אדה נובאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדה נובאק
Novák Ede
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 בינואר 1888
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1951 (בגיל 63)
יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1910) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדה נובאקהונגרית: Novák Ede; בודפשט, 15 בינואר 1888[1] – בודפשט, 18 בנובמבר 1951)[2] היה אדריכל יהודי-הונגרי חשוב ומרכזי בין שתי מלחמות העולם בממלכת הונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדה נובאק נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור נובאק (18581905)[3] סוחר עצים ושל לאונטין היבש. נובאק סיים את לימודיו כאדריכל ב-1910 באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. עקב מותו המוקדם של אביו נאלץ לתרום כלכלית לפרנסת אמו ולגידולם של שבעת אחיו הצעירים. במהלך לימודיו באוניברסיטה לקח על עצמו עבודות בחברות בנייה יזמיות שונות ולאחר מכן במשרד תכנון אדריכלי, אך אף אחד מקורות החיים שלו או ספרי עבודה קצרי מועד שלו, שנוצרו ב-1951, לא מראה אצל מי הועסק.

שותפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הקים שותפות עם בן המחזור (1911) שלו, חברו באוניברסיטה, האדריכל בלה בראט אך במשך זמן מה עבד גם כשכיר במשרדם של אדריכלים אחרים. משרדם המשותף פעל ברחוב הלאס 1 (Halász utca 1) בבודפשט, עד מותו של בלה באראט ב-1945. ייתכן שהבסיס ההרמוני של שיתוף הפעולה הארוך ביניהם היה שחלוקת העבודה בתכנון המשימות התבססה בדרך כלל על העובדה שאדה נובאק ביצע את תוכנית הבסיס של המבנה ושל הקומות, בעוד בלה בראט היה אחראי על העיבוד הפרטני והעיצוב הדקורטיבי, לרבות פרטים אמנותיים. משרדם לקח על עצמו תכנון מגוון רחב ביותר של משימות, מעיצוב מצבות ורהיטים עד עיצוב פנים של חללים, ושל גינות בנוסף לבניינים משותפים ובתים משפחתיים (וילות) ביחד עם בתי ספר, מבני תעשייה, מבני ציבור.

ב-27 ביוני 1923 נשא נובאק לאישה את ארז'בט הופמן (19001990),[4] בתם של בנדק הופמן ולנקה הופשטטר. דודה של רעיתו מצד אמה היה האדריכל בלה הופשטטר.

לפני מלחמת העולם הראשונה, הקריירה שלהם התחילה בצורה מבטיחה, הם זכו במספר פרויקטים ממלכתיים. העבודות המוקדמות שלהם שהוקמו כמו:

  • בית הספר לבנות חטיבת ביניים בקישפסט (Ady Endre út 73-75) שהוזמן על ידי משרד התרבות,
  • שני בתי המגורים של תת-רובע Wekerle (Kós Károly tér 12. ו-13)
  • הבנק המרכזי בניטרה

מראים את ההשפעה של האר נובו העממי.

אחרי המלחמה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר המלחמה הם השתתפו בבניית תת-רובע עם דירות קטנות ב-Pongrác út (בניין J), לאחר מכן, בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 נבנו 100 בנייני המגורים בתכנונם באלברטפלבה בהזמנת המוסד לביטוח לאומי ההונגרי, ולבסוף בהזמנת הקבלן המבצע של הבניינים באלברטפלבה חברת "Fejér & Dános" תכננו את הבנייה המודרנית הראשונה של דגם שכונה לדוגמה בפשרט (Pasarét) (Napraforgó utca 22).

בשנים 19101920 הם השתתפו במספר תחרויות תכנון ערים (ואץ, קאשה, מישקולץ ושלגוטריאן) ותוכניותיהם זכו בפרסים בכל פעם. אחת העבודות החשובות ביותר שלהם היא האולם הגדול של מאגר החומרים המרכזי של משרד הדואר (Gyáli út 18-20). הם זכו בחוזה ב-1914, אבל הביצוע של הפרויקט התרחש רק לאחר המלחמה. האולם, בעל מבנה בטון מזוין בלבד, הוא יצירה משמעותית של ארכיטקטורת הבטון המזוין המוקדמת בהונגריה. במחצית השנייה של שנות ה-20, השתתפו בתחרות של שלושה בתי ספר שונים לכלכלה חקלאית חורפית של משרד החקלאות, שם זכו בשני פרסים ובהקמת בתי הספר ביאנושהלמה, מוהאץ' וצ'ונגראד.

מאמצע שנות ה-20 עברה פעילותם לשוק הפרטי, בשל האפליה נגדם במכרזים הציבוריים שהייתה קשורה למוצאם היהודי.

אדה נובאק השתתף לבד בתחרויות העיצוב של מבני דת יהודיים - בית הכנסת הגיבורים ובית הכנסת ואצי אוט, אבל גם בראט יכול היה להשתתף בעיצוב, כפי שהוזכר במכרז.

בשנות העשרים, סגנונות ניאו, נטיות היסטוריות חזרו שוב לאופנה, והווילות שלהם עוצבו בתקופה זו בסגנונות:

  • נאו-רנסאנס (Érmelléki út 8)
  • נאו-קלאסי (Herman Ottó utca 9)
  • נאו-בארוק (Eötvös út 32)

כתוצאה מהנטיות המודרניות שהופיעו בהונגריה בסוף שנות ה-20, האדריכלות שלהם עברה שינוי מתחילת שנות ה-30, אך הם לא הפכו לחסידי האוונגרד האדריכלי או של הבאוהאוס. ארכיטקטורת הווילות שלהם הפכה אינדיבידואלית יותר כמו:

  • פתרונות מעקה שונים ותובעניים
  • אלמנטים אופייניים של הבניינים עם דלתות מקושתות, מזוגגות ועם תריסים

באמצע העשור הם הגיעו לפסגת הקריירה שלהם על ידי תכנון ובניית מה שנקרא "בית דירות גאורגיה" (Rákóczi út 4). המשמעות המיוחדת של המבנה הוכרה גם על ידי בני התקופה ואיגוד האדריכלים ההונגרי העניק למעצביו פרס מאסטר. באותה שנה, יחד עם אישטוואן האמור (המבורגר) אדה נובאק הוזמן לעצב את בית הכנסת, בית הספר ובית הרב של הקהילה היהודית בלאדימאנוש (תת רובע ברובע 11בבודה). מתוכם רק בית הכנסת הוקם ב-1936. (הבניין נבנה מחדש בצורה משמעותית אחרי המלחמה, כמעט ללא היכר, ומתפקד היום כבית תרבות)

במלחמה השנייה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכיבוש הגרמני, של הונגריה אדה נובאק נלקח לשירות העבודה, (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ולאחר מכן, עם כתב חסות (שוצפאס) שווייצרי, הוא שרד את הטרור של מפלגת צלב החץ ואת השואה כפועל בניין בבית החולים חירום של שגרירות שוודיה.

לאחר מותו של בלה באראט ב-20 בינואר 1945 (יום יומיים אחרי שחרור בודפשט), הוא ניהל את תפקידם המשותף לבדו עד שהמשרד חדל להתקיים ב-1948. אדה נובאק הצטרף לעבודות השיקום כמומחה של המועצה לעבודות ציבוריות של בודפשט, אך גם שמר על פעילותו האדריכלית הפרטית: הוא תכנן את שיקום הווילה גיזי באיור, והשתתף בתחרות העיצוב של בית החולים סנט לאסלו. באוקטובר 1948 נכנס למרכז להנדסה אזרחית הממשלתית. לאחר הארגון מחדש, הוא מצא את עצמו בחברת "תכנון שדה", שם הכין את התוכניות לבניין גלילי של אסם הסלק בשופרונהורפאץ'. משרד הבינוי העביר אותו פעמיים ב-1951, תחילה כראש המחלקה ולאחר מכן לכראש המחלקה הטכנית וסגן המהנדס הראשי. בשנים הצפופות הללו של תפניות היסטוריות, לא היו לו עוד את המשימות הראויות לאיכויותיו האדריכליות שלו.

מותו נגרם על ידי אוטם בעורקים הכליליים של הלב והוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בלה בראט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1912-13. Kultuszminisztérium I. számú Sárkány utcai Állami Polgári Leányiskola, Budapest XIX. Ady Endre utca 73-75.
  • 1913-14. Pénzügyminisztérium Wekerle-telepe, Budapest XIX. Kós Károly tér 12.
  • 1913-14. Pénzügyminisztérium Wekerle-telepe, Budapest XIX. Kós Károly tér 13.
  • 1915. Wellisch-mauzóleum, Budapest X. Kozma utcai temető
  • 1910-es évek Nyitra, Központi Bank
  • 1918-19. Országos Lakásépítési Miniszteri Bizottság kislakásos lakótelepe, Budapest X. Pongrác út 17. J. jelű épület
  • 1922-23. Magyar Forgalmi Bank emeletráépítése, Budapest V. József nádor tér 5-6.
  • 1920-as évek: A kaposvári cukorgyár tisztviselőtelepe és kaszinója, Kaposvár, Hársfa utca.
  • 1924-25. Posta anyagszertár raktárcsarnoka, Budapest IX. Gyáli út 18-20.
  • 1924. Deutsch Emil és Zsigmond villája, Budapest II. Érmelléki út 8.
  • 1926-27. Szeghalom, adóhivatal és pénzügyőrlaktanya
  • 1927. Gerő József családi háza, Budapest, XII. Dobsina út 3.
  • 1927. Magyar Általános Ingatlanbank családi háza, Budapest, XII. Németvölgyi út 65.
  • 1927. Németvölgyi út 67. – Muskátli utca 2., (klasszicizáló ikerház, átalakítás és szintbővítés: Jellinek Kálmán építőmester, 1939)
  • 1927. Bacher Adolf villája, Budapest, II. Fillér utca 65.
  • 1927. Hoffmann Benedek és neje Hofstätter Lenke bérháza, Budapest XIII. Pannónia utca 14. - Katona József utca 12.
  • 1927-28. Kirschner József és neje bérháza, Budapest XIII. Pannónia utca 12.
  • 1928. Leimdörfer Ferenc villája, Budapest II. Csopaki utca 8.
  • 1928-29. Bíró Henrik és Bíró László bérháza, Budapest XIII. Csanády utca 4/b - Kresz Géza utca 31/a
  • 1929. OTI Albertfalva kertvárosi lakótelepe, Budapest XI. Építész utca - Fegyvernek utca - Vegyész utca - Karcag utca
  • 1929. Uhr Bernát családi háza, Bp., XIV. Kövér Lajos utca 27.
  • 1929. Hoffmann Benedek bérháza, Budapest VII. Wesselényi utca 26.
  • 1929-30. Halom Imre villája, Budapest II. Herman Ottó utca 9.
  • 1930. Halom Dezső villája, Budapest XII. Eötvös út 32.
  • 1931. Felka utca 3. bérházépítő Rt bérháza, Budapest XIII. Felka utca 3.
  • 1930-31. Bolgár Arnold és neje bérháza, Budapest XIII. Felka utca 4.
  • 1931. Kislakásos mintatelep, Földesi Gyula háza, Budapest II. Napraforgó utca 22.
  • 1931. Magyar Általános Ingatlanbank Rt bérvillája, Budapest XI. Somlói út 56.
  • 1931-32. Pollák Jakab villája, Budapest XI. Rezeda utca 3
  • 1931-32. Dr. Grünwald Béláné bérháza, Budapest II. Fő utca 69. és Margit rakpart 41.
  • 1931-32. Sziget utca 29. Bérház Rt. bérháza, Budapest XIII. Radnóti Miklós utca 29. - Hollán Ernő utca 23.
  • 1931-33. Sziget utca 27. Bérház Rt. bérháza, Budapest XIII. Radnóti Miklós utca 27. - Tátra utca 22/a
  • 1932. Dr. Turnai Lajos bérháza, Budapest XIII. Garam utca 30.,
  • 1932. Szana Zsigmondné bérvillája, Budapest II. Kitaibel Pál utca 11.
  • 1932-33. Grün Hugó és Pressburger Riza bérvillája, Budapest II. Garas utca 24/a
  • 1932-33. Vitális Sándor villája, Budapest II. Lepke utca 11-13.
  • 1932. Vértes Gyuláné villája, Budapest II. Pasaréti út 109.
  • 1933. Aitus Építő Rt bérvillája, Budapest II. Gábor Áron utca 11.
  • 1933. Hári Géza villája, Budapest II. Mandula utca 20.
  • 1933. Schwartzer-féle szanatórium Rt bérháza, Budapest XII. Kékgolyó utca 12.
  • 1933. Czinner Vilmos bérháza, Budapest XII. Németvölgyi út 4.
  • 1933. Chrambach Frigyesné bérháza, Budapest I. Koronaőr utca 6/b. (maː Kosciuszkó Tádé utca 8.)
  • 1933-34. Lugos János villája, Budapest I. Szirtes út 9.
  • 1933-34. Szegő Béla villája, Budapest II. Csopaki utca 3/b
  • 1933-34. Mayer Ernő és birtokostársai bérháza, Budapest XIII. Hollán Ernő utca 18.
  • 1934. Kohner Arthur és neje villája, Budapest II. Pasaréti út 46.
  • 1934. Manasteriotti Ferencné villája, Budapest II. Vérhalom utca 33/a
  • 1935. Vargha Vilmos villája, Budapest II. Budenz utca 28.
  • 1935. Mezőgazdasági Ipar Rt Nyugdíjpénztára un. Georgia bérpalotája, Budapest VII. Rákóczi út 4.
  • 1935-36. Knapp Mihályné villája, Budapest, I. Szirtes út 36. (elpusztult)
  • 1935-36. Budai izraelita hitközség zsinagógája, Budapest XI. Bocskai út 37. (Hámor Istvánnal)
  • 1936. Belterületi Telekértékesítő Kft bérháza, Budapest VII. Barát utca 10.
  • 1936. Locatio kft bérháza, Budapest XIII. Alig utca 5.
  • 1936-37. Goldziher Károlyné (Herz Erzsébet) és birtokostársai (Herz Auguszta, Herz Magda) bérháza, Budapest XI. Eszék utca 3.
  • 1937. Remoussin-Kende Mária villája, Budapest II. Herman Ottó utca 7.
  • 1937. Popper László Géza villája, Bp. II. Gárdonyi Géza utca 37-39.
  • 1938. Klár András és neje Czartoryski Mária színésznő bérházának átalakítása, Budapest I. Móra Ferenc utca 1.
  • 1938. Révai Béla bérháza, Budapest I. Szabó Ilonka utca 11.
  • 1939-40. Seyringer Mária villája, Budapest, XII. Kútvölgyi út 44.
  • 1939-40. Leimdörfer Ferenc bérháza, Budapest, XIV. Dorozsmai köz 17.
  • 1940-41. Halász Ferenc és neje Fráter Rózsi Zsófia villája, Budapest XII. Szendrő utca 4. - Sólyom utca 8.
  • 1941. Weiner Samu bérvillája, Budapest VI. Rippl-Rónai utca 5. - Délibáb utca 23.
  • 1940-41. Weiss Manfred Vállalatok Elismert Nyugdíjpénztára Rt bérháza, Budapest IX. Közraktár utca 22/b-c. - Bakács utca 2/a (Hofstätter Bélával)
  • 1940-41. Pál József bérháza, Budapest IX. Lónyay utca 39/a
  • 1941. Leimdörfer Ferenc bérháza, Budapest XIII. Kassák Lajos utca 44.
  • 1941-42. Erdős Ármin villája Budapest II. Lepke utca 8.
  • 1941-42. Dr. Lehoczky Tibor családi háza, Budapest XII. Diana utca 33/a.
  • 1942-44. Hungária Egyesült Gőzmalmok Rt. Nyugdíjintézete kettős bérház, Budapest VI. Liszt Ferenc tér 3.
  • 1942-44. Hungária Egyesült Gőzmalmok Rt. Nyugdíjintézete kettős bérház, Budapest VI. Paulay Ede utca 67.

עבודותיו העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947 שחזור הווילה של גיזי. רובע 12, רחוב שטרומפלד אאורל 16
  • 1949-1948. כלכלה של החברה הלאומית לחינוך המשך, בונהאד
  • 1951-1950. מפעל החמאה של איגוד תעשיית החלב של מחוז באץ'-קישקון, באצ'בוקוד
  • בסביבות 1950, אולם הכינוסים של מפעל הקרונות גנץ
  • 1951-1950. שופרון, אסם זרעים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדה נובאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a budai izraelita hitközség születési akv. 6/1888. folyószáma alatt".
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2500/1951. folyószáma alatt".
  3. ^ "Novák Sándor halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 323/1905. folyószáma alatt".
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 1051/1923. folyószáma alatt".