אדי הלפרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמונד (אדי) נונק הלפרן
Edmund (Eddy)[1] Nunek Halpern
אין תמונה חופשית
לידה 9 במאי[2] 1921
פוליןפולין קרקוב, פולין
פטירה 17 בנובמבר[2] 1991 (בגיל 70)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
עיסוק מלחין, עורך מוזיקלי, מנצח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדמונד (אדי) נוּנֶק הַלפֶּרן (9 במאי 1921, קרקוב, פולין17 בנובמבר 1991, תל אביב, ישראל) היה מלחין ועורך מוזיקלי יהודי-פולני-ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמונד נונק הלפרן נולד בשנת 1921 בעיר קרקוב שבפולין (גליציה). בגן הילדים הכיר את נתן גרוס (לימים במאי ישראלי), שהיה לחברו.[3] למד נגינה בפסנתר, קומפוזיציה וכן ג'אז סימפוני. בשנת 1940 זכה בתחרות קומפוזיציה שנערכה בלבוב. באותה שנה הוגלה מזרחה לברית המועצות ונכלא במחנה עבודה. בסוף שנת 1942 הגיע לעיר סמרקנד, ושם למד קומפוזיציה ותזמור אצל פרופ' רותברג. באותה תקופה הקים שתי להקות, שהורכבו מפליטים פולנים ורוסים. לאחר המלחמה, ב-1946, שב לפולין ללימודיו באוניברסיטת קרקוב, וחיבר מוזיקה מוזיקה לתיאטרון "גרוטסקה" (Groteska). נסע להמשיך את לימודיו בפריז, ובשנת 1951 עלה לישראל הצעירה. בשנים 1953-54 למד קומפוזיציה אצל אלכסנדר בוסקוביץ'.

הלפרן כיהן כמנהל המחלקה למוזיקה ברשות השידור בתל אביב במשך שנים, עד פרישתו לגמלאות ב-1986. בנוסף, לימד מוזיקה ואסתטיקה של המוזיקה בבית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן.

היה נשוי לסוזנה (זולה) לבית פְריסט ( 1926–2012) עד מותו, ואב לשני בנים: דורון וגדעון (גידי).[4] אדי הלפרן נפטר בתל אביב בשנת 1991, בגיל 70. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[2]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלפרן הלחין מוזיקה לתיאטרון (תיאטרון זווית ותיאטרון הבימה), מוזיקה לסרטים ומוזיקה לתוכניות רדיו.

הוא חיבר את המוזיקה לסרט מעשה במונית (1956).

בין יצירותיו: קונצ'רטינו לסקסופון אלט (1965); "סיפורים קצרים" לתזמורת סימפונית (1972); "עדות" ("טסטימוניום", Testimonium) למצו-סופרן, לקריין, למקהלה ולתזמורת (1975); "שירים של ילדים מאושרים" למקהלת ילדים ולאנסמבל קאמרי (1977); "מבוא לרמב"ם" לתזמורת סימפונית (1978); ושיר לאבוב ולפסנתר (1985).

כמה מיצירותיו הנציחו את השואה, בהן: "תזמורת אושוויץ מנגנת" (Auschwitz Orchestra;‏ 1970), שכללה עדויות מוקלטות על אודות מחנה אושוויץ וזיכרונותיהם של ניצולים, ו"מילים על מצבת אושוויץ" לתזמורת (Auschwitz, Epitaph;‏ 1983).[5] עיבודיו התזמורתיים לשירים ישראליים מצטיינים ברעיונות הרמוניים מקוריים, "נועזים" ולא שגרתיים לתקופתם ותזמור רגיש ורב גוני. ניתן לשמוע זאת בעיבודיו לשירים "הלילה הולך בשדרות" (כתבה והלחינה נעמי שמר), "שיירת הרוכבים" (כתבה נעמי שמר והלחין שמעון ישראלי) ו "סתם יום של חול" (כתב יוסי גמזו והלחין שמעון ישראלי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעיתים נכתב "Eddie".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 הקבר של אדמונד נונק הלפרן בבית הקברות קריית שאול, באתר BillionGraves.
  3. ^ Natan Gross, Who are You, Mr. Grymek?; translated by William R. Brand, London: Vallentine, Mitchell, 1969, p. 7. הספר (במקור Kim pan jest, panie Grymek?) ראה אור גם בתרגום עברי: "מי אתה, אדון גרימק?".
  4. ^ הקבר של סוזנה (זולה) הלפרן בבית הקברות קריית שאול, באתר BillionGraves; סוזנה (זולה) הלפרן: מודעת אבל באתר "אבלים".
  5. ^ Peter Grandenwitz, The Music of Israel: From the Biblical Era to Modern Times, 2nd ed., Portland, Or.: Amadeus Press, 1996, p. 303.