נתן גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נתן גרוס (16 בנובמבר 1919 - 5 באוקטובר 2005) היה במאי קולנוע, סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות וקולנוע ישראלי ממוצא פולני.

נתן גרוס (משמאל) עם אחיו יורם
נתן גרוס בצילומי הסרט "הילדים שלנו" בפולין, 1948
נתן גרוס בראשית דרכו בישראל, 1951
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של נתן גרוס
לוחית זיכרון לנתן גרוס בקרקוב

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוס נולד ב-1919 בעיר קרקוב שבפולין. אחיו הצעיר יורם גרוס נולד ב-1926. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא ניצל בזכות התחזות לנוצרי באמצעות מסמכים אריים. לאחר המלחמה, בין השנים 1950-1946, ביים כשישה סרטי יידיש בפולין בקואופרטיב "כינור", בהם שניים באורך מלא ("הילדים שלנו", בהשתתפותם של דז'יגאן ושומאכר, ו"אנחנו שנותרנו בחיים"). בזכות סרטים אלו צבר פופולריות בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה.

במקביל היה חבר פעיל בהנהגת תנועה הציונית "גורדוניה - מכבי הצעיר", ובשנת 1950 עלה לישראל עם אשתו שולמית ובנם התינוק יעקב. בישראל המשיך את פעילותו הקולנועית: הוא הקים את היומן "קולון-גבע", ואחר כך ריכז את מערכת היומן הקולנועי "חדשות גבע", ובכך היה לבמאי הסרטים השכיר הראשון בישראל, באולפני גבע, שנוהלו על ידי מרדכי נבון ויצחק אגדתי (אחיו של ברוך אגדתי) בגבעתיים.

גרוס נחשב מחלוצי הקולנוע הישראלי. הוא היה שותף ליצירתם של כ-120 סרטי תעודה, רובם אודות פיתוח המדינה, נושאים יהודיים ואמנות יהודית. חלק גדול מעבודותיו נעשו עבור שירות הסרטים הישראלי ומחלקת הקולנוע של הסתדרות העובדים הכללית. מסרטיו: "הי דרומה לאילת" (1954) על ימיה הראשונים של אילת; "ברית דמים" (1956) על התקפות הפדאיון במושב פטיש שבנגב; "בין באר שבע לאילת" (1957) על תהליך בנייתה של מצפה רמון במדבר; "קריה בהרי נצרת" (1957) על בנייתה של נצרת עילית מנקודת מבטו של ילד תושב העיר, ועוד.

סרטו העלילתי של גרוס, "המרתף", בו השתתף שחקן יחיד (שמעון ישראלי), זכה בפרס בפסטיבל ברלין ב-1964. הסרט כשל מסחרית ולמעשה סתם את הגולל על סיכוייו של גרוס להמשיך בבימוי סרטי-עלילה.

גרוס היה הראשון שזכה בפרס אופיר על מפעל חיים בשנת 1991. כמו כן זכה באות יקיר אמ"י (איגוד אמני ישראל) ב-1989.

במשך 20 שנה היה חבר מזכירות האיגוד המקצועי של עובדי ההסרטה בישראל. שימש כמבקר הקולנוע של העיתון "על המשמר". על עבודתו העיתונאית זכה בפרס בן דור.

פרסם וערך ספרי שירה, אמנות, זיכרונות ומחקר השואה. כמו כן פרסם שני ספרים בתחום הקולנוע: "תולדות הקולנוע היהודי בפולין" (1989), ו"הסרט העברי" (1991). בשנות חייו האחרונות ועד יום מותו כתב בעיתון הישראלי בפולנית "נוביני קורייר" (Nowiny Kurier).

נתן גרוס חי ויצר במקביל בשתי תרבויות, בתרבות הישראלית המתחדשת ובתרבות הפולנית המתרפקת על עברה היהודי. הוא ניסה בדרכו לבנות גשרים בין התרבויות בכתיבה פיוטית ועיתונאית, בתרגום ובפעילות חברתית משולבת.

זיכרון השואה עמד במרכז פעילותו לאורך השנים. הוא היה פעיל בתחום ההנצחה של יהדות פולין ובתחום הכרת התודה לגויים שהצילו יהודים במהלך השואה, והיה חבר פעיל בוועדת "חסידי אומות העולם".

בסוף שנות השמונים, עם קריסת השלטון הקומוניסטי, קשריו עם פולין ועם עיר נעוריו התחזקו ושם פורסמו אחדים מספריו, כולל שני ספריו האוטוביוגרפיים "מי אתה אדון גרימק" ו"הרפתקאות גרימק בארץ הקודש", וכן "גבירטיג - אגדה על משורר נגר". הוא היה שותף לפרסומים רבים שהביאו לקורא הפולני ציורים, שירה וסיפורת על הקהילה היהודית שפיארה את רחובות קרקוב, "עיר של מלכים".

נתן גרוס היה פעיל במשך שנים רבות בארגון יוצאי קרקוב בישראל ופעל להנצחה ולהעברת מורשת הקהילה היהודית בעיר מולדתו לדורות הבאים.

ביום השנה הראשון לפטירתו התקיים בקרקוב טקס גילוי לוח זיכרון במעמד ראש העיר, בחזית הבית שבו נולד וחי – ושממנו גורש.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דרך השלום 113 בתל אביב.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים ביידיש שהופקו בפולין
  • מיר לעבן געבליבענע ("אנו שנותרנו בחיים" - אורך מלא) 1947
  • דער פינפטער יארצעייט (יום השנה החמישי למרד גטו ורשה) 1948
  • יידיש יישוב אין נידער-שלעזיע (יישוב היהודים בשלזיה התחתית) 1948
  • דער וועג צום געזונט (הדרך לבריאות) 1948
  • אורט חינוך מקצועי 1948
  • ג'וינט - פולין 1948
  • אונזערע קינדער ("הילדים שלנו" - עלילתי באורך מלא) 1949
  • אחרי 2000 שנה (פתיחת השגרירות הישראלית בפולין) 1949[1]
  • קדימה גורדוניה 1949
  • חמישה ירחונים מחיי יהודי פולין אחרי המלחמה 9–1947
סרטי עלילה במדינת ישראל
סרטי תעודה - המרכז לחינוך ולתרבות בהסתדרות
  • שורשים בסלע (קריית ענבים בת 30) 1950
  • משמר השרון (חצי יובל לקיבוץ) 1951
  • מחנה בערבה (כביש סדום-כורנוב) 1953
  • ארבעה יצאו לדרך (חינוך מקצועי) 1953
  • מים חיים (מקורות / המוביל הארצי / כיסלון) 1953
  • ודבק אח באחיו (קיבוץ גלויות ביקב ראשון לציון) 1953
  • השרוך האדום (הנוער העובד והלומד) 1954
  • הי דרומה לאילת (אילת בימיה הראשונים) 1954
  • רופא בג'יפ (שרותי קופ"ח הכללית בנגב) 1952-1954
  • אל חוף מבטחים (ביטוח מבטחים) 1956
  • ברית דמים (מושב פטיש) 1956
  • קריה בהרי נצרת (נצרת עילית) 1957
  • שלח תורתך (בי"ס לפעילי הסתדרות) 1958
  • דרך עמל (הסתדרות העובדים) 1958
  • בין באר שבע לאילת (מצפה רמון) שנות ה-50
  • האישה העובדת בישראל - שנות ה-50
  • זה התחיל באום ג'וני (יובל 50 לדגניה) 1960
  • דימונה 1962
  • חבל ערד 1963
  • כרמיאל 1964
  • גשר הידידות (קורסים אפרו-אסיאנים) 1965
  • אשדוד (פועלי הנמל וחברת החשמל) 1966
  • הועידה העשירית (של ההסתדרות) 1966
  • צעדים ראשונים (צעירים עובדים) 1968
  • שני ימים ביום אחד (אישה עובדת) 1968
  • שלנו ושלכם (ההסתדרות) 1970
  • אל חוף מבטחים (ביטוח מבטחים) 1970
  • יום הולדת 85 לבן-גוריון 1971
  • אתמול והיום1973
מרכז ההסברה – שירות הסרטים הישראלי
  • עמק החולה 1954
  • דיג בישראל 1954
  • הדרך לשחקים (גדנ"ע אוויר) 1955
  • הטלאי הצהוב
  • הבריאות בידך
  • זה עלול לקרות
  • שני צעדים בישראל (תיירות) 1955
  • הנעלם הגדול (בית הספר הטכני של חיל האוויר) 1956
  • הגבול הפתוח (צי ישראלי) 1956
  • האיש המפורסם (ביטוח לאומי) 1957
  • שירו שיר (לימוד של ששה שירים) 1957
  • אבן הנחושת (מכרות תמנע) 1959
  • הכנסת (פעילות הכנסת לקראת המעבר למשכן החדש) 1965
  • הרפתקה בשכונה (חשיבות הניקיון בשכונות מגורים) 1966
  • בחירות (הדרכה) 1966
  • מים מים 1969
  • הנשיא שזר 1972
משרד החוץ
  • סמינר אפרו-אסיאני לקו-אופרציה 1962
  • סטודנטים מאפריקה ואסיה בישראל 1962
  • האורחים ממאלי 1962
  • דרך בורמה 1962
המכון לפריון העבודה והייצור
  • המצית לא מצית 1964
  • למה הסנדלר הולך בלי נעליים 1964
  • טלפון שבור 1965
  • כרטיסים לכדורגל 1966
  • מעגל קסמים 1967
  • תיק איכות 3464 1968
  • איך להכשיל מפעל בלי להתאמץ 1968
צה"ל והגדנ"ע
  • קדימה סיירים 1952
  • תותחני הגדנ"ע 1952
  • מוכנים תמיד 1954
  • מפגן הגדנ"ע 1958
  • כך יתגונן האזרח 1969
  • לוחמה נגד גזים 1969
  • בניית מחסה 1969
נהורה - היכל שלמה
  • מה טובו אוהליך 1965
  • יום שכולו טוב 1966
  • מנהג היה בישראל 1969
  • האמן המאמין – הרמן שטרוק 1969
  • השר משה – מונטיפיורי 1970
  • הרוא"ה – הרב קוק 1971
  • מתן בסתר 1971
  • קרן אור בחשכה 1972
  • הרב עוזיאל 1973
  • פעמי הגאולה 1974
  • יוסל'ה רוזנבלט 1975
סרטים נוספים
  • תל אביב 1950
  • עד עלות השחר יום העצמאות ה-3 בשותפות עם א. להולה 1951
  • הפסנתר מסיינה 1951
  • "יד לפה" (מצויר) 1953
  • מעפרות (איחוד הקיבוצים) 1954
  • חיפה 1954
  • אגדת בת ים 1954
  • גבעתיים 1956
  • רמת גן 1956
  • שיר השירים (מוזיקלי) 1957
  • המכבייה הרביעית 1958
  • העיקר הבריאות (מועצת החלב) 1958
  • הבט קדימה בתקווה (איל"ן) 1965
  • זכור (שואה) 1965
  • מה שבטוח ביטוח (מבטחים) 1965
  • יום בדרכים (קק"ל) 1968
  • מרד בחצר (תרבות הדיור) 1968
  • חוד הלבנה (תרבות הדיור) 1968
  • המיליון השני (מפא"י) 1969
  • עיירתי עיירתי (ציורי שמחה נורנברג) 1972
  • הטלאי הצהוב (יד-ושם)
  • לרקוד עד אור הבוקר
  • יומני "חדשות גבע" ויומני "קולון גבע" בשנות ה-50

מספריו שכתב וערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]