גני תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גני תקווה
Ganei Tikva COA.jpg
Ganey Tikva - Welcome.JPG
כניסה לגני תקווה מקריית אונו
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ליזי דלריצ'ה
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב 10,000‏-19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 15,606 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.3%‏ בשנה עד דצמבר 2014
  - צפיפות אוכלוסייה 8,472 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 1,842 דונם
מיקום גני תקווה
גני תקווה
גני תקווה

32°03′36″N 34°52′31″E / 32.0598925545811°N 34.8753203215554°E / 32.0598925545811; 34.8753203215554קואורדינטות: 32°03′36″N 34°52′31″E / 32.0598925545811°N 34.8753203215554°E / 32.0598925545811; 34.8753203215554

דירוג חברתי-כלכלי 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4596
לאום ודת
יהודים: 98.7% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 1.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.9%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 6.2%
גילאי 20 - 29 11.4%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 16.0%
גילאי 60 - 64 5.9%
גילאי 65 ומעלה 11.1%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 5
תלמידים 2,432
 –  יסודי 1,698
 –  על-יסודי 734
מספר כיתות 84
ממוצע תלמידים לכיתה 29
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל גני תקווה נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
בניין המועצה המקומית גני תקווה

גני תקווה היא מועצה מקומית בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וממזרח לקריית אונו. כשאר ערי ויישובי בקעת אונו, גני תקווה היא פרוור של תל אביב. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודיים[1]. בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.

בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל - היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה ציבורית היו לקויים - האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש, ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.

שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב. ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל. שנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית. במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

בשנות ה-60 נבנתה במערב גני תקווה השכונה הדתית קריית ישמח משה ביוזמתו של האדמו"ר מסאסוב עבור חסידיו, שעלו מארצות הברית. שיכון לעולים חדשים, שכונת "גוברניק", נבנה ממערב לשיכון היובל ב-1968. בשנת 1969 הוצע לאחד את גני תקווה עם פתח תקווה או קריית אונו, אך הדבר לא יצא אל הפועל[2].

בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה - שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב, שבעקבותיו הוכפלו אוכלוסייתו ושטחו.

בשנת 1995 החלה בנייתה של שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה, הקרויה "גבעת סביון חדשה", כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תוכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. שנה לאחר מכן, בשנת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון" במערב היישוב, ששווקה לציבור דתי. בשנת 2006 החלה בנייה של שכונה חדשה בשם "גנים", בה רבי קומות רבים.

"גן השלום והאהבה ע"ש יצחק רבין" בגני תקווה זכה בפרס לאדריכלים גנים ונוף ע"ש אברהם קראוון.

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, מוזיאון פתוח, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגורית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית.

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954, עם הרמת המועצה המקומית, מונה שלמה דובין לראש המועצה[3]. בבחירות ב-1959 זכתה מפא"י ב-4 נציגים, מפ"ם ואחדות העבודה בנציג אחד כל אחת, המפד"ל בשני נציגים וחרות בנציג אחד[4]. שלמה דובין, נציג מפא"י נבחר לראשות המועצה והחזיק בתפקיד עד פרישתו בשנת 1969[5]. לאחר פרישתו נבחר מרדכי וייס מהמפד"ל לתפקיד. אולם לאחר כשנה הצליחו במערך לשכנע נציג עצמאי לפרוש מהקואליציה ולהצטרף אליהם ופרץ סבן מהמערך נבחר לראשות המועצה בתחילת 1971[6].

בבחירות למועצה בסוף 1973 זכתה המפד"ל בשישה מתוך תשעה מושבים. המערך זכה בשני מושבים והליכוד במושב אחד. בעקבות זאת נבחר מרדכי וייס לראש המועצה בתחילת 1974[7]. בשנת 1983 נבחר שלום חלק לראש המועצה[8].

אבישי לוין כיהן כראש המועצה המקומית במשך ארבע קדנציות רצופות (1993 - 2013). בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, ששימשה קודם לכן כסגניתו של לוין.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים בגני תקווה 15,606 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 75.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 11,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).[9]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בקריית ישמח משה נמצא מרכז חסידות סאסוב. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש סמינר בית יעקב וישיבה של חסידות סאסוב. בעבר היו בקריה ישיבת צ'רנוביל וישיבת גרודנה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני תקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]