אגנס הלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אגנס הלר
Ágnes Heller
אגנס הלר ב-2015
אגנס הלר (2015)
לידה 12 במאי 1929
בודפשט, הונגריה
פטירה 19 ביולי 2019 (בגיל 90)
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ניו סקול, אוניברסיטת לה-טרובה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אסכולת בודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה פוליטית, מרקסיזם, תאוריה ביקורתית, אסתטיקה
הושפעה מ הגל, זיגמונד פרויד, ג'רג' לוקאץ', ג'רג' מרקוס, קרל מרקס, ויליאם שייקספיר
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קונקורדיה (2012)
פרס חנה ארדנט (1995)
מדליית גתה (2010)
פרס מאנס שפרבר (2017)
פרס סצ'ני (1995)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אינסברוק (2015)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בואנוס איירס (1997)
אזרחות כבוד של בודפשט (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אגנס הלרהונגרית: Ágnes Heller‏; 12 במאי 192919 ביולי 2019) הייתה פילוסופית יהודייה-הונגרית, ממייסדי אסכולת בודפשט (אנ').

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגנס הלר נולדה בבודפשט למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. אביה, שהיה דובר גרמנית ובעל השכלה משפטית, סייע לרבים להגר מאזור הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1944 גורש לאושוויץ, שם מת לפני תום המלחמה ושואת יהודי הונגריה. אגנס ואמה ניצלו מהגירוש.

לאחר המלחמה והשואה, בשנת 1947 החלה ללמוד פיזיקה וכימיה באוניברסיטת אטווש לוראנד, אך עברה ללימודי פילוסופיה בעקבות הרושם שהותירה עליה הרצאה של ג'רג' לוקאץ'. באותה שנה הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של הונגריה, אך התנגדה לרעיון הצנטרליזם הדמוקרטי והנאמנות המוחלטת שנדרשה למפלגה ולהחלטותיה. היא גורשה מהמפלגה ב-1949, השנה בה הוקמה הרפובליקה העממית ההונגרית.

ב-1953 פנתה ללימודי דוקטורט בהנחייתו של ג'רג' לוקאץ', וב-1955 החלה ללמד באוניברסיטת בודפשט. ב-1958 פוטרה מהאוניברסיטה עקב סירובה לתמוך בהעמדה לדין של לוקאץ' כמשתף פעולה עם המרד ההונגרי. היא שבה למשרה אקדמית ב-1963, כשהוזמנה להצטרף למכון הסוציולוגי באקדמיה ההונגרית.

לאחר מותו של לוקאץ' ב-1971 התגברו הרדיפות הפוליטיות, והצרת צעדיהם של הלר ושאר חברי אסכולת בודפשט. בשנת 1977 עזבו הלר ובעלה, פרנץ פהר, את הונגריה והשתקעו באוסטרליה. ב-1986 היגרה מאוסטרליה לארצות הברית, וקיבלה משרה בניו סקול בניו יורק, שם לימדה 25 שנים.

נפטרה ב-19 ביולי 2019.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Towards a Marxist Theory of Value‏, 1972.
  • The Theory of Need in Marx‏, 1976
  • Renaissance Man‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1978.
  • On Instincts‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1979.
  • A Theory of History‏, 1982.
  • Dictatorship Over Needs‏ (עם פרנץ פהר וג'רג' מרקוס), 1983.
  • Hungary, 1956 Revisited‏ (עם פרנץ פהר), 1983.
  • Lukács Revalued‏ (עורכת), 1983.
  • Everyday Life‏ (מתורגם מן המקור ההונגרי), 1984.
  • The Power of Shame: A Rationalist Perspective‏, 1985.
  • Doomsday or Deterrence‏ (עם פרנץ פהר), 1986.
  • Reconstructing Aesthetics‏ (עורכת בשיתוף עם פרנץ פהר), 1986.
  • Eastern Left – Western Left. Freedom, Totalitarianism, Democracy‏ (עם פרנץ פהר), 1987.
  • Beyond Justice‏, 1988.
  • General Ethics‏, 1989.
  • The Postmodern Political Condition‏ (עם פרנץ פהר), 1989.
  • Can Modernity Survive?‏, 1990.
  • From Yalta to Glasnost: The Dismantling of Stalin's Empire‏ (עם פרנץ פהר), 1990.
  • The Grandeur and Twilight of Radical Universalism‏ (עם פרנץ פהר), 1990.
  • A Philosophy of Morals‏, 1990.
  • An Ethics of Personality‏, 1996.
  • A Theory of Modernity‏, 1999.
  • The Time is Out of Joint: Shakespeare as Philosopher of History‏, 2000.
  • The insolubility of the "Jewish question", or Why was I born Hebrew, and why not negro?‏, 2004.
  • Immortal Comedy: The Comic Phenomenon in Art, Literature, and Life‏, 2005.
  • A Short History of My Philosophy‏, 2011.

פרסים בהם זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגנס הלר בוויקישיתוף