אהרלה בן אריה
 | |
| לידה |
8 בספטמבר 1955 (בן 69) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| תחום יצירה |
פיסול, ציור |
|
www | |
  | |
אהרלה בן אריה (נולד ב-8 בספטמבר 1955) הוא אמן ישראלי שיצירותיו התפרסמו בארץ ובעולם.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן אריה, יליד חיפה, מתגורר ויוצר במושב צפרירים שבאזור עמק האלה. את שנות ילדותו הוא עשה בקריית גת שם למד בבית הספר התיכון המקומי. כבר בגיל צעיר נמשך ליצירה בחומר והפגין כישרון רב שבא לידי ביטוי ביצירת אובייקטים מעץ ומתכת. את שעות הפנאי שלו כילד ונער העביר בן אריה בבית המלאכה של אביו שעסק בהמצאה ובבנייה של מכונות חקלאיות. בבית המלאכה הוא זכה להכשרה מקצועית רחבה במחיצת בעלי מקצוע עתירי ניסיון בעיקר בתחום המתכת. תקופה זו העניקה לו יכולות וביטחון מקצועי שאפשרו לו לממש את מגוון רעיונותיו האומנותיים. כבר בגיל 14 ניכר כישרונו לתכנון וליצירה והוא השתתף בתהליכי בנייה של עבודות מכניות וקונסטרוקטיביות מורכבות. את שירותו הצבאי הוא עשה בנח"ל המוצנח. מיד עם שחרורו מצה"ל הוא חבר לחבריו בקיבוץ כרם שלום, שם הקים סטודיו לפיסול ובית מלאכה לפיתוח ושיפור מיכון חקלאי.
לימודי אומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות השמונים פיתח בן אריה קשר הדוק עם קדרים ועם חרשי עץ ברצועת עזה. הוא עבד לצידם בתור שוליה וראה בהם מורי דרך ומנטורים אומנותיים. התרבות החומרית הפלסטינית, הצבעוניות המיוחדת של ציורי עולי הרגל השבים ממכה ומרחבי החול העצומים שימשו לו השראה. בתקופה זו הוא נעשה תלמידם של הפסל משה שק (ג'וק) ושל הצייר רפי מינץ. שנים אלו היו עבורו שנים מכוננות שעיצבו את תפיסתו האומנותית, והשפעתן ניכרת לכל אורך יצירתו. בן אריה המשיך את מורשת מוריו הערבים והיהודים, ולאורך השנים הוא לימד בסטודיו שלו תלמידים צעירים ובוגרים.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו של בן אריה באה לידי ביטוי באמצעות עבודות סביבתיות המשלבות קהל וסביבה. הוא התמחה ביצירת פרויקטים אומנותיים המאפשרים שימוש פיזי על ידי קהל כגון: מתקני משחק פיסוליים, אלמנטים להצללה, ישיבה ושימוש משולב לצורכי הקהל הציבורי. "נקודת המוצא שלו מעוגנת בחומר, או יותר נכון במפגש בין החומר לקונספט . המה והאיך הולכים תמיד יחדיו. עבודותיו מורכבות מעשרות אלמנטים השלובים זה בזה ומצטרפים לשלמות צורנית אחת ...." (אוצר מוזיאון ישראל איזיקה גאון ז"ל, פתיחת תערוכת האמן "הרעיון שבחומר", 1987) בן אריה מכנה את עצמו "רופא של מקומות". הוא יוצר מתוך דחף למגע ומתוך רצון להשפיע על סביבתו. יצירתו שואפת לפשטות שמבטאת דיוק ואמירת הרבה בעזרת מעט. עבודותיו הן מזיגה בין אדם, חומר וסביבה. תכונות החומר, הדימוי, השימוש והתוכן שלובים תמיד יחדיו. מחומרים טבעיים הוא יוצר פסלים שעוזרים לאדם להרגיש נוח בסביבתו הטבעית ."אני מכוון לאמת רכה שמעודדת סליחה. יצירותיי הן חוויה אישית למרחב הפרטי והציבורי ". התנועה והשעשוע בעבודות הפנים ובעבודות הסביבתיות הם מוטיבים מרכזיים ביצירתו של בן אריה. בעזרתם הוא מזמין את הקהל לתקשר עם עבודותיו באופן פיזי ישיר ובלתי אמצעי.
עבודות ותערוכות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיו פרושות באתרים ציבוריים ופרטיים רבים בישראל ובעולם. בין הבולטות שביניהן שממחישות את צורת עבודתו הם "הלווייתנים" בחוף אשקלון[1], "העכביש" בחולון ,"אקולוג" בברלין, "גן הדינוזאורים" בקרית אתא, "קשתות ברגיעה" בגני תקווה והאחרונה שבהן שנוצרה ב-2012, "גן גורים", בעיר חולון ועוד. בשנים האחרונות נמצא פרויקט נוסף בתהליך תכנון עבור העיר שטוטגרט בגרמניה [2]. בשנת 1987 הציג במוזיאון ישראל את התערוכה "פסלי צעצוע" אשר מציגה את מגוון עבודותיו מהתקופה ה"עזתית". בשנת 1997 מציג שנית במוזיאון ישראל את התערוכה "הרעיון שבחומר", שמציגה קשת רחבה של רעיונות בתחום הפיסול האורבאני. בשנת 2012 מוצגת תערוכתו "שירת המנואלה" בגלריה "גרשטיין" בתל אביב [3]. התערוכה מציגה סדרה של פסלי צעצוע מכניים עשויים פח ועץ.
בשנת 2019 הוצבו פסליו אהרלה בגן המשחקים של מוזיאון ארץ ישראל[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אהרלה בן אריה- שובל גבע, טוטליות בגן-שמואל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), my net
- ד"ר עמי רן, Between Sculpture and Environment, אדריכלות ישראלית
- מידע על האמן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הלווייתנים מגיעים לאשקלון: פרויקט פיסול סביבתי, Tnet
- ^ פיליפ הולטמן אמן ישראלי שמטרתו ליצור "פרק חיים", NRhZ-Online
- ^ אהרל'ה בן אריה - שירת המנואלה, גלריה גרשטיין, אתר מפה
- ^ נדב גליק, אין מתקני משחקים כאלה בארץ: גן הפסלים במוזיאון א"י מסתמן כלהיט, באתר Xnet, 18 ביולי 2019