אהרן שמואל תמרת

אהרן שמואל תמרת
לידה	1869; מאלץ', פלך גרודנו, בלארוס
פטירה	10 באוגוסט 1931 (בגיל 62 בערך); מילייצ'יצה, רפובליקת פולין
מדינה	האימפריה הרוסית, פולין
השקפה דתית	יהדות

הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931^[1]) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין. פרש מהתנועה הציונית לאחר הקונגרס הציוני העולמי הרביעי ולחם נגדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במאלטש שבליטא למשפחה מיוחסת, והתפרסם בכינויו "העילוי ממאלטש". בגיל 17 נישא לבתו של רבי שלמה^[2], רבה של מילייציץ. לאחר נישואיו למד שנתיים בכולל הפרושים בקובנה ואחר כך שנתיים נוספות בישיבת וולוז'ין שבה היה מתלמידיו הקרובים של רבי חיים סולובייצ'יק. בוולוז'ין נמנה עם אגודת "נצח ישראל" לצד יצחק ניסנבוים ואחרים.

בשנת ה'תרנ"ג (1893) נפטר חמיו והוא התמנה במקומו כרבה של מילייציץ. זמן מה לאחר מכן החל לפרסם מאמרי דעה, בפסבדונים אחד הרבנים המרגישים. אחד ממאמריו הראשונים המפורסמים היה מאמרו "שלומים לריב ציון" שהתפרסם על גבי עיתון המליץ. תמרת התכתב עם הרב קוק, ביאליק, הלל צייטלין ואחרים. עם צייטלין היו לו יחסים מיוחדים וקרבה נפשית. לאחר פטירתו התמנה חתנו הרב יעקב ליפשיץ, על מקומו כרבה של מילייציץ.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות והחרות, אודסה תרס"ה
ספר האמונה הטהורה והדת ההמונית, אודסה תרע"ב
מוסר התורה והיהדות, וילנה תרע"ב
כנסת ישראל ומלחמות הגוים, ורשה תר"ף
יד אהרן, פיעטרקוב תרפ"ג
שלושה זיווגים בלתי הגונים, פיעטרקוב תר"ץ
אהוד לוז (עורך), פציפיזם לאור התורה: מבחר כתביו של אהרון שמואל תמרת, מרכז דינור, האוניברסיטה העברית, 1992

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדק (יהדות)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ש. דניאל, לזכר "אחד הרבנים המרגישים", ההד, שנה ז (תרצ"ב), גיליון א, עמ' יא
אלי הולצר, הסכנה המוסרית והאלילית שבלאומיות המדינית: משנתו של הרב תמרת, בתוך: חרב פיפיות בידם 109 - 164, מכון שלום הרטמן, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכתר ספרים, 2009