המדינה העצמאית של קרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המדינה העצמאית של קרואטיה
Flag of Independent State of Croatia.svg Coat of arms of the Independent State of Croatia.svg
דגל סמל
Independent State of Croatia-1942.svg
המנון לאומי מולדתנו האהובה
שפה נפוצה קרואטית
עיר בירה זאגרב
משטר מונרכיה חוקתית (1941-43)
משטר חד-מפלגתי פשיסטי
הקמה
תאריך
הפלישה ליוגוסלביה
10 באפריל 1941
פירוק
תאריך

8 במאי 1945
ישות קודמת ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה
ישות יורשת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
שליטים בולטים מלך
טומיסלב השני (1941-43)
פוגלבניק
אנטה פאבליץ' (1941-45)
ראש ממשלה
אנטה פאבליץ' (1941-43)
ניקולה מנדיץ' (1943-45)
שטח בעבר 115,133 קמ"ר (נכון ל-1941)
אוכלוסייה בעבר 6,966,729 (נכון ל-1941)
דת נצרות קתולית (רשמי), לותרניזם, אסלאם, הכנסייה הקרואטית האורתודוקסית
מטבע קונה

המדינה העצמאית של קרואטיהקרואטית: Nezavisna Država Hrvatska או בקיצור NDH, בגרמנית: Unabhängiger Staat Kroatien, באיטלקית: Stato Indipendente di Croazia) הייתה מדינת בובות של גרמניה ואיטליה במלחמת העולם השנייה שהוקמה בחלקים מיוגוסלביה הכבושה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה העצמאית של קרואטיה הוקמה ב-10 באפריל 1941 לאחר הפלישה ליוגוסלביה על ידי מדינות הציר. המדינה הורכבה ממרבית שטחי קרואטיה ובוסניה והרצגובינה, ביחד עם חלק משטחי סרביה המודרנית. השלטון עינה ורצח סרבים, יהודים, צוענים וגם מוסלמים במקומות כמו מחנה יאסנובאץ.

המדינה הייתה מונרכיה ומדינת חסות איטלקית מ-1941 ועד להסכם שביתת הנשק עם איטליה ב-1943. הנסיך איימונה, דוכס אאוסטה שמונה לתפקיד מלך קרואטיה על ידי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה והוכתר כ"טומיסלב השני", נשאר באיטליה ולא עבר להתגורר בקרואטיה.

המדינה נוהלה למעשה על ידי תנועת האוסטאשה הפשיסטית והפוגלבניק (Poglavnik) אנטה פאבליץ'. בשתי שנותיה הראשונות, עד 1943, המדינה הייתה קוֹנְדּוֹמִינְיוּם של גרמניה ואיטליה. מרכז דלמטיה סופח לאיטליה כחלק ממדיניות האירידנטה והשאיפה להחיות מחדש את האימפריה הרומית ולהשיג שליטה בים התיכון (מארה נוסטרום).

לאחר כניעתה של איטליה, המדינה העצמאית של קרואטיה ביטלה את ההסכמים עם איטליה וסיפחה בחזרה את השטחים בדלמטיה.

בראשית 1945 צבא השחרור העממי של יוגוסלביה בהנהגת יוסיף ברוז טיטו ביחד עם הצבא האדום גברו על משמר המולדת הקרואטי וגרמו לנסיגה המונית של אנשי האוסטאשה ובעלי בריתם. הם הצליחו לשים סוף למדינה העצמאית של קרואטיה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה העצמאית של קרואטיה
1941-43 (למעלה) 1943-45 (למטה)

כאמור, המדינה הורכבה ממרבית שטחי קרואטיה ובוסניה והרצגובינה, ביחד עם חלק משטחי סרביה. היא גבלה בגרמניה בצפון-מערב, בהונגריה בצפון-מזרח, בסרביה במזרח, במונטנגרו בדרום-מזרח ובאיטליה לאורך קו החוף.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת המדינה, אוכלוסייתה מנתה כ-6,285,000 תושבים. מתוכם 3,300,000 קרואטים, 1,925,000 סרבים, 700,000 בוסניאקים, 150,000 גרמנים, 65,000 צ'כים וסלובקים, 40,000 יהודים ו-30,000 סלובנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ילינק, ישעיהו, "השמדת סרבים, יהודים וצוענים במדינת קרואטיה העצמאית", ילקוט מורשת כ"ו, חשון תשל"ט, עמ' 70-61.
  • ליפה, רות, הקהילה היהודית בזגרב ופעילותה בעת קיום המדינה הקרואטית העצמאית, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]