אדוארד מרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדוארד מרון
Edouardo Maron Israeli Olympic weightlifter 1960.jpg
אדוארד מרון, 1960
לידה 1937 (בן 82 בערך)
חיפה
ספורט
ענף ספורט הרמת משקולות
תת-ענף

משקל תרנגול (עד 56 ק"ג)

משקל נוצה (עד 60 ק"ג)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
המכביה
כסף השישית 1961 משקל נוצה (עד 60 ק"ג)

אדוארד מרון (נולד ב-1937) הוא מרים משקולות ערבי-ישראלי, ייצג את ישראל באולימפיאדת רומא (1960) והיה לערבי הראשון (ואחד משניים אי פעם) שייצג את מדינת ישראל במשחקים האולמפיים.

מרון נולד בשנת 1937 בחיפה למשפחה מארונית שמוצאה מלבנון.[1] בשנת 1956, בעת שעבד בנגריה בחיפה, הציל מרון תינוק בן שישה חודשים משריפה כשפרץ לדירה הבוערת והוציאו החוצה.[2]

בשנת 1957 החל להתאמן בהרמת משקולות בצורה מקצוענית בעקבות פיתוח הענף בארץ על ידי יעקב שפרינגר. ביולי 1959 השתתף מרון לראשונה בתחרות בינלאומית במסגרת 'משחקי אסק"א' שנערכו בלינץ שבאוסטריה. בתחרות זו הרים 237.5 ק"ג וזכה במקום הראשון במשקל תרנגול.[3]

בשנת 1960 השתתף מרון באולימפיאדת רומא והתחרה במשקל תרנגול. הוא קבע תוצאה של 80 ק"ג בלחיצה, 82.5 בהנפה ו-107.5 בדחיקה, סה"כ 270 ק"ג.[4] התוצאות בלחיצה ובהנפה היוו שיאי ישראל חדשים אך הוא הגיע למקום ה-19 בלבד מתוך 22 מרימי משקולות שהתמודדו בקטגוריה זו.[5] לאחר האולימפיאדה החל מרון לאמן מרימי משקולות במסגרת הפועל יקנעם.[6]

באליפות העולם בהרמת משקולות שנערכה בווינה ב-1961 שיפר מרון את שיאיו הישראלים והרים 87.5 ק"ג בהנפה ו-115 ק"ג בדחיקה. גם התוצאה הכללית שלו 295 ק"ג הייתה שיא ישראלי חדש.[7]

בפסטיבל ספורט הפועלים שנערך בזלצבורג ב-1963 זכה מרון במדליית זהב במשקל נוצה ובאליפות העולם שנערכה סטוקהולם באותה שנה דורג במקום ה-11 מבין 17 משקולנים במשקל נוצה.[8]

בשנת 1964 התקרבו מרון ויוסף רומנו להשגת הקריטריון האולימפי אך לא הצליחו להגיע אליו ולא נכללו במשלחת ישראל לאולימפיאדת טוקיו (1964). החל משנה זו חלה דעיכה בקריירה של מרון והוא לא הצליח לחזור להישגים גבוהים, לאחר טבח הספורטאים במינכן, שבו נרצחו מאמנו וחבריו לנבחרת מרימי המשקולות, פרש מהענף.[9]

בשנת 1996 נקטעה רגלו של מרון בשל מחלה ובשנת 2003 עבר אירוע מוחי קשה. מצבו הבריאותי והעובדה שהתגורר בדירה לא נגישה פורסמו בתקשורת בסוף שנות ה-2000 ובעקבות כך נשמעו הצהרות של פוליטיקאים שהבטיחו לטפל במצב.[9][1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]