אוגוסט לנדמסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסט לנדמסר
August Landmesser
התמונה שבה מונצח אוגוסט לנדמסר, כשהוא מסרב להצדיע במועל היד הנאצי
התמונה שבה מונצח אוגוסט לנדמסר, כשהוא מסרב להצדיע במועל היד הנאצי
לידה 24 במאי 1910
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית מורגה, האימפריה הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 17 באוקטובר 1944 (בגיל 34)
המדינה העצמאית של קרואטיההמדינה העצמאית של קרואטיה סטון, המדינה העצמאית של קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
מקצוע manual worker עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוגוסט לנדמסרגרמנית: August Landmesser; 24 במאי 1910-17 באוקטובר 1944) היה פועל מספנה גרמני, אשר ככל הנראה האיש בתמונה הידועה בכינוי "האיש מאחורי הידיים השלובות" שנראה מסרב להצדיע במועל היד הנאצי, באירוע השקת ספינת האימונים הנאצית הורסט וסל (Horst Wessel) ב-13 ביוני 1936.

דמות, שזוהתה כאוגוסט לנדמסר (אולם, יש המפקפקים בזיהוי זה), בתמונה שצולמה ב-13 בינואר 1936, פורסמה ב-22 במרץ 1991 בדי צייט. בתמונה רואים כינוס גדול של עובדים במספנת בלום אונד פוס בהמבורג, בהשקת ספינת חיל הים "הורסט וסל". כמעט כולם נראים בתמונה כשהם מצדיעים במועל היד הנאצי למנהיגם אדולף היטלר, למעט אדם אחד, הנמצא בחלק האחורי של הקהל, מסרב להצדיע בהפגנתיות, ועומד בהתרסה כשידיו שלובות על חזהו. גם כמה אחרים נמנעו מההצדעה, אך הם לא נראו בתמונה כמתריסים בצורה ברורה.

בעת הנוכחית משתמשים בתמונה כדי להדגיש את חשיבותה של המוסריות. למשל, הביטוי "Be this guy" מתייחס לאוגוסט לנדמסר[1], כשהכוונה להדגיש את דבקותו בערכיו האנושיים בכל מחיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט לנדמסר נולד ב-24 במאי 1910 בגרמניה כבנם היחיד של אוגוסט פרנץ ושל וילהלמינה מגדלנה. בשנת 1931 הוא הצטרף למפלגה הנאצית בניסיון למצוא עבודה בקלות, לאחר שכלכלת גרמניה קרסה ב-1930. הוא עבד בחברת הספנות בלום אונד פוס (אנ') בעיר המבורג אשר בגרמניה.

ב-1937 ניסו אוגוסט לנדמסר, אשתו ובתו לברוח לדנמרק, אולם נכשלו ונתפסו בגבול. ביולי 1937, מספר ימים לפני הולדת בתו השנייה, אירנה, לנדמסר נתפס והורשע בפגיעה בטוהר הגזע. לנדמסר טען להגנתו, שהוא ואשתו לא היו בטוחים שהיא לגמרי יהודייה. הוא שוחרר ב-1938 בשל חוסר ראיות עם אזהרה חמורה, שעבירה נוספת עלולה להביא למאסרו, אולם לנדמסר ואשתו המשיכו לנהל את מערכת היחסים שלהם בפומבי. לנדמסר לא שעה לאזהרות שניתנו לו ולא פעל על פי החוק הנאצי, שאסר על גרמנים לקיים מערכות יחסים כלשהן עם יהודים. ב-15 ביולי 1938 נעצר לנדמסר שוב ונשלח למחנה הריכוז ברגרמור (גר') לשנתיים, שם שימשו האסירים כעובדים במפעלי חימוש ומספנות. זו הייתה הפעם האחרונה, שבה ראה את אשתו. בתחילה נלקחו בנותיהם של בני הזוג לבית יתומים בעיר ולאחר מכן הופרדו. אינגריד הורשתה לחיות עם סבתה ואירנה נשארה מאחור. ב-1941 אירנה הועברה למשפחת אומנה, ולאחר מות סבתה ב-1953 גם אינגריד הועברה למשפחת אומנה.

לאחר שנכנס לתוקף החוק שדרש את מעצרן של נשים יהודיות במקרה ש"גרמו לגבר גרמני לפגוע בכבוד טוהר הגזע", נעצרה אירמה על ידי הגסטפו והוחזקה בכלא פולסביטל (גר') ומשם נשלחה למחנה הריכוז אורנייבורג, ואחר כך למחנה הריכוז ראוונסבריק. כמה מכתבים הגיעו מאירמה עד ינואר 1942. ככל הנראה נלקחה לתאי הגזים בברנבורג שפעלו במסגרת תוכנית T4 - אותנסיה, בפברואר 1942. במהלך תיעוד שלאחר המלחמה בשנת 1949 נקבע מותה באופן רשמי בתאריך 28 באפריל 1942.

לנדמסר שוחרר מהכלא ב-19 בינואר 1941 והחל לעבוד כמנהל עבודה בחברת הגרירה פיסט, אולם זמן קצר לאחר מכן גויס לצבא גרמניה כדי לשרת במלחמה. בפברואר 1944 גויס לפלוגת עונשין שהורכבה מאסירים והשתייכה לגדוד חיל הרגלים ה-999 הנאצי (אנ'). זמן קצר לאחר מכן הוכרז כנעדר, כשישה חודשים בלבד לפני שגרמניה נכנעה באופן רשמי. הוא נהרג במהלך הלחימה בקרואטיה ב-17 באוקטובר 1944 והוכרז כמת באופן רשמי ב-1949.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1934 הכיר לנדמסר את אירמה אקלר, אישה יהודייה, והתאהב בה. שנה לאחר מכן בשנת 1935 הם התארסו וכמה חודשים לאחר מכן התחתנו. נישואיהם נאסרו על פי חוקי נירנברג שפורסמו באותו הזמן. הוא נעצר ונאשם בביזוי הגזע וגורש מהמפלגה הנאצית. ב-29 באוקטובר של אותה שנה נולדה בתם הבכורה, אינגריד.

נישואיהם של אוגוסט לנדמסר ואירמה אקלר הוכרו באופן רטרואקטיבי על ידי הסנאט של המבורג בקיץ 1951. בנותיהם של בני הזוג בקשו לשמור את זכרם של שני הוריהם, ועל כן בסתיו של אותה השנה אינגריד, בתם הבכורה, שינתה את שם משפחתה ללנדמסר ואילו בתם השנייה, אירנה, אימצה את שם המשפחה של אימה אקלר.

הנצחה והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 פרסמה אירנה אקלר, בתם השנייה של לנדמסר ושל אירמה אקלר, את הספר "Die Vormundschaftsakte 1935-1958", שמספר את סיפור המשפחה בשנים 1935 עד 1958 ומכיל בתוכו כמות גדולה של מסמכים מקוריים מאותן שנים, כולל מכתבים מהאם ומסמכים ממוסדות המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט לנדמסר בוויקישיתוף

כתבות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]