אברם דבורין
 | |
| לידה |
4 ביוני 1881 (יוליאני) קובנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1963 (בגיל 81) מוסקבה, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| שם לידה | אברם יופה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| ענף מדעי |
פילוסופיה |
| השכלה |
אוניברסיטת ברן |
| תארים |
דוקטור נאוק לפילוסופיה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אברם דבורין (ברוסית: Абрам Моисеевич Деборин; 16 ביוני 1881, אופינה- 8 במרץ 1963, מוסקבה) היה פילוסוף סובייטי ממוצא יהודי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברם דבורין נולד בשנת 1881 באופינה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בליטא) למשפחה יהודית. בצעירותו הוא למד מסגרות. בשנת 1897 החל דבורין להשתתף בחוגים של מרקסיסטים. בעקבות חקירות משטרה הוא עזב את רוסיה. באותה תקופה הוא החליף את שם המשפחה המקורי שלו, "יופה", ל"דבורין".
בשנת 1908 סיים דבורין לימודי פילוסופיה באוניברסיטת ברן. באותה תקופה הוא התקרב לגאורגי פלחנוב והכיר את ולדימיר לנין. היכרות זו עם לנין עזרה לו בהמשך להתקדם בהנהגה הפילוסופיה הסובייטית.
דבורין היה שייך לקבוצת מנשביקים. לאחר מהפכת אוקטובר היה למשך תקופה קצרה ראש המועצה בפולטבה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא התקבל לשורות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בהמלצת סרגו אורדז'וניקידזה.
בשנת 1921 הועלה דבורין לראש המחלקה לפילוסופיה ב"מכון לפרופסורים סובייטיים". דבורין היה חבר מערכת של מספר כתבי עת שיצאו לאור באותה תקופה והוקדשו לחקר מרקסיזם. היה בין המבקרים החריפים של תומכי פילוסופיה מכניסטית בראשות לובוב אקסלרוד.
בשנת 1929 הוקם "מכון לפילוסופיה" ודבורין היה מנהלו הראשון. בינואר אותה שנה הוא ניסה להתקבל לשורות האקדמיה למדעים, אך לא נבחר, כמו יתר חברי המפלגה הקומוניסטית שהועמדו לבחירה. בפברואר הבחירות נערכו מחדש, עם הרכב שונה, ובלחץ השלטונות הוא נבחר.
בדצמבר 1930 מתח יוסיף סטלין ביקורת על מצב הפילוסופיה בברית המועצות, ובינואר 1931 פוטר דבורין מניהול מכון לפילוסופיה. את מקומו בתור העורך הראשי של הירחון "תחת דגל המרקסיזם" תפס מארק מיטין.
החל משנת 1935 עבד דבורין במערכת של אקדמיה למדעים של ברית המועצות. עד לשנת 1949 הוא ניהל מחלקה להיסטוריה מודרנית. הוא פוטר במהלך המאבק נגד קוסמופוליטיות ובהמשך התקבל מחדש אך לא לתפקיד ניהולי.
בשנים 1951–1953 היה דבורין עורך ראשי של ירחון האקדמיה (באופן רשמי העורך הראשי היה נשיא האקדמיה).
בשנות ה-50 של המאה ה-20 פעל דבורין לביטול כל האשמות נגדו, ובשנת 1956 הוא נפגש בנושא עם אנסטס מיקויאן. בסופו של דבר האשמות בוטלו באופן חלקי בלבד ודבורין קיבל אישור לפרסם את עבודותיו.
בשנת 1945 ו-1961 הוענקו לו עיטור הדגל האדום.
דבורין נפטר בשנת 1963 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|