אהרון רזין
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ שנת פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
6 באפריל 1935 תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
26 במאי 2019 (בגיל 84) ישראל |
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
חקר המתילציה של DNA וגילה את הפעילות האנזימטית האחראית למתילציה של אחד ממרכיביו הבסיסיים. | |
אהרון רזין (נולד ב-1935), ביוכימאי ישראלי.
רזין נולד בתל אביב ובילדותו עבר עם משפחתו לפתח תקווה, בה גדל. הוריו עלו לארץ ישראל בשנת 1926 ואביו ייסד וניהל קואופרטיב לבעלי מלאכה. בסיום לימודיו בבית החינוך "ברנר" בפתח תקווה התגייס רזין לצה"ל ושירת בסיירת גולני. לאחר מכן הוא החל בלימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך בלימודי התואר השני עבר ללמוד ביוכימיה והחל להתמסר למחקר בגנטיקה וביולוגיה מולקולרית.
בשנת 1967 סיים רזין את לימודי הדוקטורט. בשנים 1968 - 1970 למד לימודי בתר דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה ובשובו לישראל הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. עבודתו התקיימה במסגרת המחלקה לביוכימיה של התא ולגנטיקה של האדם. בשנים 1980 - 1984 הוא עמד בראש המחלקה לביוכימיה של התא וניהל את המדור הביוכימי בפקולטה לרפואת שיניים. לאחר מכן, בשנים 1985 - 1989, ניהל את המכון לביוכימיה בפקולטה לרפואה ומשנת 1988 הוא מופקד על הקתדרה למדעי הרפואה על שם גרינבאום. במקביל לתפקידיו אלו היה רזין חבר בצוות הקמת המכון לביוכימיה של הפקולטה לרפואה (1980), חבר הוועד המנהל של הרשות למחקר ולפיתוח באוניברסיטה העברית (1990 - 1993) ויו"ר הוועדה לתכנון ולפיתוח של הפקולטה לרפואה (1996 - 2000). כמו כן הוא הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטת קיימברידג' (1971), המכון לחקר הסרטן בקליפורניה (1978 - 1979) והמכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (1984 - 1986).
בשובו לארץ מהשתלמות הבתר-דוקטורט החל רזין לעסוק בחקר המתילציה של DNA וגילה את הפעילות האנזימטית האחראית למתילציה של אחד ממרכיביו הבסיסיים. במעבדתו פותחו מבחנים לאיתור המתילציה של ה-DNA ומשנת 1980 הוקדשו מחקריו להבנת תפקידה. בין היתר נבדקו על ידו יצירת תבניות מתילציה בעת התפתחות עובר, תהליך הטבעת גנים בעוברים והשלכותיו על שיבוט ותכנות הגנום. מחקרים אלו היוו גם פריצת דרך בנושא מחלות גנטיות, בהן תסמונת פרדר-ווילי ותסמונת אנג'למן ומחלת הסרטן.
בשנים 1982 – 1991 היה רזין עורך עמית של כתב עת מדעי מוביל בתחום הביוכימיה, בשנים 1994 – 2000 שימש חבר הוועדה המייעצת בנושא חקר הגנום של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רזין הוא חתן פרס ישראל לחקר הביוכימיה (2004), ופרס וולף לרפואה לשנת 2008 (יחד עם חיים סידר) ונבחר לחבר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם (1995) והארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (1996). בשנת 2008 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בשנת 2009 זכה בפרס א.מ.ת.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר פרסי ישראל