אג-גאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אג גאג)

אג גאג (ag-gag, קיצור של agriculture gag, כלומר סתימת פיות של חושפי עובדות בתעשיית בעלי החיים) הוא כינוי לסדרת חוקים במדינות בארצות הברית, שאוסרים תיעוד של הנעשה במתקני תעשיית בעלי החיים. לדברי תומכי החוקים, מטרתם היא להגן על התעשייה מפני נזקים עקב פרסום הממצאים. מתנגדי החוקים טוענים שמטרתם היא להסתיר מהצרכנים את הפרקטיקות האכזריות במתקני תעשיית בעלי החיים, ולהרתיע אנשים מלתעד מתקנים כאלה.

המתנגדים טוענים גם שהחוקים מפירים את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, זכות חופש הביטוי, ומנהלים מאבקים משפטיים נגדם. באוגוסט 2015 פסק באופן תקדימי בית המשפט הפדרלי במדינת איידהו שחוק מעין זה במדינה הוא אנטי-חוקתי[1]. ב-2017 פסק באופן דומה בית משפט פדרלי ביוטה[2].

תחקירים סמויים בתעשיית בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזירים דחוסים במכלאה תעשייתית בארצות הברית

חוקי אג גאג התחילו להופיע בארצות הברית בראשית העשור של 1990, בתגובה לפעולות תיעוד ושחרור בעלי חיים של החזית לשחרור בעלי חיים וגופים אחרים. בתחילה פעולות התיעוד התרכזו במעבדות ניסויים בבעלי חיים, ומאוחר יותר בתעשיית המזון.

החל מסוף העשור של 1990 התבצעו בארצות הברית עשרות תיעודים סמויים בחוות תעשייתיות לייצור ביצים, חזירים, עוף, בקר, חלב, ברווזים, דגים ובשר צבי. הצילומים פורסמו באינטרנט ובתקשורת הממוסדת. הם חשפו אכזריות ועבירות על תקנות בטיחות המזון, והעניקו לצרכנים הצצה לפרקטיקות הנסתרות של תעשיית המזון. החשיפות הובילו לכתבי אישום פליליים והחזרות מזון (recall) בקנה מידה ענק[3].

תיעוד "אדום אדום" בישראל, כפי שתועד גם בתחקיר הולמרק בארצות הברית, עובד מחשמל עגל עם רגליים שבורות כדי שיתקדם לאולם השחיטה
תרנגול הודו עם עיניים רקובות, צולם בתחקיר סמוי של Mercy for Animals בלול של חברת Butterball, יצרנית בשר ההודו הגדולה ביותר בארצות הברית

בצילומים שנעשו ב-2007 בבית מטבחיים של רשת הולמרק בקליפורניה נראים פרות או עגלים חולים וחבולים מכדי לעמוד על רגליהם, מוכים, נדקרים ומחושמלים בשוקרים חשמליים[א] כדי לדרבן אותם לעמדת השחיטה[מדיה 1]. בעקבות התיעוד נאלץ משרד החקלאות של ארצות הברית להודיע על החזרת הסחורה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית באותו זמן[4].

ב-2011 שידרה רשת ABC האמריקאית קליפ מתוך הקלטות סתר שנעשו בשלוש מדינות שונות בלולים של חברת ספארבו (Sparboe), אחת מיצרניות הביצים הגדולות בארצות הברית. בקליפ נראות תרנגולות מוכות, איבריהן נתלשים, נתפסות בצווארן ונדחסות ללולים, מקוריהן נקטמים בכווייה ללא אילחוש, ותרנגולות גוססות ומתות מוטלות בתחתית הלולים[מדיה 2]. בתוך 24 שעות משידור התחקיר הודיעה חברת מקדונלד'ס שהיא מבטלת את עסקיה עם ספארבו, ורשתות מובילות אחרות הלכו בעקבותיה[5].

חוקים מקדימים לאג גאג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריצות למתקני תעשיית בעלי החיים והתחקירים הסמויים הביאו לתגובת נגד מצד לוביסטים של תעשיית בעלי החיים. החל מ-1988 מדינות העבירו חוקים נגד "שיבוש תעשיית בעלי החיים"[ב][6]. 28 מדינות העבירו חוקים ברוח זו. חוקים מוקדמים אלה נועדו להגן בעיקר מפני נזק לרכוש[7]. 19 מהחוקים המדינתיים דורשים מהתובעים להוכיח נזק פיזי או כוונה לגרום נזק פיזי למתקן בעלי החיים, ותנאי זה לרוב אינו מתקיים בחקירות סמויות. אך חלק מהחוקים נכתבו בצורה נרחבת דיה כדי להשפיע על חקירות סמויות, ובראשם החוקים של קנזאס, מונטנה וצפון דקוטה. קנזאס: החוק מגדיר כפשע פלילי כניסה לא מורשית למתקן בעלי חיים כדי לצלם "מתוך כוונה לגרום נזק לעסק". מונטנה: החוק דומה אך אוסר צילום "מתוך כוונה להוציא דיבה". צפון דקוטה: החוק מרחיב יותר ואוסר "שימוש או ניסיון לשימוש במצלמה, מכשיר וידאו או כל מכשיר הקלטה אחר"[8].

הצעת החוק של ALEC[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמצי הלוביסטים לבצר את תעשיות בעלי החיים הגיעו לשיא בחקיקה פדרלית (חוקים ממשלתיים). ב-2002 הארגון ALEC (אנ'), שמאגד ראשי תעשייה ופוליטיקאים שמרנים, ניסח הצעת חוק בשם "טרור בעלי החיים והסביבה" ( Animal and Ecological Terrorism Act)[9]. הנוסח הופץ ללוביסטים ומחוקקים במטרה להפוך את החוקים המדינתיים לחוק פדרלי. ההצעה רואה בפעילי זכויות בעלי חיים "בעלי מניעים פוליטיים". בין סעיפי החוק המוצע מוגדרות עבירות של הפרעה לפעילות השוטפת של המתקן ונזק לרכוש, וכן נאסרת "כניסה למתקן בעסקי בעלי חיים או מתקן מחקר כדי לצלם או להקליט וידאו, או להשתמש באמצעים אחרים מתוך כוונה לבצע פעולות לא חוקיות או להכפיש את המפעל או את בעליו". כל העבירות מוגדרות בלשון ההצעה טרור, וההצעה כוללת הקמת "רשימת טרוריסטים" (terrorist registry) פומבית שתפורסם באתר אינטרנט, ובה יהיו שמותיהם ותמונותיהם של האנשים שיורשעו מתוקף חוק זה. כמו כן, הצעת החוק מאפשרת לתעשיין לתבוע מהפעילים פיצוי בגובה של פי 3 "הפסד רווחים או נזקים תוצאתיים אחרים". כשמדובר על הפסד רווחים כתוצאה מפרסום צילומי סתר, סכומים אלה עשויים להיות גבוהים מאוד.

חוק טרור עסקי בעלי חיים – AETA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצעת החוק עבר ב-2006 החוק הפדרלי שנקרא Animal Enterprise Terrorism Act[10]‏ׁ (AETA), בפורום של שישה חברי קונגרס[ג]. החוק שהתקבל דומה בלשונו ובסעיפיו לנוסח המוצע של ארגון התעשיינים והפוליטיקאים ALEC, וגם בו פגיעה כספית בעסקי בעלי החיים מוגדרת "טרור". בסעיפים מסוימים הוא גרסה מרוככת יותר מהצעת החוק של ALEC, והוא אינו מציין במפורש איסור על צילום, אך הנוסח הוא מעורפל וכללי ואפשר לכלול בו גם תיעוד בסתר. למעשה, ה-FBI קיבל פרשנות זו, והמחלקה ללוחמה בטרור (FBI Joint Terrorism Task) עוקבת אחר פעילים שעסקו בתחקירים סמויים, וממליצה להעמיד אותם לדין כטרוריסטים[11].

התפשטות חוקי אג גאג במדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למרץ 2015, ב-25 מדינות הוגשו הצעות לחוקי אג גאג[מדיה 3]. רוב ההצעות נפלו או נמשכו, בעקבות קמפיינים של ארגוני זכויות בעלי חיים; בפלורידה הוגשה הצעת חוק לפיה צילום לא מורשה בעסקי בעלי החיים הוא פשע מדרגה ראשונה, שווה ערך לאונס או רצח ונושא עונש עד שלושים שנה. את ההצעה כתב חבר הממשל שהוא בעל לולי הטלה שמייצרים 21 מיליון ביצים בשנה. ההצעה עוררה סערה תקשורתית ובוטלה כעבור חודש. בשבע מדינות התקבלו חוקי אג גאג[12]. יוטה ואיווה היו המדינות הראשונות שהעבירו חוקי אג גאג אחרי AETA. במרץ 2011 הגישה נציגת איווה ויצרנית הבשר אנט סוויני הצעת חוק שאוסרת לא רק צילומים והקלטות במתקני תעשייה, אלא גם החזקה וחלוקה של צילומים כאלה. מועצת הלול של איווה השתתפה בכתיבת הצעת החוק, ומונסנטו ותאגידי חקלאות אחרים העניקו למריצי החוק גיבוי כספי. לא נרשמו פרוטוקולים לישיבות על החוק, אנט סוויני הסבירה בראיון שהחקיקה הייתה נחוצה כדי "לשבור את הפעילים שבכוונה מציגים את עסקי בעלי החיים באור שלילי, ומצלמים במקום לדווח מייד על התעללות"[13]. בפברואר 2014 העביר מושל איידהו בוץ' אוטר, בעל עסקי בקר, חוק שקובע עונש מאסר על תיעוד בתעשייה. החוק נולד כתוצאה מתחקיר סמוי של Mercy for Animals ברפתות חלב של חברת בטרקורט (bettercourt), שלה 60,000 פרות במקומות שונים באיידהו. בסרטונים נראים עובדים מכים פרות, בועטים בהן, גוררים אותן בשלשלאות ומבצעים עליהן אקטים מיניים[מדיה 4]. התעשיינים טענו שהקבוצה השתמשה בסרטים לא כדי להפסיק התעללות, אלא כדי לפגוע כספית בתעשייה[14]. החוק באיידהו התקבל, ולפיו כל אדם שמצלם או מקליט בתוך מתקן של תעשיית בעלי החיים צפוי לעונש של עד שנה וקנס של 5,000 דולר.

ביולי 2012 מיזורי העבירה חוק אג גאג לפיו תיעוד של אכזריות כלפי בעלי חיים חייב להיות מוגש לרשויות אכיפת החוק תוך 24 שעות. בכך החוק מסכל אפשרות של איסוף ראיות ומונע הגשת תביעה נגד החברה. הצעות לחוקי אג גאג ממשיכות לעלות ברוב המדינות. במקומות מסוימים הם מוסווים כחוקים שמטרתם לכאורה הפוכה – שמירה על בעלי-החיים – משום שבלשון החוק מופיעה דרישה ממי שתיעד התעללות בבעלי-חיים בתעשיות להגיש את ממצאיו לבעלי המקום או למשטרה בתוך זמן קצר (24 או 48 שעות). למעשה, מיועדת דרישה זו למנוע מהפעילים לתעד ולהציג דפוס של התעללות שיטתית בבע"ח שנמשכת לאורך זמן רב, ולאפשר לבעלי המוסד הפוגע לטעון, בכל פעם שנחשפת התעללות כזו, שמדובר במקרה חריג ויוצא דופן.

כתבי אישום בחסות אג גאג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2013 הגישה יוטה את כתב האישום הראשון בארצות הברית בחסות אג גאג[15]. כתב האישום היה נגד איימי מאייר (Amy Meyer), בגין צילום בית מטבחיים מבחוץ. בווידאו שמאייר הקליטה[מדיה 5] נראים פרה או עגל חולים או פצועים מכדי לעמוד, מורמים על כף של טרקטור. העונש הצפוי לה היה שישה חודשי מאסר, אך הפרשה הגיעה לתקשורת וכיממה לאחר מכן בוטל כתב האישום.

בינואר 2015 הוגש ביוטה כתב אישום נגד ארבעה פעילי זכויות בעלי חיים שצילמו חזירייה תעשייתית מבחוץ[16].

תמיכה בחוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומכי החוקים מציינים שתיעוד של תעשיית בעלי החיים בעבר גרם הפסדים כספיים לתעשייה, כדוגמת החזר הסחורה הענק בעקבות תחקיר הולמרק[4]. הסנטור דייוויד הינקינס (David Hinkins) שהגיש את הצעת החוק ביוטה, אמר שהחוק מכוון כלפי "אנשים טבעונים שמנסים להרוג את תעשיית בעלי החיים"[17]. תומכי החוק טוענים שכוונת התחקירים היא להציג באור שלילי את התעשייה, והחוקים נחוצים כדי "לשבור את הפעילים שבכוונה מציגים את עסקי בעלי החיים באור שלילי, ומצלמים במקום לדווח מייד על התעללות"[13].

אמילי מרדית, דוברת מועצת מגדלי בעלי החיים (Animal Agriculture Alliance) בארצות הברית אומרת: "אנחנו רוצים שיגלו מקרי התעללות. לרוע המזל ארגונים כמו PETA מקבלים סרטונים ומציגים אותם עם סיפור שקרי. מה שרואים בסרטונים פעמים רבות איננו התעללות אלא פרקטיקות רגילות בתעשייה"[18].

התנגדות לחוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות ארגוני צער בעלי חיים, זכויות אזרח, צדקה, עמותת למען התיקון הראשון בחוקה האמריקאית (זכות חופש הביטוי), ארגונים סביבתיים וארגונים חוקתיים חתמו במשותף על הצהרת התנגדות לחוקי האג גאג: "אנו החתומים במשותף מטה....מצהירים בזאת את התנגדותנו לחוקים נגד חושפי העובדות, הידועים כחוקי אג גאג, שמתקבלים במדינות ברחבי ארצות הברית. מטרתם של חוקים אלה היא למנוע חקירות במתקני חקלאות שחושפים מידע חיוני על ייצור מוצרים מן החי.
החוקים מייצגים התקפה סיטונאית על רבים מהערכים המשותפים לבני אדם בכל ארצות הברית. חוקים אלה לא רק מנציחים אכזריות כלפי בעלי חיים בחוות התעשייתיות, הם גם מאיימים על זכויות עובדים, בריאות הצרכנים, על רשויות אכיפת החוק ועל חופש העיתונות, על עובדים ועל הציבור בכללו, במונעם פרסום מידע על דבר כה בסיסי כמו המזון שלנו. אנו קוראים למחוקקים ברחבי הארץ לחזור בהם או להצביע נגד חוקים מסוכנים ובלתי-אמריקאים אלה"[19].

סרטונים ותמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שוקרים חשמליים הם כלי עבודה נפוץ בתעשיית הבקר, כולל תעשיית החלב
  2. ^ animal enterprise interference
  3. ^ החוק נדחף בהליך מקוצר שמיועד לחוקים שאין עליהם מחלוקת, מה שלא היה נכון לגבי חוק זה. ההצבעה התקיימה בשעות הקטנות של הלילה האחרון לפני פגרת הקונגרס, ובמליאה נכחו רק שישה חברי קונגרס, שהצביעו "פה אחד" בעת ששאר חברי הקונגרס השתתפו בחגיגה לרגל חנוכת האנדרטה של מרטין לותר קינג בוושינגטון [1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פסיקה תקדימית של בית המשפט המחוזי הפדרלי באיידהו קובעת שחוקי אג גאג נוגדים את החוקה האמריקאית
  2. ^ בית משפט פדרלי ביוטה פסק שחוקי אג גאג במדינה זו הם אנטי-חוקתיים
  3. ^ סקירה של בולרד לואיס, אוני' ייל, על חוקי אג גאג
  4. ^ 1 2 החזרת הבשר של הולמרק, הריקול הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית
  5. ^ מקדונלד'ס מנתקת את קשריה עם ספארבו בעקבות צילום סמוי בלולים
  6. ^ דיון על חוקי הטרור נגד בעלי חיים (animal enterprise interference )
  7. ^ השוואה בין חוגי אג גאג הקדומים לחדשים, דוריס לין, משפטנית בתחום זכויות בעלי החיים
  8. ^ סקירה של חוקי אג גאג
  9. ^ נוסח הצעת "חוק טרור בעלי החיים והסביבה" באתר של ארגון ALEC
  10. ^ הנוסח המלא של Animal Enterprise Terrorism Act
  11. ^ ה-FBI ממליץ להעמיד פעילים לדין כטרוריסטים בגין צילום בסתר בתעשיית בעלי החיים
  12. ^ מעקב של ASPCA אחר התקדמות החקיקה במדינות השונות
  13. ^ 1 2 מאמר ובו ציטוט מפי אנט סוויני
  14. ^ חוק אג גאג באיידהו
  15. ^ כתב האישום הראשון בחסות אג גאג, נגד איימי מאייר
  16. ^ ארבעה פעילים הורשעו ביוטה על צילום בית מטבחיים מבחוץ
  17. ^ מאמר בניו יורק דיילי ניוז "המחיר הנורא של חוקי אג גאג"
  18. ^ דוברת מועצת מגדלי בעלי החיים בראיון תוכנית "דיילי שואו"
  19. ^ הצהרת התנגדות משותפת של עשרות ארגונים נגד חוקי אג גאג