מונסנטו
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (MON)  |
| מייסדים |
John Francis Queeny |
| תקופת הפעילות |
1901 – 7 ביוני 2018 (כ־117 שנים) |
| חברת אם |
באייר |
| חברות בנות |
|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מיקום המטה |
Creve Coeur |
| ענפי תעשייה |
חקלאות, ביוטכנולוגיה |
| מוצרים עיקריים |
זרע, קוטלי עשבים, דשן |
| הכנסות |
15,000,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2015) |
| רווח |
2,300,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2015) |
| מנכ"ל |
יו גרנט |
| עובדים |
25,500 (נכון ל־2015) |
  | |
חברת מונסנטו (באנגלית: Monsanto Company) הייתה תאגיד רב-לאומי לביוטכנולוגיה חקלאית שבסיסו בסנט לואיס שבארצות הברית. עיקר הכנסותיה של מונסנטו נבע ממכירה של זרעי מכלוא וזרעים מהונדסים גנטית. החברה החזיקה ב-70%–100% מנתח השוק של גידולים מסוימים. תחום עיקרי נוסף היה ייצור חומרי הדברה ובראשם קוטל העשבים גלייפוסט, המכונה בשם המסחרי "ראונדאפ"[1].
זרעים שסיפקה מונסנטו נזרעו בשטחים רבים מכלל השטח החקלאי בעולם בו גדלים אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO)[2]. שליטתה של מונסנטו בשוק הזרעים המהונדסים גנטית והורמוני הגדילה לבקר, השיווק הנמרץ למוצריה והלובי הפוליטי החזק שהיא הפעילה, הפכו אותה לשנויה במחלוקת ומטרה עיקרית ללחציהם של מתנגדי הגלובליזציה ופעילי איכות הסביבה.
בספטמבר 2016 הגיעה החברה להסכמה על רכישתה בידי החברה הגרמנית באייר תמורת 66 מיליארד דולר[3], וביוני 2018 הרכישה הושלמה[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונסנטו נוסדה בשנת 1901 בסנט לואיס, מיזורי, כחברת כימיקלים[5]. המייסד, ג'ון פרנסיס קוויני, עבד קודם בתעשיית התרופות. הוא מימן את החברה מכספו הפרטי והון שגייס מחברת משקאות קלים. הוא קרא לחברה על שם שם נעוריה של אשתו, אולגה מנדז מונסנטו, שהייתה יורשת של הון משפחת מונסנטו (אנ')[6].
כחברת כימיקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוצרים הראשונים של החברה היו תוספי מזון בסיסיים, כגון הממתיק המלאכותי סכרין, תחליף כימי לסוכר, אותו הפיצה לתעשיית המזון ובפרט, לחברת קוקה-קולה, קפאין ונילין[7]. מונסנטו התרחבה לאירופה בשנת 1919 בשותפות עם מפעל כימיקלים בויילס. המיזם ייצר ונילין, אספירין וחומר הגלם שלו חומצה סליצילית, ומאוחר יותר כימיקלים לעיבוד גומי. בשנות ה-20 של המאה ה-20, מונסנטו החלה לייצר גם כימיקלים תעשייתיים בסיסיים, כגון חומצה גופרתית ו-PCB[5].
בשנת 1926 החברה ייסדה עיר בשם מונסנטו באילינוי (הידועה כיום בשם סאוגט). היא הוקמה כדי לאפשר רגולציה מינימלית ומיסים נמוכים למפעלי מונסנטו שהוקמו בה, בתקופה שבה הרשויות המקומית היו אחראיות העיקריות על חוקי איכות הסביבה בארצות הברית. שמה שונה לכבוד ליאו סאוגט, ראש העירייה הראשון שלה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחבה פעילותה של החברה, על ידי רכישות, לכל רחבי ארצות הברית.
בשנת 1944 מונסנטו החלה לייצר די-די-טי, יחד עם כ-15 חברות נוספות. קוטל חרקים זה שימש להרג יתושים מעבירי מלריה, אך הוא נאסר בארצות הברית בשנת 1972 עקב השפעותיו הסביבתיות המזיקות.
בשנת 1977, מונסנטו הפסיקה לייצר PCBs; הקונגרס אסר על ייצור PCB שנתיים לאחר מכן.
באמצע שנות ה-60, ויליאם סטנדיס נואלס וצוותו המציאו דרך לסינתזה סלקטיבית של אננטיומרים באמצעות הידרוגנציה אסימטרית. זו הייתה השיטה הראשונה לייצור קטליטי של תרכובות כיראליות טהורות. צוותו של נואלס פיתח את התהליך התעשייתי הראשון לסינתזה כיראלית של תרכובת L-dopa, המשמשת לטיפול במחלת פרקינסון[7]. באמצע שנות ה-60, כימאים במונסנטו פיתחו את תהליך מונסנטו לייצור חומצה אצטית, אשר עד שנת 2000 הייתה שיטת הייצור הנפוצה ביותר לייצורו.
בשנת 1965 המציאה החברה את הדשא הסינתטי - AstroTurf (אנ')[7].
בשנת 1968, היא הפכה לחברה הראשונה שהחלה בייצור המוני של רכיבי דיודות פולטות אור - LED, תוך שימוש בגאליום ארסניד פוספיד, שהשימוש העיקרי שלהם אז היו במסכי מחשבונים אלקטרוניים ושעונים דיגיטליים. מונסנטו הייתה לחלוצה בתחום האלקטרואופטיקה בשנות ה-70.
כניסה לתחום הביוטכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדעני מונסנטו היו בין הראשונים שהצליחו להנדס גנטית תאי צמח, ופרסמו את תוצאותיהם בשנת 1983. חמש שנים לאחר מכן, החברה ערכה את ניסויי השדה הראשונים של גידולים מהונדסים גנטית. מעורבות גוברת בביוטכנולוגיה חקלאית החלה במינויו של ריצ'רד מאהוני למנכ"ל מונסנטו בשנת 1983. מעורבות זו גברה תחת הנהגתו של רוברט שפירו, שמונה למנכ"ל בשנת 1995, מה שהוביל בסופו של דבר למכירה בהדרגה של קווי מוצרים שאינם קשורים לחקלאות[8]. במקביל באותן השנים פיתחה את עסקי התרופות שלה. בין השאר פיתחה הורמוני גדילה סינתטיים, שמכר בין השאר כתוסף מזון לפרות להגדלת תפוקת החלב והבשר (כדי לגרום לעגלים לגדול מהר יותר וכך לאפשר לחקלאים רווח גדול יותר)[9].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 רכשה שורה של חברות ביוטכנולוגיה, כולל את: חברת "Agracetus" (אנ') החברה ראשונה בעולם שייצרה זרעים מהונדסים גנטית של כותנה, פולי סויה, בוטנים וגידולים אחרים; חברת "Dekalb" שפיתחה זנים מהונדסים של תירס ורכשה את עסקי הזרעים הבינלאומיים של תאיד "Cargill", מה שאפשר לה גישה למתקני ייצור והפצה ב-51 מדינות[10]. בשנת 2005, היא השלימה את רכישת Seminis Inc, חברת זרעי ירקות ופירות, תמורת 1.4 מיליארד דולר. דבר זה הפך אותה גם לחברת הזרעים הקונבנציונליים הגדולה בעולם[11]. הזרעים המהונדסים של החברה זכו להצלחה מסחרית, עקב תפוקת היבולים הגבוהה שלהם ועמידות טובה למזקים[12].
בשנת 1997 מכרה את Solutia, ספין אוף של עסקי ה-PCB וכימיקלים אורגניים קשורים. בשנת 1999, מונסנטו מכרה את NutraSweet, חברת בת שייצרה ממתקים מלאכותיים.
הקמת מונסנטו החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1999 הודיעה על מיזוג עם חברת התרופות השוודית-אמריקנית "פרמסיה אנד אפג'ון" (Pharmacia & Upjohn)[13]. החברה הממוזגת החלה לפעול תחת השם "פרמסיה", שמיזגה את פעילותה עם חטיבת התרופות של מונסנטו- סירל, שששיוקה את משכך הכאבים "סלברקס", ופיצלה את פעילות האגרו-כימיקלים לחברת בת בבעלות מלאה "מונסנטו החדשה", שביצעה הנפקה ראשונה לציבור באוקטובר 2000, שתחילה "פרמסיה" עדיין מחזיקה החזיקה ב-85% ממניותיה[10].
"מונסנטו החדשה" התמקדה בשיווק קוטל העשבים ראונד-אפ, שהיה המוצר הכימיקלי לחקלאות הנמכר ביותר בעולם, עם הכנסות של 2.8 מיליארד דולר ב-2000, שבמקביל פיתחה זרעים מהונדסים גנטית המותאמים לשימוש עם ראונד-אפ, זרעים המתירים לחקלאים לרסס את בשדות את קוטל העשבים מבלי לפגוע ביבולים. בנוסף הייתה החברה הגדולה בעולם של זרעים מהונדסים גנטית, שב-2001 נזרעו איתם שטח כולל של 320 מיליון דונם ברחבי העולם[10]. עם זאת ברחבי אירופה הייתה התנגדות עזה להם והאיחוד האירופי אסר ב-1998 על יבוא זרעים וצמחים מהונדסים גנטית, אולם ב-2004 אישר האיחוד יבוא מוצר של מונסנטו, לאחר תלונות שהגישו ארצות הברית, ארגנטינה וקנדה (שלוש יצרניות הזרעים המהונדסים הגדולות בעולם אז) לארגון הסחר העולמי[14]. ישראל התירה יבוא שלהם, למרות התנגדות של ארגוני איכות הסביבה[15].
ביולי 2002 הודיעה תאגיד "פייזר כי הוא רוכש את "פרמסיה" תמורת 60 מיליארד דולר במניות[16], וחודש אחר כך חילקה "פרמסיה" את המניות שהחזיקה ב"מונסנטו החדשה" לבעלי מניותיה דיבידנד בעין[8].
במסגרת אירועי המחאה שליוו את ועידת האו"ם לשינוי האקלים (2009) (ועידת קופנהגן) "זכתה" החברה בפרס "בת הים הכועסת" כחברה המזהמת ביותר בעולם[17].
בתחילת 2010 דיווחה החברה על הפסד רבעוני מפתיע לאחר שהכנסותיה ירדו ביותר משליש עקב ירידה במכירות של קוטל העשבים "ראונד-אפ" (Round-up) שהפטנט שלו פג ומתחרים החלו לייצר גרסאות גנריות שלו והיא נאלצה להוזיל את מחירו[18]. בהמשך אותה שנה פרסמה אזהרת רווח נוספת[19]. באוקטובר 2010 חתמה חברת "מכתשים אגן" הישראלית על הסכם שיתוף פעולה עם "מונסנטו" בתחום קוטלי העשבים העמידים. במסגרת ההסכם קיבלה "מכתשים אגן" רישיון להשתמש בסימן המסחרי "Roundup Ready PLUS" במספר מוצרים שלה, זאת לאחר שייצרה מוצר מתחרה על בסיס התרכובת "גלייפוסט", המרכיב הפעיל ב"ראונד-אפ"[20].
רכישת החברה על ידי באייר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2016, "מונסנטו" הסכימה להירכש על ידי "באייר" תמורת 66 מיליארד דולר. כדי לקבל אישור רגולטורי לעסקה, באייר הודיעה על מכירת חלקים משמעותיים מעסקי החקלאות שלה, כולל עסקי הזרעים וקוטלי העשבים שלה, לתאגיד-BASF. העסקה אושרה על ידי האיחוד האירופי ב-21 במרץ 2018, ואושרה בארצות הברית ב-29 במרץ 2018[21]. המכירה הושלמה ב-7 ביוני 2018; באייר הודיעה על כוונתה להפסיק את השימוש בשם "מונסנטו", ושהחברה הממוזגת תפעל אך ורק תחת המותג "באייר"[4].
המיזוג בין "באייר" ל"מונסנטו" נחשב לאחד המיזוגים הגרועים בהיסטוריה, בעיקר בשל החשיפה לתביעות משפטיות של "ראונד-אפ". עד שנת 2023, שווי השוק של באייר ירד ביותר מ-60% מאז המיזוג ב-2016, מה שהותיר את שווי החברה הכולל בפחות ממחצית ממה ששילמה "באייר" כדי לרכוש את מונסנטו"[22].
ביקורות ושערוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשיפת עובדים לדיאוקסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 במארס 1949 אירע פיצוץ במפעל של החברה בעיירה נייטרו שבמערב וירג'יניה בארצות הברית; ובתוך דקות אבקה שחורה כיסתה את 120 העובדים שהיו במקום. בתוך שעות כמה מהם החלו לדווח על כאבי בטן, בחילה וכאבי ראש[23]. בימים שלאחר מכן הם דיווחו על פצעים מוגלתיים שצצו להם על הפנים, הגב והרגליים. זו הייתה רק ההתחלה. הפצעים לא הגלידו. יותר ויותר עובדים דיווחו על תסמינים. הרופאים של מונסנטו טענו שמדובר בסך הכל בהתפרצות אקנה[23]. העובדים סיפרו שהתרגלו להתעורר בכל בוקר כשהמצעים שלהם ספוגים במוגלה צהובה. הם דיווחו על דיכאון, חרדה, נדודי שינה; אך הרופאים של מונסנטו חזרו והבטיחו להם שזו בסך הכל אקנה ועוד רגע זה יעבור. מסמכים פנימיים גילו אחר כך שלא רק העובדים הללו סבלו מהתסמינים, אלא גם בני משפחותיהם, שמעולם לא נכנסו למפעל, וחברי הצוות הרפואי שטיפל בהם. בנוסף מומחים שהזמינה מונסנטו ב-1953 קבעו כי הפצעים נגרמו בשל החומרים הכימיים שבהם טיפלו הפועלים במפעל, שייצר קוטל עשבים כימי בשם 2,4,5-Trichlorophenoxyacetic acid (אנ'), אך המחקר מעולם לא פורסם[24]. רופא מהמבורג שחקר את קוטל העשבים ב-1957 הצליח לבודד את הרכיב שגרם לתסמינים – החומר המסרטן והמזהם דיאוקסין, אחת התרכובות הרעילות אי פעם. עם זאת מונסנטו מצדה הרחיבה את ייצור 2-4-5-T כקוטל עשבים ששווק בהצלחה לחקלאים וגננים בכל רחבי העולם[24]. ב-1984 זכו העבודים בתביעה שהגישו נגד החברה[25].
פיתוח נשק כימי וגרעיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הייתה מעורבת בפרויקטים ביטחוניים של מערכת הביטחון האמריקאית. בין הפרויקטים היה ייצור של קוטל העשבים אייג'נט אורנג' המכיל דיאוקסין במטרה לפגוע ביערות המסתור של לוחמי הווייטקונג בזמן מלחמת וייטנאם. במשך עשור ריסס צבא ארצות הברית את הג'ונגלים של וייטנאם כדי לברא אותם ולחשוף תאים של הווייטקונג בכ-20 מיליון גלונים של "אייג'נט אורנג'", שהגיע בחביות שהיו צבועות בפסים כתומים ומכאן כינויו. מיליונים שנחשפו לחומר – וייטנאמים ואמריקאים – סבלו ממחלות עור ונשימה וחלו בסרטן. רבים מהילדים שלהם נולדו עם פגמים קשים. יערות שלמים נמחקו מעל פני האדמה ולא התחדשו מעולם, עשרות מינים של בעלי חיים נעלמו[24]. על מעורבותה זו נתבעה על ידי חיילים מצבא ארצות הברית וב-2005 על ידי וייטנאמים בעלי מומים מולדים בטענה כי המומים נובעים מחדירת החומר לשרשרת המזון. בהמשך נחשף כי מונסנטו ידעה מראש כי החומר רעילים. פרויקט נוסף בו הייתה מעורבת הוא פרויקט מנהטן לפיתוח נשק גרעיני[26][7].
פיתוח הורמון סינתטי מזיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994, מונסנטו השיקה גרסה רקומביננטית של סומטוטרופין (הורמון גדילה) לבקר מסוג Bovine somatotropin (הורמון סינתטי המופק בטכנולוגיה של הנדסה גנטית שמגדיל את תפוקת החלב בפרות[27]), תחת המותג Posilac . המוצר נאסר לשימוש בקנדה, האיחוד האירופי, יפן, אוסטרליה, ארגנטינה וניו זילנד, וגם בישראל[28]. זה לאחר שנקבע שהשימוש בו גרם לכאב חמור ומיותר, סבל ומצוקה לפרות שטופלו בחומר המזיק, והוכח קשר ישיר להתפתחות דלקות חמורות בשד ובעיות פוריות, אך ההורמון עדיין מותר להפצה בארצות הברית[29]. באוקטובר 2008 מכרה מונסנטו את המוצר לחברת "אלי לילי"[30].
זכויות יוצרים על זרעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התמקדות החברה בעסקי הזרעים בשנות ה-90 של המאה ה-20 היא החלה לטעון על "זכויות יוצרים" עליהם ולנקוט בצעדים משפטיים נגד חקלאים בארצות הברית, זאת על ידי רישום פטנטים על זרעים מהונדסים גנטית. על פי הסכם השימוש בזרעים המהונדסים של החברה החקלאים לא רוכשים את הזרעים אלא "מחכירם" אותם לשימוש של עונה אחת בלבד, עליו חייבים חקלאים לחתום כאשר הם קנו אותם, לא רק אסר עליהם לשמור זרעים לזריעה נוספת, אלא גם התיר ל"מונסנטו" להיכנס לשטחם ולקחת דגימות של צמחים במשך שלוש שנים לבדוק אם הם עמדו בהסכם. היא גם פתחה בארצות הברית וקנדה קווי טלפון אליהם אפשר ניתן היה להתקשר בחינם ולמסור מידע, כאשר היא עודדה חקלאים להלשין באופן אנונימי על שכניהם על הפרת ההסכם. בנוסף העסיקה בלשים פרטיים כדי שיעקבו אחר אלפי הידיעות שקיבלה[31]. בנוסף "מונסנטו" והמתחרות שלה פיתחו גם הטמיעו בזרעים שלהם גנים מחסלים, הגורמים לגידולים להצמיח זרעים עקרים (כך שהחקלאים תמיד צרכים לרכוש את כל הזרעים שהם צרכים כל עונת גידול).
בסוף 1999 חקלאים וארגונים בכ-30 מדינות הגישו תביעת הגבלים עסקיים נגד "מונסנטו", והמתחרות שלה "דופונט" ו"נוברטיס", על קרטל בין-לאומי של הנדסה גנטית חקלאית ועל שהן מנצלות טכנולוגיות של הנדסה גנטית בניסיון להשתלט על שוקי החקלאות העולמיים[32].
בשנת 2013 בית המשפט העליון בארצות הברית פסק נגד ורנון יו באומן, חקלאי בן 75 מאינדיאנה, בתביעה שהגישו נגדו "מונסנטו" על הפרת חוזה והפרת פטנט[33]. באומן רכש מצד שלישי וזרע זרעי סויה, שהיו דור שני לזרעים מהונדסים גנטית מתוצרתה של "מונסנטו". לדברי החברה, הייתה בכך הפרה ברורה של החוזה עמה ושל הפטנט שלה. בנוסף טענו עורכי דין דלה כי ללא הגנת הפטנט על כל שרשרת ההפצה, יצנחו רווחי החברה ממכירת הזרעים. יתרה מזאת, טענו, אילולא הבטחת הרווח הטמונה בזרעים מוגנים בפטנט, ייתכן שהחברה כלל לא הייתה טורחת לפתח את הזרעים[34]. באומן טען כי החברה אינה יכולה לשלוט בזרעים לכל אורך שרשרת ההפצה, ויש להגביל את תחולת הפטנט שלה. גם טענתה החוזית אינה תקפה, משום שהוא לא השתמש בשנית בזרעים שרכש ממנה, אלא קנה זרעים באופן לגיטימי מצד שלישי, שבכלל מכר אותם כמספוא[34]. ב־2009 פסקה ערכאה נמוכה יותר שעליו לשלם ל"מונסנטו" פיצויים, וכעבור שנתיים אישר גם בית המשפט לערעורים את הפסיקה הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון שגם פסק נגדו[33].
פיצוי משתמשי קוטל העשבים ראונד-אפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ייצרה ושיווקה החברה את קוטל העשבים הפופולרי "ראונד-אפ", שהרכיב הפעיל בו גלייפוסט הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם, ומשמש חקלאים ביבולי שדה וגננים בגינות ביתיות. אף על פי שהרגולטורים אישרו את בטיחות השימוש ב"ראונד-אפ" ברוב מדינות העולם, עלו חששות בהמשך השנים שהמוצר מסרטן. ביולי 2017, מסמכים שפורסמו בתביעה נגד מונסנטו (אחת מ-5,000 שהוגשו נגדה בעניין זה) שהגיש גנן שטען כי המוצר שבו השתמש בעבודתו גרם לו לחלות בלימפומה מסוג נון-הודג'קינס, חשפו כי בכירים בחברה חששו מבטיחות המוצר, והיא שילמה למדענים שיפרסמו מחקרים שמתנגדים לסיווג חומר ההדברה כחשוד כמסרטן[35]. באוגוסט 2018 חבר מושבעים בסן פרנסיסקו פסק לטובתו פיצויים בסך 289 מיליון דולר[36]. במאי 2019 חבר מושבעים בקליפורניה הורה לשלם פיצויים של יותר מ-2 מיליארד דולר לבני זוג חקלאים שחלו בסרטן אחרי שהשתמשו ב"ראונדאפ"[37]. ביוני 2020 הסכימה "באייר", שרכשה את "מונסנטו", לשלם יותר מ-10 מיליארד דולר כדי ליישב ולסיים את כל התביעות בעניין "ראונדאפ" בארצות הברית[38]. למרות ההסדר בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר ביוני 2022 תביעות נוספת נגד החברה[39]. בנובמבר 2023 נפסקו פיצויים בסך 1.5 מיליארד דולר לשלושה משתמשים לשעבר של קוטל העשבים[40].
שפיכת פסולת רעילה בבריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1965 ו-1972 שילמה מונסנטו לקבלנים כדי שאלה ישפכו באופן בלתי-חוקי אלפי טונות של פסולת רעילה באתרי פסולת בבריטניה, תוך ידיעה שהדבר יביא להרעלתם של בעלי-חיים, צמחים ובני-אדם. סוכנות הסביבה הבריטית גילתה כי הכימיקלים המשיכו לזהם את האטמוספירה במשך 30 שנה לאחר השלכתם[41]. המקרה החמרה ביותר התגלה במחצבה ליד העיר קרדיף, שהפיצה אדים רעילים בסביבתה. אך הקהילה המקומית לא ידעה כי יש חומרים רעילים במחצבה. דו"ח של ממשלת בריטניה מצא כי 67 כימיקלים, כולל נגזרות של "אייג'נט אוראנג'", דיאוקסינים ו־PCB שיוצרו באופן בלעדי על ידי מונסנטו, דלפו מאזור במחצבה שלא היה מורשה בהכלת חומרים מסוכנים. התברר כי מי התהום באזור זוהמו מאז שנות ה-70. ב-2011 הסכימה החברה לשלם את עלות ניקוי המחצבה בסך של כ-100 מיליון ליש"ט[42].
פעילות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצרי החברה הופצו בישראל החל מתקופת המנדט הבריטי, בשנות ה-40 של המאה ה-20[43]. בשנת 1961 נכנסה לראשונה לפעילות ישירה בישראל, כאשר חתמה על הסכם למכירת ידע וחומרי גלם להקמת מפעל לייצור אקרילן (צמר סינתטי) באשדוד[44]. לבסוף רכשה 60% מהבעלות על המפעל[45], שנחנך באוקטובר 1964[46]. באותה שנה גם מכרה ציוד וידע לחברת "פרוטרום" בחיפה ומפעל "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו[47][48]. ב-1965 הקימה החברה מתקן לייצור חומצה גופרתית במכרות נחושת תמנע[49]; ובנוסף הרחיבה את מפעל "אקרילן"[50].
בשנת 1968 הוקמה חברת "מונסאל" מיזם משותף של "מונסנטו" וחברת "אלרון" (שם החברה הוא שילוב של שמות שני החברות) לייצור מכשירי מדידה[51][52]. באותה שנה גם חתמה על הסכם עם "ידע חברה למחקר ופתוח" של מכון ויצמן לביצוע מחקרים עבורה[53].
בשנת 1973 הקימה מפעל לייצור פוליסטירן בשיתוף חברת "מפעלים פטרוכימיים בישראל"[54].
בשנת 1978 פרשה החברה מהשותפות במפעל "אקרילן" ומכר את חלקו לקונצרן כלל[55].
בשנות ה-80 חברת "פזכים" הייתה נציגה ומשווקת רשמית של מוצרי "מונסנטו" בישראל[56]; וב-1991 מינתה במקביל גם את "אגן כימיקלים" (לימים חברת "אדמה פתרונות לחקלאות") כמשווקת קוטל העשבים "ראונד־אפ" בישראל[57][58].
בפברואר 2005 חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת הזרע ג'נטיקס לפיתוח משותף של זן מהונדס גנטית של זרעי כותנה וחלוקה בתמלוגים ממכירתו[59].
באוגוסט 2008 רכשה כ-14% ממניות חברת אבוג'ן הישראלית תמורת 18 מיליון דולר, והתחייבה להשקעה נוספת של 35 מיליון דולר על פני תקופה של 5 שנים[60]. קדמה לרכשיה הסכם לשיתוף פעולה שנחתם שנה קודם[61]. אבוג'ן עסקה בזיהוי גנים של צמחים עבור "מונסנטו" במטרה לסייע בפיתוח זרעים מהונדסים חדשים[62].
באוקטובר 2010 חתמה חברת "מכתשים אגן" הישראלית על הסכם שיתוף פעולה עם "מונסנטו" בתחום קוטלי העשבים העמידים. במסגרת ההסכם קיבלה "מכתשים אגן" רישיון להשתמש בסימן המסחרי "ראונד-אפ" במספר מוצרים שלה, זאת לאחר שייצרה מוצר מתחרה על בסיס התרכובת "גלייפוסט", המרכיב הפעיל ב"ראונד-אפ"[20].
באוקטובר 2011 רכשה את חברת הביומד הישראלית "ביאולוג'יקס" (Beeologics), שעסקה בפיתוח תרסיס מבוסס פרומונים להגנה על דבורים מפני אקרית הורואה ובהבטחת מנגנוני האבקה תקינה של אוכלוסיות הדבורים[63].
בפברואר 2013 רכשה את חברת " רוסטה גרין", שעסקה בזיהוי גנים ייחודיים ב-microRNA לצורך השבחה גנטית או טיפוח צמחים, תמורת 35 מיליון דולר[64].
ב-2014 הצטרפה מונסנטו לתוכנית שיתוף פעולה עם תאגידים רב-לאומיים של לשכת המדען הראשי, למרות מחאה נגד המהלך מצד פעילי איכות הסביבה[65].
באפריל 2016 הודיעה מונסנטו כי היא מצמצמת את רוב פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל, כחלק מתוכנית התייעלות גלובלית[66][67].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מונסנטו, באתר Crunchbase (באנגלית)
- מונסנטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוסי דורפמן, זרע הפורענות - מונסנטו: חקלאות בשירות ההון-שלטון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 3 ביוני 2014
- שחר סמוחה, כך יעשה למי שקנה את החברה השנואה בעולם, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דפנה מאור, ראונדאפ - זרעי המחסל, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2017
- ^ ישראל פישר, "אנחנו מבינים שמזון מהונדס גנטית לא תמיד פופולרי, אבל הוא בטוח לחלוטין", באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2016
- ^ עסקת ענק: באייר רוכשת את מונסנטו בכ-66 מיליארד דולר, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2016
בלומברג, מיזוג ענק: באייר תרכוש את חברת הזרעים מונסנטו ב-65 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2016 - ^ 1 2 בלומברג, באייר תשלים את רכישת מונסנטו השבוע תמורת 30 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 4 ביוני 2018
- ^ 1 2 בלומברג, נאצים, הרואין ורעל - ההיסטוריה שמאחורי העסקה הגדולה של השנה, באתר TheMarker, 15 בספטמבר 2016
- ^ משפחת מונסנטו הייתה משפחת סוחרים ובנקאים יהודים ספרדים, אשר מילאה תפקיד משמעותי בהקמת הקהילה היהודית בקולונית לואיזיאנה של ספרד החדשה במאה ה-18 (שעברה אז בין השלטון הצרפתי לספרדי). מקורם בחצי האי האיברי אך הם עברו לאמסטרדם והתפשטו ברחבי האימפריה ההולנדית ולאמריקה. המשפחה הגיעה ללואיזיאנה בשנות ה-1760, ואחד מחבריה, אייזק מונסנטו, היה אחד הסוחרים העשירים ביותר בניו אורלינס.
- ^ 1 2 3 4 דרור רייך, מממתיק מלאכותי, דרך פצצת האטום - ועד זרעים מהונדסים גנטית, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2013
- ^ 1 2 האקונומיסט, הנדסה גנטית - המהדורה הרכה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2002
- ^ לחלוב את השוק, מעריב, 24 באוגוסט 1986
- ^ 1 2 3 מאת דיויד ברברוזה, הניו יורק טיימס, ראונד-אפ - קוטל עשבים, קוטל מתחרים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2001
- ^ דר שפיגל, גם צמחים נהנים מהנדסה גנטית, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
- ^ שרשרת המזון של מונסנטו, באתר גלובס, 16 ביולי 1998
- ^ איי אונליין, חב' התרופות פרסמסיה ומונסנטו יתמזגו לחברה בשווי 50 מיליארד ד', באתר TheMarker, 20 בדצמבר 1999
שירות בלומברג, סנט לואיס, מונסנטו ופרמסיה אנד אפג'ון יתמזגו לענק תרופות בעסקת 27 מיליארד ד', באתר גלובס, 21 בדצמבר 1999 - ^ נמרוד הלפרן, האיחוד האירופי התיר יבוא מזון בע"ח מהונדס גנטית של מונסנטו האמריקאית - לראשונה זה 6 שנים, באתר הארץ, 19 ביולי 2004
- ^ אביבה משמרי, הנדסה קרבית, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2000
- ^ דפנה מאור, פייזר רוכשת את פרמסיה תמורת 60 מיליארד דולר במניות, באתר TheMarker, 15 ביולי 2002
- ^ מי הצליח לעצבן את בת הים בקופנהגן?, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2009
- ^ הפסד רבעוני מפתיע של ענקית הזרעים מונסנטו, מתחרתה של מכתשים אגן: המכירות נפלו ב- 36%, באתר TheMarker, 6 בינואר 2010
- ^ אזהרת רווח של מונסנטו - מתחרתה של מכתשים אגן - הפילה את המניה ב-5%, באתר TheMarker, 27 במאי 2010
- ^ 1 2 ואדים סבידרסקי, מכתשים תשתף פעולה עם המתחרה מונסנטו בהדברת עשבים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2010
- ^ סוכנויות הידיעות, משרד המשפטים האמריקאי אישר את עסקת המיזוג של באייר ומונסנטו, באתר TheMarker, 9 באפריל 2018
- ^ רותי לוי, באייר מחליפה הנהלה ומורידה את בריאות הנשים מסדר העדיפויות, באתר TheMarker, 25 במרץ 2023
- ^ 1 2 Donald L. Barlett and James B. Steele, Monsanto’s Cruel, and Dangerous, Monopolization on American Farming, Vanity Fair, 2 April 2008
- ^ 1 2 3 שירה מייקין, האב נחשף לאייג'נט אורנג' בווייטנאם. הבן חושף את ההיסטוריה האפלה שמאחוריו, באתר הארץ, 27 באפריל 2022
- ^ Workers at a Monsanto Co. plant suffered from a... - UPI Archives, UPI, 27 ביוני 1984
- ^ Dayton Daily News. September 18, 1983 "Building the Bomb in Oakwood"
- ^ Susan Watts, Growth-hormone milk is rejected by supermarkets | The Independent, The Independent, 14 FEB 1994
- ^ James Meikle, EC extends hormone ban for milk, The Guardian, 29 באוקטובר 1999
- ^ אביבה משמרי, "המזימה" של אנשי החלב, באתר ynet, 2 במרץ 2004
- ^ Reuters, Lilly to buy Monsanto artificial dairy hormone, Reuters, 21 באוגוסט 2008
- ^ מונסנטו מנהלת שתי חזיתות, באתר גלובס, 24 בפברואר 1999
- ^ שירות פייננשל טיימס, בקרוב: תביעה משפטית גלובלית נגד תאגידי מדעי החיים והזרעים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1999
- ^ 1 2
ניו יורק טיימס, בית המשפט העליון בארה"ב התייצב פה אחד לצד תאגיד הענק, באתר TheMarker, 16 במאי 2013
- ^ 1 2 מיכל רמתי, מי שולט במזון שלנו?, באתר TheMarker, 24 באפריל 2013
- ^ הניו יורק טיימס, המסמכים החשאיים של מונסנטו: "איננו יכולים לטעון שהמוצר שלנו לא מסרטן, כי לא בדקנו", באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2017
- ^ רויטרס, קוטל העשבים שלה גרם סרטן - ומונסנטו תשלם פיצויים של 289 מיליון דולר, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2018
- ^ הגרדיאן, מונסנטו תפצה ב-2 מיליארד ד' זוג שחלה בסרטן בעקבות שימוש בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 14 במאי 2019
- ^ סוכנויות הידיעות, באייר תפצה ב-10.9 מיליארד ד' חולי סרטן עקב שימוש בקוטל עשבים ראונדאפ, באתר TheMarker, 24 ביוני 2020
- ^ בלומברג, העליון בארה"ב פסק נגד באייר: עשרות אלפים יוכלו לתבוע בטענה שחומריה מסרטנים, באתר TheMarker, 21 ביוני 2022
- ^ בלומברג, ג'ף פילי, 1.5 מיליארד דולר ל-3 אנשים: מונסנטו תשלם פיצויים למשתמשים בקוטל העשבים שלה, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2023
- ^ John Vidal, The wasteland: how years of secret chemical dumping left a toxic legacy, The Guardian, 12 FEB 2007
- ^ Tom Levitt, Monsanto agrees to clean up toxic chemicals in South Wales quarry, The Guardian, 21 FEB 2011
- ^ אנו שמחים להודיע שקבלנו משלוח של סודיום בנזואט תוצרת מונסנטו, הארץ, 2 במאי 1945
- ^ חב' "מונסנטו" תסייע לתעשיה המקומית, הַבֹּקֶר, 17 באוקטובר 1961
ייצרו תחליף לצמר, קול העם, 12 בנובמבר 1961
ידע ועזרה טכנית לישראל ע"י חב' "מונסנטו", מעריב, 16 באוקטובר 1961 - ^ "מונסנטו" - החברה הגדולה ביותר שהשקיעה בישראל, למרחב, 13 בנובמבר 1963
- ^ חנוכת מפעל אקרילן בשבוע הבא, הארץ, 2 באוקטובר 1964
- ^ מתקנים חדשים בפרוטרום, הארץ, 20 בספטמבר 1964
- ^ יו"ר מונסנטו אצל ראש הממשלה, הארץ, 27 באוגוסט 1964
- ^ יוחל בפעולות הרחבה בתמנע, הארץ, 20 בספטמבר 1965
מיתקן ענקי לייצור חומצה גפרתית מיקם בתמנע, מעריב, 5 בינואר 1966 - ^ אקרילן מתרחב-מנצל כל כושר הייצור, הארץ, 1 בדצמבר 1965
- ^ טור הכלכלה - מונסנטו מקים מפעל בשותפות עם אלרון, הארץ, 2 באוגוסט 1968
חברה אמריקנית בשיתוף עם אלרון מקימה מפעל לייצור מכשירי מדידה בחיפה, למרחב, 4 באוגוסט 1968 - ^ "מונסאל" משווק מכשירי בדיקה אלקטרוניים בטכנולוגיה חדישה, על המשמר, 19 במרץ 1974
'מונסנטו' פיתחה כשירים חדישים למדידת זמן ותדר, דבר, 19 במרץ 1974 - ^ תיכנון וביצוע עבודות בחו"ל יכניס 100 מיליון דולאר, מעריב, 4 ביוני 1968
- ^ הוקם מפעל חדש לייצור פוליסטירן, על המשמר, 31 במאי 1973
- ^ קונצרן הענק "מונסנטו" פרש משותפות ב"אקרילן", דבר, 15 בדצמבר 1978
- ^ נווית זומר, עיסקת פזכים־כימיקלים לישראל נתקעה, חדשות, 14 ביוני 1990
- ^ נווית זומר, אגן כימיקלים תשווק את קוטל העשבים ראונד־אפ, חדשות, 8 במרץ 1991
- ^ פזכים תפיץ מוצרי מונסנטו, מעריב, 28 באפריל 1991
- ^ יורם גביזון, הזרע חתמה על הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי עם מונסנטו האמריקאית, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2005
- ^ גלי וינרב, מונסנטו משקיעה באבוג'ן בעסקה של לפחות 53 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2008
מונסנטו תשקיע באבוג'ן 18 מיליון דולר ותחזיק ב-13.6% ממניות החברה, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2008 - ^ אבוג'ן חתמה על עסקה לשיתוף פעולה עם חברת הזרעים הגדולה בעולם, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2007
- ^ גלי וינרב, 1000 גנים של אבוג'ן נמצאים בצנרת של ענקית הזרעים מונסנטו, באתר גלובס, 4 בפברואר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, מונסנטו רכשה את חברת הביומד הישראלית ביאולוג'יקס, באתר כלכליסט, 3 באוקטובר 2011
- ^ יורם גביזון, הסיבוב של Plan B ואלכס רבינוביץ' על רוסטה גרין: מונסטו רוכשת את פעילות החברה ב-35 מ' ד', באתר TheMarker, 3 בפברואר 2013
גלי וינרב, חשיפת "גלובס": מונסנטו רוכשת את פעילות רוסטה גרין, באתר גלובס, 3 בפברואר 2013 - ^ יוסי דורפמן, זרע הפורענות - מונסנטו: חקלאות בשירות ההון-שלטון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 3 ביוני 2014
עפרה אידלמן, חשיפה: ההסכם שישראל חתמה עם התאגיד הרב-לאומי מונסנטו, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2014 - ^ יורם גביזון, מונסנטו מצמצמת את פעילות המו"פ שלה בישראל, באתר TheMarker, 12 באפריל 2016
- ^ גלי וינרב, מונסנטו סוגרת את פעילות המו"פ בישראל, באתר גלובס, 12 באפריל 2016
