יעקב משה עייאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב משה עייאש
לידה 1727 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1817 (בגיל 90 בערך)
כ"ו בטבת ה'תקע"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1817 עריכת הנתון בוויקינתונים
הראשון לציון ה־16
18061817
(כ־11 שנים)
ראש ישיבת כנסת ישראל ה־7
18051817
(כ־12 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ר' יעקב משה עייאש (17271817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תקט"ז, (1756) עלה ר' יעקב משה עייאש לארץ יחד עם קבוצת העולים מאלג'יר שבראשם עמד אביו ר' יהודה עייאש מחשובי חכמי אלג'יר .

בשנת ה'תקל"ט (1779) יצא בשליחות העיר ירושלים כשד"ר למרוקו וארצות צפון אפריקה. במהלך שהותו שם נשא ונתן בהלכה עם חכמי מרוקו.[1]

בשנים ה'תקמ"ג-ה'תקמ"ד (17831784) היה בליוורנו, שם הביא לדפוס מספר ספרים, בהם ספרו של אביו "מטה יהודה" על השו"ע, ואת הספר "שמע יעקב" שהוא ספר דרשות על התורה של ר' ישראל יעקב אלגאזי[2] מחכמי א"י, ביחד עם ספר "ארעא דרבנן" העוסק בכללי התלמוד והפוסקים. לספר זה צירף את הגהותיו של אביו ר' יהודה עייאש בשם "עפרא דארעא".

לאחר מכן השתקע באיטליה למשך 22 שנים בהן כיהן כרב קהילת סיינה במשך 12 שנים, וכרב קהילת פירארה 10 שנים. בשנים אלו הדפיס ספרים שונים, בהם כמה קונטרסי תפילות כמנהג ירושלים, ואת הספר "דרך חיים", סדר התרת נדרים, סדר תפילות להקפות שמחת תורה, וסדר תפילות המנחה של ערב ראש חודש. סייע לרבי יעקב ב"ר דוד פארדו להדפיס את ספרו "אפי זוטרי" על אבן העזר (הקדמה לס' אפי זוטרי) ועוד. בחתימתו בספריו הנ"ל היה נוהג תמיד לרמוז על שאיפתו לחזור לארץ ישראל וכחרוז לשמו היה רושם "מרחמי ה' לא נתייאש, לשוב אל הר ציון לא נואש".

בין תלמידיו באיטליה היו ר' חננאל ניפי ור' יהודה חי חזקיה מלאוידה.

בשנת ה'תקס"ג (1803), חזר לארץ ישראל ובסיועו של הגביר מפירנצה ר' חזקיה מנוח חיים רפאל הקים בירושלים ישיבה בשם "חיים וחסד".

בשנת ה'תקס"ו (1805) נתמנה לראש ישיבת כנסת ישראל, משרה שהחזיק בה אביו עשרות שנים קודם לכן.

בשנת ה'תקס"ו (1806), נתמנה לתפקיד הראשון לציון ובתפקיד זה שימש עד פטירתו ביום כ"ו בטבת ה'תקע"ז (1817).

בצוואתו הורה על סדר קבורתו והוראה זו נתקבלה אחר כך למנהג ירושלים.

גם שני בניו שהניח אחריו ר' יוסף דוד עייאש ור' חיים יהודה עייאש יצאו כשד"רים בשליחות ארץ ישראל.

בנו ר' יוסף דוד עייאש היה מרבני קהילת שכם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב יעקב משה עייאש על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תשובות חכמי מראכש סימן כג, תשובה מרבי יעקב משה עייאש משנת ה'תק"ם, בעת שהותו בטנג'יר.
  2. ^ ר' ישראל יעקב אלגאזי שימש בתפקיד הראשון לציון והיה אביו של ר' יום טוב אלגאזי שגם הוא כיהן מאוחר יותר בתפקיד הראשון לציון.


ראשי ישיבת כנסת ישראל
רבי חיים בן עטר רבי יוסף אמזלג רבי יונה נבון רבי חיים מונדובי רבי יהודה עייאש רבי משה יוסף מרדכי מיוחס רבי יעקב משה עייאש רבי יצחק קוב'ו
תק"ב (1741) -
תק"ג (1743)
תק"ג (1743) -
תק"ו (1746)
תק"ו (1746) -
תק"ט (1749)
תק"ט (1749) -
תקי"ז (1757)
תקי"ז (1757) -
תקכ"א (1760)
תקכ"א (1760) -
תקס"ו (1805)
תקס"ו (1805) -
תקע"ז (1817)
המאה ה-19