אהוד לוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אהוד לוּז (נולד ב-2 בספטמבר 1936 בדגניה ב) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים. מחקריו עוסקים בהגות היהודית בעת החדשה, בהגות ציונות ובשאלות של זהות הזהות יהודית ולאומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוז נולד בדגניה ב לרחל וקדיש לוז (לוּזִ'ינְסקי), איש מפא"י ויו"ר הכנסת. שני הוריו עלו מבלארוס ב-1920. בין השנים 1959 ל-1964 למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה והיסטוריה של עם ישראל וסיים תואר ראשון (1962) תואר שני (1970). שימש כמורה ומחנך בתיכון של קיבוצי עמק הירדן ולימד תנ"ך, היסטוריה ומחשבת ישראל. בשנת 1971 נסע עם משפחתו לבוסטון שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, כמורה-שליח, ולימד שם במכללה העברית. בין השנים 1974 ל-1976 לימד במחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה.

במהלך התקופה הזאת הוא השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברנדייס וסיים את עבודת המחקר שלו, שפורסמה מאוחר יותר כספר בשם "מקבילים נפגשים - דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה 1905-1882". הספר תורגם לאנגלית וזכה בפרס החברה ההיסטורית הישראלית.

בשנת 1976 שב לישראל והתקבל כמרצה בחוג להיסטוריה ומחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. בשנים 5–1984 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרוורד, בשנים 9–1988 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ובשנים 2000–2001 היה מרצה אורח במחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת ייל.

בין השנים 1981 ל-1984 ו-1989 ל-1991 שימש כראש החוג למחשבת ישראל באורנים. משנת 1995 היה במשך מספר שנים עמית-חוקר במכון שלום הרטמן ללימודים מתקדמים בירושלים. משנת 2006 מלמד בהתנדבות במכינת עין פרת.

תחום התמחותו של לוז הוא המחשבה היהודית בעת החדשה. רוב מחקריו עוסקים בהגות היהודית המודרנית (המאות ה-19 וה-20), בדגש על ההגות הציונית. הוא פרסם בנושאים אלה מאמרים בכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית.

ספרו השני, "מאבק בנחל יבוק - כוח מוסר וזהות יהודית", עסק בסוגיית היחס לכוח בהגות הציונית ובמחשבה היהודית בכלל. הספר זיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 1999. גם ספר זה תורגם לאנגלית. הוא ערך את הספר "פציפיזם לאור התורה", שבו מבחר כתביו של הרב הפציפיסטי אהרן שמואל תמרת, הידוע יותר בפסאודונים שלו 'אחד הרבנים המרגישים'.

בשנים האחרונות עוסק לוז בפרסום כתביו של הפילוסוף היהודי-אמריקאי ליאו שטראוס והבאת משנתו לקורא הישראלי. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים בעריכתו: "ירושלים ואתונה", "הזכות הטבעית וההיסטוריה" ו"הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית".

אחיו, צבי לוז, הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקבילים נפגשים: דת ולאומיות בתנועה הציונית במזרח אירופה בראשיתה, 1882-1904, עם עובד, 1985.
  • מאבק בנחל יבוק: עוצמה, מוסר וזהות יהודית, הוצאת מאגנס, 1998.
  • כלים שלובים: מחשבות על ציונות ועל חינוך יהודי, מכון מופ"ת, 2016.

תרגומי ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Parallels Meet, English trans. by Lenn J. Schramm, Philadelphia: The Jewish, Publication Society, 1988, 365 p.
  • Wrestling with an Angel: Power, Morality and Jewish Identity, Translated into English by Michael Swirsky, New Hven: Yale University Press, 2003, 350 p

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן שמואל תמרת, פציפיזם לאור התורה: מבחר כתבים, מרכז דינור, האוניברסיטה העברית, 1992 (כולל מבוא מאת העורך).
  • ליאו שטראוס, ירושלים ואתונה: מבחר כתבים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, 2001 (כולל מבוא מאת העורך: "ליאו שטראוס כהוגה יהודי").
  • ליאו שטראוס, הזכות הטבעית וההיסטוריה, שלם, 2005 (כולל מבוא מאת העורך: "הפילוסופיה הפוליטית המודרנית בעיניו של ליאו שטראוס").
  • ליאו שטראוס, הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, 2012 (כולל מבוא מאת העורך).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]