בית מטבחיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כניסת בקר לתא השחיטה
שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15
בקר בתהליכי הייצור בעבר

בית מטבחיים או בשמו הנוסף "משחטה" הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, ממיתים אותם לצורך אכילתם, ובהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן.

ביהדות שוחטים בשחיטה כשרה, ולאחר בדיקת כשרות בעל החי מולחים את הבשר, ורק לאחר מכן הוא מפורק ונארז. גם באסלאם יש דרישה לבשר "חלאל" אשר הומת בשחיטה לפי חוקי השריעה. במשחטות שאינן כשרות בעלי החיים מומתים בדרך כלל במכת חשמל, או בבעלי חיים קטנים (בעיקר כבשים וחזירים) על ידי נחירתם (חיתוך עורק הלב).

במשחטות כשרות שוחטים בעיקר פרות, עגלים, כבשים, תרנגולות ותרנגולי הודו. ישנן משחטות אחרות בהן ממיתים לאכילה גם בעלי חיים נוספים, כגון סוסים וגמלים.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי המטבחיים נדרשים לפיקוח וטרינרי הדוק, למניעת הפצת חיידקים ומחלות כגון: אנתרקס, ברוצלוזיס, ספגת המוח ועוד בעיקר בבקר, ומחלות כמו שפעת העופות ועוד בעופות. לאחר הגעת בעל החיים לבית המטבחיים הוא נבדק על ידי וטרינר כדי לעמוד על מצב בריאותו.

לאחר הבדיקה בעל החיים מוכנס לתא ההמתה, שם הוא מומת. לאחר המתתו תולים את בעל החיים על אונקלים עד ליציאת כל הדם מגופו, משם ממשיכים להפשטת העור ולהוצאת האיברים הפנימיים. לאחר מכן ממשיך הבשר לשטיפה יסודית שלאחריה הוא מוכנס לקירור של 4°C למשך כיממה וממשיך לתהליכי הפירוק והעיבוד עד לאריזתו.

במקביל, האיברים הפנימיים הראויים לאכילת אדם נשטפים ונארזים, ואלו שאינם ראויים למאכל אדם משמשים לתעשיית מזון לבעלי חיים.

חלק מהבשר נמכר כבשר טרי, בצורה של חצי או רבע בהמה, אשר מגיע לקצב שממשיך בטיפול. חלק אחר עובר הקפאה בקור של 40°C- לפני שיווקו לצרכן.

השימושים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוקת הבשר של המשחטה תלויה בדרך כלל בנפח הכולל של המקררים לאיחסון הבשר, ולכן ברוב המשחטות קיימים שטחים נרחבים ביותר המשמשים לבתי קירור. בסך הכל כ-40% עד 45% מבעל החיים מיועד לאכילת אדם, עוד כ-30% מועבר לתעשיות שונות, והשאר הוא פסולת. החֶלב יכול לשמש לייצור ביודיזל או חימום שמן, העור והעצמות משמשים בין השאר לייצור ג'לטין וכן לתעשיית מזון לבעלי חיים.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמויות המים הנצרכות בבית מטבחיים הן גדולות ביותר, וברוב בתי המטבחיים בעולם מטהרים את המים לפני פינויים. בבתי מטבחיים רבים אף ממחזרים חלק מהמים.

ברוב מדינות העולם המערבי ישנו פיקוח חמור על פינוי פסולת בתי המטבחיים באופן שלא יזיק לסביבה.

משחטות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחטות הכשרות בישראל כפופות למחלקת הכשרות הרבנית המקומית של האזור, ועליהן לתאם אל מול הרבנות הראשית מחלקת השחיטה את נהלי הכשרות. לכל משחטה יש רב אחראי, והוא אמור למנות צוות של שוחטים ומשגיחים המפקחים על הכשרות במקום.

בישראל קיימים מספר רב של משחטות לעופות‏[1][2][3] (פטם והודו), כגון: משחטת עוף העמק, עוף ירושלים וזוגלובק; ומספר מועט של משחטות לבקר וכבשים‏[4], כגון: משחטת תנובה בבית שאן ומשחטת דיר אל אסד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]