הלל צייטלין

הלל צייטלין

לידה	1872 פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בספטמבר 1942 (בגיל 70 בערך) גטו ורשה, פולין
עיסוק	משורר, עיתונאי, סופר
לאום	יהודים
שפות היצירה	פולנית, עברית, יידיש

הרב הלל צייטלין (תרל"א, 1871–כ"ט באלול תש"ב, 1942) היה הוגה דעות, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

צייטלין נולד בעיירה קורמה שבפלך מוהילב למשפחה חב"דית מזרם חסידות קאפוסט. עוד בילדותו התבלט כעילוי חריף. בגיל 15 התייתם צייטלין מאביו, והחל לשמש כמורה לעברית. יציאתו מהישיבה הפגישה אותו עם המציאות היהודית של התקופה. צייטלין הצעיר החל לבלוע בשקידה ובשקיקה ספרות מגוונת: פילוסופים יהודים כגון הרמב"ם, רלב"ג ועוד, רומנים משל סופרי דורו כגון לב טולסטוי, דוסטויבסקי, מבקר הספרות לב שסטוב (שצייטלין העריכו מאוד וכתב עליו רבות) ואחרים, ספרי ביקורת המקרא, בהם ספרו של שפינוזה "מאמר תאולוגי מדיני" ועוד, וכן פילוסופיה קלאסית, מזרחית (בודהיזם) ומודרנית - שפינוזה, הרטמן, שופנהאואר וניטשה.

החשפותו של צייטלין לספרות זו הביאה אותו לספקות קשים באמונה אשר הובילו אותו לפרוש מקיום הדת על מנת לבחון אותה במבט אובייקטיבי אף שמספר בספרו (על גבול שני עולמות) שמעולם לא הייתה לו כוונה לעזוב לצמיתות.

בתחילה תמך צייטלין בציונות המדינית ההרצליינית ואף שימש כציר של ציוני הומל בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901. אולם בעקבות "קונגרס אוגנדה" בשנת 1903, שבו נדחתה תוכנית אוגנדה, עזב צייטלין תוך תסכול רב את הציונות והצטרף לתנועה הטריטוריאליסטית של ישראל זנגוויל שגרסה "ארץ כלשהי" ולאו דווקא ארץ ישראל. צייטלין טען שהציונות מתעלמת מחומרת מצבם וסבלם של המוני היהודים במזרח אירופה. פרעות קישינב ופרעות הומל שפרצו באותה תקופה חיזקו אותו בעמדתו.

צייטלין כתב מונוגרפיות מרשימות על ניטשה, שפינוזה ורבי נחמן מברסלב. כמו כן הוא פרסם מחקר מקיף שהתפרסם בכתב העת 'השילוח' (בעריכת אחד העם) על הטוב והרע על-פי השקפות חכמי ישראל וחכמי העמים.

כתיבתו הפובליציסטית מאופיינת בחיפוש רוחני מתמיד סביב הציר של 'בקשת אלהים' וניכרת בה מעורבותו הרגשית הרבה של צייטלין בסבל של בני עמו. צייטלין הדגיש בכתיבתו את הפער שבין האידאות הנשגבות של הציונות למצב השפל והאיום של יהודי מזרח אירופה שסבלו מרדיפות, עוני וחרפת רעב.

לאחר מלחמת העולם הראשונה (שאותה חזה שנים קודם) החל צייטלין לחזור לאמונת אבותיו. תהליך זה בא לידי ביטוי במאמרים השונים שפרסם כמו "אדם עליון או אל עליון" בו הוא מבקר את תפסתו של ניטשה בדבר האדם העליון - תפיסה שצייטלין הזדהה עמה עד לא מכבר.

ככל שנקפו השנים, צייטלין חזר בו מעמדותיו ה"חילוניות" והפך ל"ר' הלל צייטלין". בתקופה זו פרסם צייטלין מאמרים על ר' נחמן מברסלב ועל חסידות חב"ד. אולם גם לאחר ש"חזר בתשובה" נשאר צייטלין עצמאי בדעותיו ומקורי ברעיונותיו. בשנת 1921 פרסם צייטלין מאמר בו הוא מספיד את חברו הטוב לשעבר יוסף חיים ברנר שנרצח עם חבריו בפרעות תרפ"א. דרכיהם של צייטלין החוזר בתשובה וברנר האתאיסט הרדיקלי נפרדו מאז ששב צייטלין לדת.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בוורשה. במכתב מ-1940 כותב רבי יוסף יצחק שניאורסון לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: "כיומיים טרם עזבי את ווארשא ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות – שהוא אחד מחבריה – לשלוח לו סרטיפיקט, כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה".

צייטלין נרצח על ידי הנאצים ב-11 בספטמבר 1942, ערב ראש השנה תש"ג, בעודו אוחז בספר הזוהר והוא עטור בטלית ותפילין. בן 71 היה במותו. כל משפחתו הקרובה של צייטלין נרצחה אף היא בשואה, ורק בנו, אהרן, נותר בחיים, מאחר שבאותה תקופה היה מצוי בארצות הברית.

מאמריו מצויים בכתבי העת של התקופה ובספרים שקובצו מאוחר יותר. על שמו קרוי התיכון הדתי צייטלין והרחוב בו שוכן בית הספר בתל אביב.

משפחתו

אשתו, אסתר, נפטרה מהתקף לב באומשלגפלץ.

בניו, אהרן צייטלין (1898–1973) ואלחנן צייטלין (1902–1942), היו אף הם סופרים.

בתו, רבקה הויכרמן, נפטרה לפני השואה, בנה יחידה דוד שהיה מחונן, נספה בימים האחרונים לפני שיחרור הגטו מהנאצים^{[דרושה הבהרה]}.

מספריו

• אל"ף בי"ת של יהדות, הוצאת מוסד הרב קוק
• בפרדס החסידות והקבלה, הוצאת יבנה, מונחים מעולם הקבלה
• ספרן של יחידים, הוצאת מוסד הרב קוק, מסות וכתבים מקובצים
• על גבול שני עולמות, הוצאת יבנה, מכתביו ומאמריו, בעריכת אהרן צייטלין
• רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין, הקדמה וההדרה: יונתן מאיר, יריעות, ה, הוצאת אורנה הס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ו
• מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד, הוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, מכתביו בעריכת לוי הולצמן, תשע"ח
• הטוב והרע על פי השקפת חכמי ישראל וחכמי העמים, הולצר תשע"ז

לקריאה נוספת

• ספר צייטלין, אסופת מאמרי הערכה והגות על צייטלין, בזמן שלא היה ידוע אם הם לזכרו או ליובל השבעים שלו, הוצאת הספרים הארץ ישראלית ירושלים תש"ה.
• שמחה בונם אורבאך, תולדות נשמה אחת: הלל צייטלין, האיש ומשנתו. ירושלים: שם ויפת, תשי"ג 1953.
• שרגא בר און, 'הצימאון' להלל צייטלין:'מבקשי אלהים' כמצב אמונה בספרות התחייה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כב (תשע"א), עמ' 543–584
• שרגא בר סלע, בין סער לדממה: חייו ומשנתו של הלל צייטלין, תל אביב תשנ"ט.
• יונתן מאיר, התהוותו וגלגוליו של מפעל תרגום וביאור ספר הזוהר להלל צייטלין, קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, בעריכת אברהם אלקיים ודניאל אברמס, כרך עשירי (תשס"ד), עמ' 119–157
• יונתן מאיר "תשוקתן של נשמות אל השכינה": בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין וי"ח ברנר, דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יט), בעריכת יהוידע עמיר, ירושלים תשס"ה, עמ' 771–818
• יונתן מאיר,"ספר החזיונות": על יומנו המיסטי של הלל צייטלין וניסיונות הדפסתו לאור איגרות גנוזות', עלי ספר כא (תש"ע), עמ' 149–171
• יונתן מאיר, "געגועים לאין סוף: תפילות הלל צייטלין", מסכת ז (תשס"ח), עמ' 99–132.
• יונתן מאיר,'נפתולי סוד: הלל צייטלין, הרי"ל אשלג והקבלה בארץ ישראל, ספר רבקה – יהדות: סוגיות, קטעים, פנים, זהויות, בעריכת אפרים מאיר, חביבה פדיה, באר שבע תשס"ז, עמ' 585–647.
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין איש הספרות",‫ הדאר נ (תשלא) 601-602 ‬
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין כמבקר ספרותי", כרמלית יד-טו (תשכט) 391-378
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין על משוררים עברים ושירתם", הדאר נ (תשלא) 617-618 ‬
• לי ברטוב, ''אלילים מודחים ומקדשים נטושים' : בחינה מחודשת לזיקה שבין הלל צייטלין ללב שסטוב', דעת 85 (2018) עמ' 229-268.

קישורים חיצוניים

כתביו

• רשימת המאמרים של הלל צייטלין באתר רמב"י: בעברית, בלועזית
• הספרים של הלל צייטלין, באתר "סימניה"
• אסופת מאמרים של הרב הלל צייטלין, באתר "מקורות יודעי דבר"

סקירות, מאמרים וביקורת

• יעקב מאיר, משיחיות לא ציונית - הלל צייטלין, ביקורת על 'יריעות ה' - רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין'
• מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, הלל צייטלין, בפרויקט בן יהודה
• רבי הלל צייטלין הי"ד באתר Tog
• עשהאל אבלמן, הלל צייטלין ורעידת האדמה בסן פרנסיסקו, אפריל 1906, באתר הארץ
• בנימין שבילי, שישים ריבוא ניצוצין, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
• א. יהל, החיפוש המתמיד, מעריב, 25 ביולי 1966
• עשהאל אבלמן, ‏הלל צייטלין הבלתי ידוע והחסידות, אקדמות

.

• הצמאון (חזון לב) / הלל צייטלין, בתוך מוסף שבת, מקור ראשון, כ"ז בכסלו תשע"ב
• דוד גבירצמן, חסיד משכיל ברסלב'ר – לדמותו של ר' הלל צייטלין הי"ד, כ׳ באלול תשע״ה, בבלוג של דוד גבירצמן