אוגוסט לנדמסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון לוקה בחסר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התמונה שבה מונצח אוגוסט לנדמסר כשהוא מסרב להצדיע במועל היד הנאצי

אוגוסט לנדמסרגרמנית: August Landmesser, נולד ב-24 במאי 1910, ככל הנראה נהרג ב-17 באוקטובר 1944) היה פועל מספנה גרמני, אשר התפרסם בעקבות מחאתו האמיצה בתמונה הידועה בכינוי "האיש מאחורי הידיים השלובות" ("The man behind the crossed arms"), שבה הוא נראה מסרב להצדיע במועל היד הנאצי, באירוע חניכת ספינת האימונים הנאצית הורסט וסל (Horst Wessel) ב-30 ביוני 1936.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט לנדמסר נולד ב-24 במאי 1910 בגרמניה כבנם היחיד של אוגוסט פרנץ ושל וילהלמינה מגדלנה. בשנת 1931 הוא הצטרף למפלגה הנאצית כדי למצוא עבודה, לאחר שכלכלת גרמניה קרסה ב-1930. הוא עבד בחברת הספנות בלום אונד פוס (Blohm & Voss) בעיר המבורג אשר בגרמניה.

ב-1934 הכיר לנדמסר את אירמה אקלר (Irma Eckler), אישה יהודיה, והתאהב בה. שנה לאחר מכן בשנת 1935 הם התארסו וכמה חודשים לאחר מכן התחתנו. נישואיהם נאסרו על פי חוקי נירנברג שפורסמו באותו הזמן. הוא נעצר ונאשם בביזוי הגזע וגורש מהמפלגה הנאצית. ב-29 באוקטובר של אותה שנה נולדה בתם הבכורה, אינגריד.

ב-1937 אוגוסט לנדמסר, אשתו ובתו ניסו לברוח לדנמרק, אולם נכשלו ונתפסו בגבול. ביולי 1937, מספר ימים לפני הולדת בתו השנייה, אירנה, לנדמסר נתפס והורשע בפגיעה בטוהר הגזע. לנדמסר טען להגנתו, שהוא ואשתו לא היו בטוחים שהיא לגמרי יהודיה. הוא שוחרר ב-1938 בשל חוסר ראיות עם אזהרה חמורה, שעבירה נוספת עלולה להביא למאסרו, אולם לנדמסר ואשתו המשיכו לנהל את מערכת היחסים שלהם בפומבי. לנדמסר לא שע לאזהרות שניתנו לו ולא פעל על פי החוק הנאצי, שאסר על גרמנים לקיים מערכת יחסים כלשהן עם יהודים. ב-15 ביולי 1938 נעצר לנדמסר שוב ונשלח למחנה הריכוז ברגרמור (Börgermoor) לשנתיים, שם שימשו האסירים כעובדים במפעלי חימוש ומספנות. זו הייתה הפעם האחרונה, שבה ראה את אשתו.

לאחר שנכנס לתוקף החוק שדרש את מעצרן של נשים יהודיות במקרה שגרמו לגבר גרמני לפגוע בכבוד טוהר הגזע, נעצרה אירמה על ידי הגסטפו והוחזקה בכלא פולסביטל (Fuhlsbüttel). משם נשלחה למחנה הריכוז אורנייבורג, ואחר כך למחנה הריכוז ראוונסבריק. כמה מכתבים הגיעו מאירמה עד ינואר 1942. ככל הנראה נלקחה לתאי הגזים בארנבורג בפברואר 1942, שם נרצחה יחד עם עוד 14,000 בני אדם. במהלך תיעוד שלאחר המלחמה בשנת 1949 נקבע מותה באופן רשמי בתאריך 28 באפריל 1942.

לנדמסר שוחרר מהכלא ב-19 בינואר 1941 והחל לעבוד כמנהל עבודה בחברת הגרירה פיסט (Püst), אולם זמן קצר לאחר מכן גויס לצבא גרמניה כדי לשרת במלחמה. בפברואר 1944 גויס לפלוגת עונשין שהורכבה מאסירים והשתייכה לגדוד חיל הרגלים ה-999 הנאצי (Strafdivision 999). זמן קצר לאחר מכן הוכרז כנעדר, כשישה חודשים בלבד לפני שגרמניה נכנעה באופן רשמי. הוא נהרג במהלך הלחימה בקרואטיה ב-17 באוקטובר 1944 והוכרז כמת באופן רשמי ב-1949.

בתחילה נלקחו בנותיהם של בני הזוג לבית יתומים בעיר ולאחר מכן הופרדו. אינגריד הורשתה לחיות עם סבתה ואירנה נשארה מאחור. ב-1941 אירנה הועברה למשפחת אומנה, ולאחר מות סבתה ב-1953 גם אינגריד הועברה למשפחת אומנה.

נישואיהם של אוגוסט לנדמסר ואירמה אקלר הוכרו באופן רטרואקטיבי על ידי הסנאט של המבורג בקיץ 1951. בנותיהם של בני הזוג בקשו לשמור את זכרם של שני הוריהם , ועל כן בסתיו של אותה השנה אינגריד, בתם הבכורה, קבעה את שם משפחתה כלנדמסר (Landmesser), ואילו בתם השנייה, אירנה, אימצה את שם המשפחה של אימה אקלר (Eckler).

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 אירנה אקלר, בתם השנייה של לנדמסר ושל אירמה, פרסמה את הספר "Die Vormundschaftsakte 1935-1958", המספר את סיפור המשפחה בין השנים 1935 עד 1958 (שם מלא של הספר: The Guardianship Documents 1935–1958: Persecution of a Family for "Dishonoring the Race"), ומכיל בתוכו כמות גדולה של מסמכים מקוריים מאותן שנים, כולל מכתבים מהאם ומסמכים ממוסדות המדינה.

דמות, שזוהתה כאוגוסט לנדמסר בתמונה שצולמה ב-13 בינואר 1936, פורסמה ב-22 במרץ 1991 בדי צייט Die Zeit. בתמונה רואים כינוס גדול של עובדים במספנת Blohm & Voss בהמבורג, בהשקת ספינת חיל הים הורסט וסל. כמעט כולם נראים בתמונה כשהם מצדיעים במועל היד הנאצי למנהיגם אדולף היטלר, למעט אדם אחד, הנמצא בחלק האחורי של הקהל, ומסרב להצדיע בהפגנתיות, עומד בהתרסה, כשידיו שלובות על חזהו. גם כמה אחרים נמנעו מההצדעה, אבל הם לא נראים בתמונה כמתריסים בצורה ברורה, ואולם עד היום יש המפקפקים בזהות האיש שבתמונה.

כיום משתמשים בתמונה זו במטרה להדגיש ולחזק את חשיבותה של המוסריות בעולמינו. למשל, הביטוי "Be this guy" מתייחס לאוגוסט לנדמסר[1], כשהכוונה להדגיש את דבקותו בערכיו האנושיים בכל מחיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]