אדם שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם שפירו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1972 (בן 52 בערך)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג Huwaida Arraf עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדם שפירו (נולד ב-1972) הוא יהודי אמריקאי, מייסד שותף של תנועת הסולידריות הבינלאומית, ארגון פרו-פלסטיני המתנגד לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הוא התפרסם בזכות ביקורו אצל יאסר ערפאת במוקטעה ברמאללה בזמן שהיה תחת מצור במהלך מבצע חומת מגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נולד וגדל בברוקלין בבית יהודי, אבל הוא לא "מזדהה כיהודי. אני רואה את זה כדת ולא כמוצא אתני. לא מתייחס לעצמי כיהודי."[1]

שפירו קיבל תואר ראשון במדעי המדינה והיסטוריה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ב-1993. לאחר מכן הוא בילה שנה בלימוד ערבית בתימן לאחר שקיבל תואר שני בלימודי ערבים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא קיבל תואר שני בפוליטיקה מאוניברסיטת ניו יורק ודוקטורט באמריקן יוניברסיטי.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תנועת הסולידריות הבין-לאומית
שפירא עבד בארגון זרעים של שלום. בשנת 2001 הוא ניהל מרכז לדו קיום בירושלים, שם הוא הכיר את חווידה עראף (אנ'), נוצרית פלסטינית אמריקאית, איתה התחתן ב-2002. בשנת 2001 ייסדו הזוג, יחד עם פעילים פלסטינים נוספים, את תנועת הסולידריות הבינלאומית.[2]

במהלך מבצע חומת מגן, היו חברי התנועה נוסעים באמבולנסים כדי לזרז את מעברם במחסומים. שפירו, שהתגורר ברמאללה, התנדב עם הפעיל האירי קאוימה באטרלי (אנ') לנסוע באמבולנסים. הוא מספר ששמע שהיו פצועים במפקדתו של יאסר ערפאת, ולקח לשם אמבולנס כדי לנהל משא ומתן על גישה הומניטרית לפצועים. הם נלכדו בפנים על ידי חיילים ישראלים שסירבו לתת להם לעזוב לאחר שהגיעו לפצועים,[2][3] ונאלצו להישאר שם ללילה. שפירו הורשה לצאת כשרופא מילא את מקומו.[2] כשעזב את המתחם, היו בפנים למעלה מ-300 איש, רובם שוטרים.

ביקורו של שפירו במטה ערפאת דווח בעיתונות האמריקאית. בעל טור ב"ניו יורק פוסט" כינה אותו "הטליבאן היהודי", על שם ג'ון ווקר-לינד, "הטליבאן האמריקני" שנתפס כששירת בצבא הטליבאן באפגניסטן. הסניפים המקומיים של בית"ר וארגון ההגנה היהודי (אנ') הפגינו ליד ביתו. הוריו נאלצו לעזוב זמנית את ביתם בגלל האיומים.[2]

שפירו הסביר את מעשיו לניו יורק טיימס:

"אני חושב שיש סברה לא נכונה שמי שהוא יהודי חייב בהכרח לעמוד לצד ישראל, או שמי שהוא ערבי או מוסלמי צריך לעמוד בכל מה שהפלסטינים או מדינות ערב עושות. הפילוסופיה שלי היא שכולנו בני אדם, ואני לא נתון להשפעת אתניות או כתות. אני עושה מה שאני חושב שנכון, ויש הרבה ישראלים שתומכים בי. לאפשר לפלסטינים לחיות בחופש זה טוב לישראל וטוב ליהודים".[4] למעשה, אי-אלימות אינה מספיקה. מה שדרוש הוא פעולה ישירה לא אלימה נגד הכיבוש."[5]

בסיור בישראל, שפירא נעצר, נכלא וגורש לאחר שנעצר ליד מחסום חווארה.[6] לדברי עורך דינו הישראלי של שפירו, אין דרך לעצור את הגירוש שכן החוק הישראלי מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב להוציא צווי גירוש.[דרוש מקור] דובר ממשלת ישראל, יוסף דלאל, אמר ש"מצער שצריך להשקיע זמן בסילוק אנשים שנמצאים שם רק כדי לגרום לפרובוקציה".[7]

סרטים תיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 היה שפירו חלק מקולקטיב שביים את על בגדאד (אנ'), הסרט התיעודי הראשון לאחר הפלישה לעיראק ב-2003. בראיון לדמוקרטיה עכשיו! אמר שפירא: "אני חושב שקשה להשוות למרות שמה שאנחנו רואים היום בעיראק, למרבה הצער, באופן טרגי, מזכיר מאוד את הטקטיקה של כוחות הכיבוש שאנחנו מוצאים בקרב הכוחות הישראליים".[8]

ב-2006 שפירו, יחד עם עיישה ביין וג'ן מארלו, ביים את "יומני דארפור", ההיסטוריה של הסכסוך בדארפור, וראיונות עם פליטים ועקורים, במיוחד נשים וילדים שנפגעו.[9][10]

הסרט התיעודי הבא של שפירו, "כרוניקה של פליט", היא סדרה דוקומנטרית בת שישה פרקים על קורותיהם של פליטים פלסטינים ברחבי העולם. שפירא ערך למעלה מ-250 ראיונות ב-18 מדינות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Guardian interview with Adam Shapiro (אורכב 21.12.2016 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ 1 2 3 4 "A love under fire". The Guardian (באנגלית בריטית). 2003-05-31. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-22.
  3. ^ Vulliamy, Ed (2002-03-31). "Arafat's last stand as Israel prepares to take stronghold". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-22.
  4. ^ Joel Greenberg, "Mideast Turmoil: Protesters; Only Label for American in Ramallah Is 'Human Being", The New York Times, April 18, 2002.
  5. ^ Adam Shapiro and Huwaida Arraf, The Palestine Chronicle, January 29, 2002
  6. ^ Brooklyn Man Who Met Arafat Returns Home - NYTimes.com, web.archive.org, ‏2012-11-11
  7. ^ Haas, Danielle. "Foreign protesters given fast trip home by Israel / 'Human shields' deemed troublemakers". SFGATE (באנגלית). נבדק ב-2024-03-22.
  8. ^ About Baghdad: An Exiled Iraqi Poet Returns Home To Witness the Effects of War, Sanctions and Occupation, Democracy Now! (באנגלית)
  9. ^ Darfur Diaries: Message from Home webpage (אורכב 15.09.2008 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ Darfur Diaries: Filmmakers Return from Sudan to Bring Stories of Oppression and Survival, Democracy Now! (באנגלית)