אהרון רזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־20:02, 8 בנובמבר 2010 מאת אריה ה. (שיחה | תרומות) (יש בינוויקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים ריקים [ שנת פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהרון רזין
אין תמונה חופשית
לידה 6 באפריל 1935
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במאי 2019 (בגיל 84)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ישראל (2004)
  • פרס וולף ברפואה (2008)
  • פרס קרן גרדנר הבינלאומי (2011)
  • פרס לואיסה גרוס הורוויץ (2016)
  • פרס א.מ.ת (2009)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר המתילציה של DNA וגילה את הפעילות האנזימטית האחראית למתילציה של אחד ממרכיביו הבסיסיים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהרון רזין (נולד ב-1935), ביוכימאי ישראלי.

רזין נולד בתל אביב ובילדותו עבר עם משפחתו לפתח תקווה, בה גדל. הוריו עלו לארץ ישראל בשנת 1926 ואביו ייסד וניהל קואופרטיב לבעלי מלאכה. בסיום לימודיו בבית החינוך "ברנר" בפתח תקווה התגייס רזין לצה"ל ושירת בסיירת גולני. לאחר מכן הוא החל בלימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך בלימודי התואר השני עבר ללמוד ביוכימיה והחל להתמסר למחקר בגנטיקה וביולוגיה מולקולרית.

בשנת 1967 סיים רזין את לימודי הדוקטורט. בשנים 1968 - 1970 למד לימודי בתר דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה ובשובו לישראל הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. עבודתו התקיימה במסגרת המחלקה לביוכימיה של התא ולגנטיקה של האדם. בשנים 1980 - 1984 הוא עמד בראש המחלקה לביוכימיה של התא וניהל את המדור הביוכימי בפקולטה לרפואת שיניים. לאחר מכן, בשנים 1985 - 1989, ניהל את המכון לביוכימיה בפקולטה לרפואה ומשנת 1988 הוא מופקד על הקתדרה למדעי הרפואה על שם גרינבאום. במקביל לתפקידיו אלו היה רזין חבר בצוות הקמת המכון לביוכימיה של הפקולטה לרפואה (1980), חבר הוועד המנהל של הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית (1990 - 1993) ויו"ר הוועדה לתכנון ולפיתוח של הפקולטה לרפואה (1996 - 2000). כמו כן הוא הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטת קיימברידג' (1971), המכון לחקר הסרטן בקליפורניה (1978 - 1979) והמכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (1984 - 1986).

בשובו לארץ מהשתלמות הבתר-דוקטורט החל רזין לעסוק בחקר המתילציה של DNA וגילה את הפעילות האנזימטית האחראית למתילציה של אחד ממרכיביו הבסיסיים. במעבדתו פותחו מבחנים לאיתור המתילציה של ה-DNA ומשנת 1980 הוקדשו מחקריו להבנת תפקידה. בין היתר נבדקו על ידו יצירת תבניות מתילציה בעת התפתחות עובר, תהליך הטבעת גנים בעוברים והשלכותיו על שיבוט ותכנות הגנום. מחקרים אלו היוו גם פריצת דרך בנושא מחלות גנטיות, בהן תסמונת פרדר-ווילי ותסמונת אנג'למן ומחלת הסרטן.

בשנים 19821991 היה רזין עורך עמית של כתב עת מדעי מוביל בתחום הביוכימיה, בשנים 19942000 שימש חבר הוועדה המייעצת בנושא חקר הגנום של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רזין הוא חתן פרס ישראל לחקר הביוכימיה (2004), ופרס וולף לרפואה לשנת 2008 (יחד עם חיים סידר) ונבחר לחבר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם (1995) והארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (1996). בשנת 2008 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשנת 2009 זכה בפרס א.מ.ת.

קישורים חיצוניים