אדלברט שולץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדלברט שולץ
Adelbert Schulz
Adelbert Schulz.jpg
אדלברט שולץ כמפקד רגימנט השריון ה-25
תאריך לידה 20 בדצמבר 1903
מקום לידה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית ברלין, הקיסרות הגרמנית
נהרג 28 בינואר 1944 (בגיל 40)
מקום נפילה ברית המועצותברית המועצות סטרוקונסטנטינוב, ברית המועצות
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19351944
דרגה גנרל-מייג'ור (ורמאכט) גנרל מיור
תפקידים צבאיים
מפקד רגימנט השריון ה-25
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7
מלחמות וקרבות
עיטורים
הנצחה
בסיס "שולץ" של הבונדסוור במינסטר.

אדלברט שולץגרמנית: Adelbert Schulz‏; 20 בדצמבר 1903 - 28 בינואר 1944) היה קצין שריון גרמני אשר שירת בדיוויזיה השביעית ואף פיקד עליה במהלך ינואר 1944.

שולץ היה מבין 27 בלבד מחיילי גרמניה הנאצית שעוטרו בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים (הוא היה התשיעי סך הכל לזכות בעיטור). הוא נהרג מרסיס פגז שפגע בראשו תוך שהוא חשוף בצריח הטנק שלו, ומוביל את טנקי הדיוויזיה תחת פיקודו בהתקפה באזור סטרוקונסטנטינוב שבאוקראינה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלברט שולץ נולד בברלין ב-20 בדצמבר 1903, בשנת 1925 הצטרף למשטרת פרוסיה, באפריל 1934 הועלה לדרגת לוטננט שני במשטרה ובאוקטובר 1935 הוא עבר לשירות בוורמאכט בדרגת אובר-לויטננט. שולץ השתתף באנשלוס (סיפוח אוסטריה) ובסיפוח חבל הסודטים, מיד עם סיום המערכה בפולין הוא הצטרף לגדוד הראשון, רגימנט השריון ה-25 בדיוויזיית הפאנצר השביעית. במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה ב-1940, הוא לחם עם הדיוויזיה בגזרה הצפונית כחלק מהמאמץ לכיבוש שרבורג תחת פיקוד ארווין רומל. עבור תפקודו במערכה, הוא הועלה לדרגת קפטן ועוטר בצלב האבירים של צלב הברזל.

שולץ וחיילי רגימנט השריון ה-25, לפני קרב קורסק.

במהלך מבצע ברברוסה לחמה הדיוויזיה השביעית כחלק מקבוצת ארמיות מרכז, שולץ היה מעורב בלחימה כנגד כוח סובייטי עדיף באזור קלין, הוא הצליח לחפות על הנסיגה של הכוחות הגרמנים באזור בנוסף הוא אפשר פינוי של בית חולים שדה גרמני בגזרה וכך ניצלו חייהם של כ-4,000 פצועים. עבור אירוע זה הוספו 'עלי אלון' לצלב האבירים שלו בדצמבר 1941. במרץ 1943 הדיוויזיה השביעית כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית, השתתפה במתקפת הנגד כנגד הצבא האדום בחרקוב. מעט לפני תחילת הלחימה קיבל שולץ את הפיקוד על רגימנט השריון ה-25, תחת פיקודו רגימנט השריון השמיד מעל ל-100 טנקים סובייטים וכלי ארטילריה רבים כחלק מהלחימה כנגד ארמיית הטנקים השלישית.

ביולי 1943 הדיוויזיה לקחה חלק בתקיפה בגזרה הדרומית של קרב קורסק, תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-3 (כחלק מפלגת הארמייה קמפף). רגימנט השריון תחת פיקודו של שולץ היה מעורב בקרבות הקשים כנגד יחידות ארמיית הטנקים החמישית (משמר) ויחידות נוספות של קבוצת הארמיות וורונז. ב-6 באוגוסט 1943 הוספו 'חרבות' לעיטור צלב האבירים של שולץ עבור פיקודו במהלך הקרב.

ב-14 בדצמבר נמסר לשולץ שהוחלט להעניק לו את הדרגה הגבוהה ביותר (באותה העת) לחיילי גרמניה הנאצית: צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים. הוא קיבל את העיטור באופן אישי מהיטלר (כנהוג בעיטורים חשובים) רק ב-9 בינואר, לאחר שטען שהוא עסוק מדי בלחימה בחזית ולא יכול להגיע לקבל את העיטור. עם קבלת העיטור, הוא גם הועלה לדרגת גנרל-מיור וקיבל את הפיקוד על דיוויזיית הפאנצר השביעית בה שירת לאורך כל המלחמה.

כמעט שלושה שבועות לאחר שקיבל שולץ את הפיקוד על הדיוויזיה, הוא הוביל אותה בהתקפה על עמדות האויב סמוך לשפטיבקה ב-28 בינואר. כשהוא ניצב מחוץ לצריח הטנק שלו, נפגע שולץ מרסיס פגז ארטילרי בראשו, הוא הובהל לבית חולים שדה אך עוד באותו היום מת מפצעיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]