הלל צייטלין

הלל צייטלין

הלל צייטלין
לידה	1871 פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
נרצח	11 בספטמבר 1942 (בגיל 71 בערך) גטו ורשה, פולין
מדינה	פולין
לאום	יהודים
שפות היצירה	פולנית, עברית, יידיש
תקופת הפעילות	? – 11 בספטמבר 1942

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

צייטלין נולד בעיירה קורמה שבפלך מוהילב למשפחה חב"דית מזרם חסידות קאפוסט. עוד בילדותו התבלט כעילוי. בגיל 15 התייתם מאביו והחל לשמש כמורה לעברית. צייטלין הצעיר קרא ספרות מגוונת: פילוסופים יהודים כגון הרמב"ם, רומנים של סופרי דורו כגון לב טולסטוי, דוסטויבסקי, מבקר הספרות לב שסטוב (שצייטלין כתב עליו רבות), ספרי ביקורת המקרא, פילוסופיה קלאסית, מזרחית (בודהיזם) ומודרנית, בפרט שפינוזה וניטשה. היחשפותו לספרות זו הביאה אותו לספקות קשים באמונה, גם אם מעולם לא נטש את הזיקה לדת.

בתחילה תמך צייטלין בציונות המדינית ההרצליינית ואף שימש כציר של ציוני הומל בקונגרס הציוני החמישי בשנת 1901. בקוגרס ניהל יומן (שפרסם לאחר מכן) שם הוא מותח ביקורת חריפה על 'ציוני ציון' כלשונו, שלא הסכימו להתיישבות בארץ אחרת פרט לארץ ישראל. בעקבות "קונגרס אוגנדה" בשנת 1903, שבו נדחתה תוכנית אוגנדה, עזב צייטלין בתסכול את הציונות והצטרף לתנועה הטריטוריאליסטית של ישראל זנגוויל שגרסה "ארץ כלשהי" ולאו דווקא ארץ ישראל. אחרי הקונגרס פורסם בירחון הזמן בשנת 1905 מעין עוד יומן על שהותו בקונגרס. גם שם טען נגד המתנגדים לתוכנית. צייטלין סבר שהציונות מתעלמת מחומרת מצבם וסבלם של המוני היהודים במזרח אירופה. פרעות קישינב ופרעות הומל שפרצו באותה תקופה חיזקו אותו בעמדתו. עמדותיו כלפי הציוניות היו תנודתיות. משנות השלושים הציע חזון לאומי-מיסטי שכלל בתוכו ניסיון של תחיית מה שכינה "חסידות הבעש"ט".

צייטלין כתב מונוגרפיות על ניטשה, שפינוזה ורבי נחמן מברסלב. בין השאר פרסם מאמר מקיף בכתב העת 'השילוח' על הטוב והרע על-פי השקפות חכמי ישראל וחכמי העמים, שנדפסה לימים כמונוגרפיה בפני עצמה.

כתיבתו הפובליציסטית מאופיינת בחיפוש רוחני מתמיד וניכרת בה מעורבותו הרגשית של צייטלין בסבל של בני עמו. לאחר מלחמת העולם הראשונה (שאותה ראה כביטוי אפוקליפטי של עקבי המשיח) החל צייטלין לחזור לאמונה. תהליך זה בא לידי ביטוי במאמרים שפרסם כמו "ביקורת האדם" ובו הוא מבקר את תפיסתו של ניטשה בדבר האדם העליון והחל להציג תאולוגיה רליגיוזית-משיחית מורכבת משלו. צייטלין פרסם מאמרים רבים על החסידות (ובייחוד על ר' נחמן מברסלב ועל חסידות חב"ד), המשיך להציג הגות עצמאית, ואף פרסם תפילות וקטעים ספרותיים שונים פרי עטו. בשנת 1921 פרסם מאמר שבו הספיד את חברו יוסף חיים ברנר שנרצח עם חבריו בפרעות תרפ"א. ב-1922 הזכיר בספרו "אלף-בית של יהדות" את גדולי הרפורמים, הרבנים גייגר ושמואל הולדהיים, כמי שהיו "אישים גדולים באמת, שהחדשנים בימינו אפילו שיחת חולין שלהם לא יבינו". בשנת 1924 ביקר בארץ, ובין השאר נפגש עם רבנים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בוורשה. במכתב מ-1940 כותב רבי יוסף יצחק שניאורסון לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג: "כיומיים טרם עזבי את ווארשא ביקרני ידידי הסופר המפורסם הישיש ר' הלל שי' צייטלין, ויבקשני בדמעות על עיניו לבקש את כת"ר בשמו, שכת"ר ישתדל אצל הסוכנות – שהוא אחד מחבריה – לשלוח לו סרטיפיקט, כי מצבו בגשם וברוח מסוכן הוא. וגם אני מצדי מבקש את כת"ר בזה".

צייטלין נשלח לטרבלינקה על ידי הנאצים ב-11 בספטמבר 1942, ערב ראש השנה תש"ג. על פי האגדה אחז בספר הזוהר והיה עטור בטלית ותפילין, כשהעלו אותו לקרון. כל משפחתו הקרובה נרצחה אף היא בשואה, ורק בנו, אהרן, נותר בחיים, מאחר שבאותה תקופה היה מצוי בארצות הברית.

צייטלין פרסם אלפי מאמרים בעיתונות היידיש, כתב עשרות מאמרים עבריים ופרסם קרוב לשלושים ספרים. רק מעט ממכלול זה קובץ אחרי מותו. על שמו קרוי התיכון הדתי צייטלין והרחוב בו שוכן בית הספר בתל אביב.

משפחתו

אשתו, אסתר, נפטרה מהתקף לב באומשלגפלץ.

בניו, אהרן צייטלין (1898–1973) ואלחנן צייטלין (1902–1942), היו אף הם סופרים. לצייטלין הייתה בת נוספת, שנפטרה לפני השואה.

מספריו בהוצאות חדשות

• על גבול שני עולמות, תל אביב הוצאת יבנה, (בעריכת אהרן צייטלין)
• בפרדס החסידות והקבלה, תל אביב, הוצאת יבנה (בעריכת אהרן צייטלין)
• אל"ף בי"ת של יהדות, ירושלים, מוסד הרב קוק
• ספרן של יחידים, מסות וכתבים מקובצים, ירושלים: מוסד הרב קוק
• הטוב והרע על פי השקפת חכמי ישראל וחכמי העמים, הולצר, ירושלים תשע"ז (הדפסה מחודשת של נוסח 1911)
• כוונות וייחודים (מחשבה ושירה), הולצר, ירושלים תשע"ח (הדפסה מחודשת של נוסח שהודפס בוורשא תרע"א)
• מבוא לחסידות ולדרכה של חב"ד, הוצאת ספרים מעיינותיך, מכתביו בעריכת לוי הולצמן, תשע"ח
• בעקבות צדיק הדורות, על דמותו וקורות חייו של רבי נחמן מברסלב, מאמרים שלו בתרגום לעברית, בעריכת לוי הולצמן, הוצאת ספרים מעיינותיך תש"פ
• הלל צייטלין, געגועים ליופי: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר ולי ברטוב, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"פ (מהדורה מדעית)
• הלל צייטלין, בחביון הנשמה: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר וסאם גלובר-זמרה, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"פ (מהדורה מדעית)
• בפרדס הקבלה - הוצאת ספרים מעיינותיך
• בפרדס החסידות הוצאת ספרים מעיינותיך

ראו גם

• המרכז הספרותי העברי בורשה

לקריאה נוספת

• ספר צייטלין, אסופת מאמרי הערכה והגות על צייטלין, בזמן שלא היה ידוע אם הם לזכרו או ליובל השבעים שלו, הוצאת הספרים הארץ ישראלית ירושלים תש"ה.
• שמחה בונם אורבאך, תולדות נשמה אחת: הלל צייטלין, האיש ומשנתו. ירושלים: שם ויפת, תשי"ג 1953.
• שרגא בר סלע, בין סער לדממה: חייו ומשנתו של הלל צייטלין, תל אביב תשנ"ט.
• יונתן מאיר, התהוותו וגלגוליו של מפעל תרגום וביאור ספר הזוהר להלל צייטלין, קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, בעריכת אברהם אלקיים ודניאל אברמס, כרך עשירי (תשס"ד), עמ' 119–157
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין איש הספרות", הדאר נ (תשלא) 601-602
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין כמבקר ספרותי", כרמלית יד-טו (תשכט) 391-378
• אברהם הולץ, "הלל צייטלין על משוררים עברים ושירתם", הדאר נ (תשלא) 617-618

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של הלל צייטלין באתר רמב"י
• הספרים של הלל צייטלין, באתר "סימניה"
• אסופת מאמרים של הרב הלל צייטלין, באתר "מקורות יודעי דבר"
• כתבי הלל צייטלין בפרויקט בן-יהודה
• יעקב מאיר, משיחיות לא ציונית - הלל צייטלין, ביקורת על 'יריעות ה' - רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין'
• מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, הלל צייטלין, בפרויקט בן-יהודה
• רבי הלל צייטלין הי"ד באתר Tog
• עשהאל אבלמן, הלל צייטלין ורעידת האדמה בסן פרנסיסקו, אפריל 1906, באתר הארץ
• בנימין שבילי, שישים ריבוא ניצוצין, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
• א. יהל, החיפוש המתמיד, מעריב, 25 ביולי 1966
• הצמאון (חזון לב) / הלל צייטלין, בתוך מוסף שבת, מקור ראשון, כ"ז בכסלו תשע"ב
• דוד גבירצמן, חסיד משכיל ברסלב'ר – לדמותו של ר' הלל צייטלין הי"ד, כ׳ באלול תשע״ה, בבלוג של דוד גבירצמן
• רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכסופי משיח – שתי מסות מאת הלל צייטלין, הקדמה וההדרה: יונתן מאיר, יריעות, ה, הוצאת אורנה הס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ו (מהדורה מדעית)
• עשהאל אבלמן, ‏הלל צייטלין הבלתי ידוע והחסידות, אקדמות כ', שבט תשס"ח
• שרגא בר און, 'הצימאון' להלל צייטלין:'מבקשי אלהים' כמצב אמונה בספרות התחייה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כב (תשע"א), עמ' 543–584
• לי ברטוב, "אלילים מודחים ומקדשים נטושים": בחינה מחודשת לזיקה שבין הלל צייטלין ללב שסטוב, דעת 85 (2018), עמ' 229–268
• יונתן מאיר "תשוקתן של נשמות אל השכינה": בירור מסכת הקשרים בין הראי"ה קוק להלל צייטלין וי"ח ברנר, דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יט), בעריכת יהוידע עמיר, ירושלים תשס"ה, עמ' 771–818
• יונתן מאיר,"ספר החזיונות": על יומנו המיסטי של הלל צייטלין וניסיונות הדפסתו לאור איגרות גנוזות', עלי ספר כא (תש"ע), עמ' 149–171
• יונתן מאיר, "געגועים לאין סוף: תפילות הלל צייטלין", מסכת ז (תשס"ח), עמ' 99–132.
• יונתן מאיר,'נפתולי סוד: הלל צייטלין, הרי"ל אשלג והקבלה בארץ ישראל, ספר רבקה – יהדות: סוגיות, קטעים, פנים, זהויות, בעריכת אפרים מאיר, חביבה פדיה, באר שבע תשס"ז, עמ' 585–647.
• דממה וקול, ורשה תרצ"ו. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
• ספרן של יחידים, ורשה תרפ"ח. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
• ברוך שפינוזה, יצא במקור בתרי"ד, אבל הסריקה של מהדורת תרפ"ח. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
• דבר לעמים, ורשה תרפ"ח. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
• החסידות לשיטותיה וזרמיה, ורשה תר"ע. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
• אורו של משיח בתורת הברסלבי, ורשה, ה'תרצ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
• מידע על הלל צייטלין בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• סיבת המרה השחורה של רבי נחמן, ר’ הלל צייטלין הי”ד - אתר תורתך לא שכחתי