וזמן קצר לאחר מכן מתה אמו. על אירוע קשה זה הוא כותב בהקדמה לספרו "תולעת שני":

"שלא זכיתי לקיים כיבוד אב ואם, שבעוונותי הרבים נהרג אבי תנצב"ה אל נקמות ה', ומבן שלש שנים הייתי, וכשנפטרה אמי תנצב"ה הייתי בעונת הפעוטות".

מדבריו ("נהרג אבי", "אל נקמות ה'") נראה שאביו לא מת מיתה טבעית, וייתכן שנהרג על ידי השלטונות, שלעיתים קרובות היו מעלילים על יהודי העיר עלילות שווא והיו מוציאים אותם למיתה על כך.

בתחילת דרכו למד מפי רבני העיר, אך רבו המובהק היה הרב דוד פארדו שהיה רב העיר במשך תשע שנים (החל משנת תקל"ג – 1773). בין הרב והתלמיד שררה קרבה רבה. נשא את בת הגביר ר' חיים דניאל הלוי, מעשירי סרייבו, שפרנסו והאכילו.

משעלה רבי דוד פארדו לארץ ישראל (תקמ"א – 1781) ביקש הלה מתלמידו להשתדל בהדפסת ספריו. לשם כך נסע רבי אברהם פינסו לליבורנו שבאיטליה, ושם נפגש עם החיד"א ששהה בעיר לרגל שליחותו, ועם רבה של פרארה רבי יעקב משה עייאש (לימים הראשון לציון). שני הרבנים אף ציידו אותו במכתב המלצה לסייע בעדו להדפסת ספרי רבו.

עמד בראשות ישיבה בעיר ולימד בה ש"ס ופוסקים. במקביל כיהן גם כאב"ד בעיר. בתקופה זו היו תשובי העיר נתונים במצב קשה עקב המלחמות הקשות באזור, ורבני העיר, רבי אברהם פינסו ורבי יצחק פארדו, כינסו את היהודים בבתי הכנסיות להתפלל ואף חיברו קינות ובקשות לרגל המצב הקשה.

בסוף ימיו (לאחר שנת תקס"ה) עלה רבי אברהם לארץ ישראל והתיישב בירושלים. את רצונו זה הביע מספר פעמים בכתביו ובהקדמות שרשם לספריו. בהקדמתו האחרונה שרשם בגולה (לספרו "תולעת שני") הוא מזכיר את צרות עם ישראל בארצו שהגזירות אוכלות אותם ואת ממונם, ומסיים: "יראו עינינו וישמח לבנו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". בירושלים הוא המשיך בכתיבת חיבוריו והשלימם.

נפטר בי"ח בחשוון תק"פ (1820), נקבר בחלקת הספרדים בהר הזיתים, בסמוך לקבר רבו רבי דוד פארדו ורבנים נוספים.

בנו רבי חיים דניאל שלמה עלה עם אביו לירושלים, ונודע בין גדולי רבני העיר ומראשי המקובלים. מחבר הספר שם חדש על ספר יראים. בן אחר שלו היה רבי יצחק.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפי זוטרי, חידושים ופלפולים בהלכות פסח, מהדורת סלוניקי, תקנ"ח
  • משפט כתוב, ליקוטים קצרים מספרי הלכה של החיד"א, מהדורת סלוניקי, תקנ"ח
  • עזרת מצר, שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. יצא לאור לראשונה מכתב יד על ידי הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תשנ"ד
  • תולעת שני, דרשות, מהדורת סלוניקי, תקס"ה
  • כתית למאור - פירוש על אגדות התלמוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]