אדוארד מקדואל

**אדוארד מקדואל**
**Edward MacDowell**
	צילום מסביבות שנת 1907
לידה	18 בדצמבר 1860; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	23 בינואר 1908 (בגיל 47); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Edward Alexander MacDowell
מקום קבורה	MacDowell Cemetery
מוקד פעילות	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה, קונסרבטוריון הוך, הקונסרבטואר של פריז
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	מריאן מקדואל
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

אדוארד מקדואל (באנגלית: Edward MacDowell; ‏18 בדצמבר 1860 – 23 בינואר 1908) היה מלחין ומנצח אמריקאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדואל נולד למשפחה ממוצא אירי-סקוטי. כבר בגיל צעיר החל ללמוד נגינה בפסנתר. בשנת 1876 נסע לצרפת עם אמו והתקבל לקונסרבטואר של פריז, שם למד עם קלוד דביסי אצל אנטואן מרמונטל, בין השאר. לאחר מכן עבר לקונסרבטוריון של פרנקפורט, שם למד קומפוזיציה אצל המלחין יליד שווייץ יואכים רף. ראוף היה מקורב לפרנץ ליסט וכך הכיר אותו גם מקדואל. הפגישה עם ליסט הביאה לפריצת דרך בקריירה של מקדואל. ליסט התלהב מהקונצ'רטו לפסנתר ועזר לו בארגון הופעות ובהדפסת יצירותיו.

בשנת 1888 חזר מקדואל לארצות הברית והשתקע בבוסטון שם המשיך להלחין ולנצח. בשנת 1896 נתמנה לפרופסור ומנהל המחלקה למוזיקה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

חילוקי דעות קשים עם שלטונות האוניברסיטה ותאונת דרכים הביאו את מקדואל להתפטרות מהאוניברסיטה והעומס הנפשי גרם לו להתמוטטות עצבים ולהתפתחות מחלת נפש. מקדואל קנה אחוזה בפאתי העיירה פיטרבורו במדינת ניו המפשייר והתיישב שם עם אשתו. בצוואתו הועיד את החווה לבניית מקום, שאמנים יוכלו לגור בו וליצור ללא תשלום. שם גם נקבר בשנת 1908.

יצירותיו של מקדואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדואל שייך לקבוצה הראשונה של מלחינים אמריקאים במאה ה-19, שהושפעו בעיקר מהרומנטיקאים האירופאים.

יצירותיו החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 סונאטות
מיניאטורות רבות לפסנתר שהופיעו במספר קבצים, מהם ראויים לציון:

רישומים מהחורש - אופוס 51

אידיליות מניו אנגלנד - אופוס 62

קטעי ים - אופוס 55

יצירות לפסנתר ותזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

2 קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת המבוצעים עד היום:

קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 1 בלה מינור אופוס 15 (1884). יצירה זו הקדיש מקדואל לפרנץ ליסט ומזכיר במידה רבה את הקונצ'רטו לפסנתר של אדוארד גריג.

קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 2 ברה מינור אופוס 23 (1889).

יצירות לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהיצירות המועטות לתזמורת מוכרות 2 סוויטות לתזמורת:

סוויטה מס' 1 אופוס 42 (1889-1890)
סוויטה מס' 2 אופוס 48 המכונה גם הסוויטה האינדיאנית. מקדואל השתמש כאן בנעימות אינדיאניות מקוריות. פרקי הסוויטה הם: אגדה, שיר אהבה, מלחמה, שיר קינה וחגיגה כפרית.

מושבת מקדואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לצוואתו של מקדואל ובעזרת תרומות, נפתחה בשנת 1907 מושבת מקדואל בעיירה פיטרבורו בניו המפשייר. אמנים בשטחים שונים, מלחינים וסופרים מוזמנים לבלות וליצור במקום לתקופות של מספר חדשים. המקום פעיל עד היום. האורחים ידועים ששהו שם הם ליאונרד ברנשטיין, אהרן קופלנד, תורנטון ויילדר ועוד. פעם בשנה מחולקת מדליה על שם מקדואל לאמן מצטיין. באותו יום נפתחת המושבה לביקורי קהל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אדוארד מקדואל בוויקישיתוף

אדוארד מקדואל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אדוארד מקדואל, באתר AllMusic (באנגלית)
אדוארד מקדואל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדוארד מקדואל, באתר Discogs (באנגלית)
האתר של מושבת מקדואל
אדוארד מקדואל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי אדוארד מקדואל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אדוארד מקדואל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)