מוהאץ'

מוהאץ'
Mohács
סמל
סמל מוהאץ'
Flag of Mohács.svg
דגל מוהאץ'
הכיכר המרכזית
הכיכר המרכזית
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל דרום טרנסדנוביה
מחוז באראניה
נפה נפת מוהאץ'
מושל Gábor Pávkovics
שטח 11,223 הקטאר
גובה 82 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 17,089 (נכון ל־1 בינואר 2019)
 ‑ צפיפות 165.77 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 45°59′45″N 18°40′47″E / 45.99593°N 18.67985°E / 45.99593; 18.67985
אזור זמן UTC +1
אתר האינטרנט של העיירה

מוהאץ'הונגרית: Mohács; בקרואטית: Mohač; בסרבית: Мохач; בטורקית: Mohaç; בסלובקית: Moháč; גרמנית: Mohatsch) היא עיירה בדרום הונגריה במחוז באראניה, על גבול קרואטיה ועל גדות הדנובה. העיר הייתה אתרם של שני קרבות גדולים: קרב מוהאץ' הראשון (1526), בראשית שליטת האימפריה העות'מאנית על הונגריה וקרב מוהאץ' השני (1687), עם סיומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הייתה מחנה צבאי רומי, בעת ממלכת הונגריה הייתה העיר מרכז מנהלי של מחוז באראניה (Baranya) ההיסטורי. עם הכיבוש העות'מאני הייתה העיר המרכז המנהלי של סנג'ק מוהאץ'.

ב-1911, כחלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, חיו בעיר 56,909 איש. מתוכם 21,951 היו דוברי גרמנית, 20,699 דוברי הונגרית, 4,312 דוברי סרבית, 421 דוברי קרואטית ו-9,600 דוברי "שפות אחרות", רובם דוברי הדיאלקט הסרבו-קרואטי בונייווק (Bunjevac) וסלובקית.

יהודי מוהאץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 היה אחוז היהודים באוכלוסייה 4% (707 נפשות). רובם השתייכו לזרם הנאולוגי ועסקו במסחר ותעשייה. ב-1942 הייתה העיר מרכז לגיוס עובדי כפייה (שגויסו בכפייה מקרב הגברים היהודים הבוגרים לשירות במסגרת הצבא ההונגרי) ושליחתם לחזית המזרחית. ובעיר התקיים מחנה עבודה[1].

הצבא הגרמני כבש את העיר ב-19 במרץ 1944, אז מנו חברי הקהילה הנאולוגית 622 נפש. באמצע מאי רוכזו לשני גטאות שהוקמו בעיר למעלה מ-1,000 מיהודי המחוז. ב-29 ביוני נשלחו תושבי הגטאות (למעט גברים כשירים לעבודה שנשלחו לחזית במסגרת הצבא ההונגרי) למחנה ההשמדה אושוויץ, דרך בירת המחוז, פץ'. בין יהודים אלו היה רב ראשי ארמין פלש שלא שרד את המחנה.

נולדו כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוהאץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד גור, שליחויות לערי השדה מטעם תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ב-1944
  2. ^ "Születési bejegyzése a mohácsi izraelita hitközség születési akv. 16/1866. folyószáma alatt".
  3. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1689/1940. folyószáma alatt".