אהרן בוטבול
הרב אהרן בוטבול (כ"ב אדר ב' ה'תרכ"ז, 29 במרץ 1867 – ה' תשרי ה'תש"ז,[1] 30 בספטמבר 1946) היה דרשן, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של פאס באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפאס לאביו רבי אברהם, ולמד אצל חכמי עירו. נשא את רבקה סירירו. כבר בשנת תר"ס נמנה עם חכמי העיר.[2] שימש כחזן בבית הכנסת 'צלא דלחכם' של רבי אליהו הצרפתי. בשנת תרצ"ג ערך חוברת פזמונים שנהגו לומר בבית הכנסת של רבי אליהו הצרפתי.[3] היה עשיר, ובעקבות כך קיבל פניות מחכמי מרוקו לעזרה כספית בהדפסת ספרים וצדקה.[4] נמנה עם דרשני העיר.[5] כמו כן היה אחד מרבני הישיבה בפאס, ואחד מתלמידיו הוא רבי יצחק סיסו.[6]
בט"ו בשבט תרע"ט התמנה לדיין שלישי בפאס בבית הדין בראשות רבי וידאל הצרפתי ורבי מתתיה סירירו.[7] בהמשך כיהן בבית הדין בראשות הרב שלמה אבן דנאן והרב מתתיה סירירו, אותו החשיב לרבו. היה אחראי על סידור הגיטין, ורבי יוסף בן נאיים למד ממנו מקצוע זה. היה ידוע כמומחה בהלכות שחיטה וטריפות.
בשנת תרצ"ט לאחר פטירת רבי מתתיה סירירו, שימש כאב בית הדין של פאס לימים מועטים, אך בעקבות בואו של רבי משה בן סמחון, פינה לו את תפקיד אב בית הדין, ורבי אהרן המשיך לכהן כדיין. בשנת תש"א יצא רבי משה בן סמחון לגמלאות, ורבי משה אבן דנאן החליפו בתפקיד אב בית הדין.[8] רבי אהרן המשיך לשבת בבית דינו של רבי משה אבן דנאן לצד ידידו רבי ידידיה מונסונייגו.[9]
בסיוון תש"ד, לאחר פטירתו של רבי משה אבן דנאן, התמנה הרב אהרן בוטבול לתפקיד אב בית הדין ורבה של פאס. בתפקידו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים נוספים, כדוגמת רבי יוסף משאש,[10] רבי יוסף בירדוגו[11] ורבי אבא אלבאז.[12] בתפקיד זה כיהן עד כסלו תש"ו, עת יצא לגמלאות. הרב חיים דוד סירירו החליפו בתפקיד.[8]
נפטר ונקבר בפאס בה' תשרי ה'תש"ז.[1]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב בוטבול שמונה ילדים, שבעה מתוכם נולדו לו מאשתו השלישית. גיסו הוא הרב מתתיה סירירו - אב בית הדין של פאס.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזכרת הגיטין - בכ"י, חלקים ממנה נעתקו בספר 'יבין לאחריתו' על ידי רבי יוסף בן נאיים.
- פסקי דין - בכתבי יד.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרו של הרב נתנאל אביטל, 'תולדות רבי אהרן בוטבול', אור המערב חלק כ' עמודים לה-מב.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ע"פ נוסח מצבתו שנדפסה ב'אור המערב' חלק כ' עמ' לט. ויש שטעו לכתוב שנפטר בג' תשרי או בו' תשרי.
- ^ ראו 'תולדות אליהו' (ילוז) עמ' 41.
- ^ ראו: בני מלכים עמ' 171.
- ^ ראו מכתבים בעניינים אלו מאת הבבא סאלי ורבי יוסף בירדוגו באור המערב כ, עמ' לו-ז.
- ^ ראו הקדמת הרב פרופ' משה עמאר ל'נוהג בחכמה' עמ' 11.
- ^ ראו: מלכי רבנן ערך רבי יצחק סיסו.
- ^ ראו: פאס וחכמיה ח"א עמ' 142.
- ^ 1 2 ראו: מלכי רבנן ח"ב בערך ר' אהרן בוטבול. (נדפס בסוף ספר 'תקנות חכמי מכנאס' ח"ב).
- ^ ראו שו"ת פאת י"ם סימן כב.
- ^ ראו: אוצר המכתבים ח"ב סימן אלף רמב, אלף שג.
- ^ ראו 'שופריה דיוסף' אגרות עמ' רסט-ער.
- ^ ראו: מילי דאבא, מכתבים ג; כא.
- ^ חלק מפסקיו יצאו לאור בקובץ 'אבקת רוכל' יד עמ' כג-לו.