אדולף פון טרוטה
 | |
| לידה |
1 במרץ 1868 קובלנץ, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1940 (בגיל 72) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מקום קבורה |
ברנדנבורג |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השתייכות |
 הצי הגרמני הקיסרי  רייכסמרינה |
| תקופת הפעילות | 1886–1920 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אדולף פון טרוטה (בגרמנית: Adolf von Trotha; 1 במרץ 1868 – 11 באוקטובר 1940) היה אדמירל גרמני בצי הקיסרי הגרמני. לאחר המהפכה הגרמנית שימש לזמן קצר כ-Chef der Admiralität הראשון, שהחליף את ה-Reichsmarineamt הקיסרי. לאחר שתמך בפוטש של קאפ במרץ 1920 הוא התפטר מתפקידו. מאוחר יותר מילא כמה תפקידים פוליטיים וימיים ברייך השלישי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרוטה נולד ב-1 במרץ 1868 בקובלנץ, באותה תקופה חלק מפרובינציית הריין של ממלכת פרוסיה. טרוטה היה בנו השלישי של קרל פון טרוטה (1834–1870), שנהרג במלחמת צרפת–פרוסיה, כאשר בנו היה בן שנתיים בלבד. טרוטה התחתן עם אנה פון ולטהיים (15 בינואר 1877 – 8 באוגוסט 1964) ב-4 ביוני 1902, בתם של פריץ פון ולטהיים ואליזבת פון קרוסיגק.
קריירה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרוטה הצטרף לצי הקיסרי הגרמני בשנת 1886 כמועמד לקצונה והועלה לדרגת לויטננט צור זי בשנת 1891. הוא שירת כמפקד ספינת הטורפדו D3 וכקצין ניווט בסיירת הקטנה SMS זידלר. הוא הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט ב-1899, ושירת כקצין מטה בשייטת מזרח אסיה עד 1901 והשתתף בדיכוי מרד הבוקסרים בסין.
מ-1901 עד 1906 טרוטה היה קצין מטה במשרד הצי הקיסרי תחת אלפרד פון טירפיץ. בתפקיד זה הועלה לדרגת קורבטנקפיטן ב-1904. בשנים 1906 עד 1908 הוא היה קצין ראשון על אוניית המערכה SMS אלזס ולאחר מכן עד 1909 במטה צי הים הפתוח. הועלה לדרגת פריגטנקפיטן ב-1909, מונה לתפקיד שליש של הקייזר ואותה שנה קיבל את הפיקוד על הסיירת SMS קניגסברג. הוא הועלה לדרגת קפיטן צור זי ב-7 במאי 1910, והצטרף למטה הצי. ב-20 בספטמבר 1913 קיבל את הפיקוד על אוניית המערכה הגדולה SMS קייזר. מ-1914 עד 1918 שירת טרוטה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916 הוא הפך לרמטכ"ל צי הים הפתוח.[1]
כ-Chef der Admiralität ממרץ 1919 היה טרוטה חבר (ללא הצבעה) בשתי ישיבות הקבינט הראשונות של רפובליקת ויימאר, קבינט שיידמן וקבינט באואר ממרץ 1919 עד מרץ 1920.[2][3]
במרץ 1920 הוא תמך ב-פוטש של קאפ הכושל והתפטר מתפקידו.[4] הוא פרש מהצי באוקטובר 1920 בדרגת ויצה-אדמירל.[5]
קריירה תחת הרייך השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפרישה, טרוטה קיבל על עצמו את ניהול ה-Grossdeutscher Jugendbund (ליגת הנוער הגרמנית הגדולה) ב-1921. באוקטובר 1931 הוא היה אחד המשתתפים בצעדת חזית הרצבורג של נאצים ושל אנשי ימין אנטי-דמוקרטיים אחרים. לאחר תפיסת השלטון של הנאצים הוא הפך לחבר מועצה פרובינציאלי של פרובינציית ברנדנבורג ופרובינציית פוזן-פרוסיה המערבית. גם נשיא השר הפרוסי הרמן גרינג מינה אותו למועצת המדינה הפרוסית ב-13 בספטמבר 1933.[6]
ב-23 במרץ 1934 נוסדה פדרציית הרייך לימאות גרמנית בראשות טרוטה; זה היה הארגון היורש של ליגת הצי.[1] טרוטה מונה למנהיג כבוד של נוער היטלר הימי ב-15 בפברואר 1935. ב-1 במרץ 1938 הוענק לו תג מפלגת הזהב. מ-4 במרץ 1939 הוא שימש גם כיושב ראש הכבוד של הפדרציה הגרמנית לספורט ימי. באוגוסט 1939 הוענק לו דרגת אדמירל.[6] לאחר מותו ב-11 באוקטובר 1940 נערכה לו הלוויה ממלכתית בברלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Files of the Reichskanzlei: Adolf von Trotha(German)". Bundesarchiv. נבדק ב-6 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Files of the Reichskanzlei: Das Kabinett Scheidemann (German)". Bundesarchiv. נבדק ב-6 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Files of the Reichskanzlei: Das Kabinett Bauer(German)". Bundesarchiv. נבדק ב-6 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bird, Keith Weimar, the German Naval Officer Corps and the Rise of National Socialism, Grüner, 1977, page 69.
- ^ Lilla, Joachim (2005). Der Prußische Staatsrat 1921–1933: Ein biographisches Handbuch. Düsseldorf: Droste Verlag. p. 244. ISBN 978-3-770-05271-4.
- ^ 1 2 Lilla, Joachim (2005). Der Prußische Staatsrat 1921–1933: Ein biographisches Handbuch. Düsseldorf: Droste Verlag. pp. 244–245. ISBN 978-3-770-05271-4.