אוגו פוסקולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגו פוסקולו
Ugo Foscolo
הסופר בציור מאת פרנסואה-קסבייה פאבר משנת 1813
הסופר בציור מאת פרנסואה-קסבייה פאבר משנת 1813
לידה 6 בפברואר 1778
זקינתוס, יוון, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 1827 (בגיל 49)
טרנהם גרין, צ'יזיק, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Niccolò Ugo Foscolo עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סנטה קרוצ'ה, פירנצה
שם עט Didimo Chierico עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית, לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Last Letters of Jacopo Ortis, Dei Sepolcri עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בספטמבר 1827 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Antonietta Fagnani Arese
Fanny Emerytt-Hamilton
Isabella Roncioni
Isabella Teotochi Albrizzi
Quirina Mocenni Magiotti עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Floriana Foscolo עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה FirmaFoscolo.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוגו פוסקולואיטלקית Ugo Foscolo, בשמו המלא ניקולו אוגו פוסקולו Niccolo Ugo Foscolo6 בפברואר 1778 זקינתוס - 10 בספטמבר 1827) טרנהם גרין, על יד לונדון) היה משורר, היסטוריון ומבקר של הספרות ופטריוט איטלקי ממוצא יווני. נחשב הנציג העיקרי של הספרות האיטלקית בצומת המאות 18 וה-19. ביצירתו נפגשים האידיאלים האסתטיים של הנאו-קלסיציזם עם מוטיבים ורעיונות של הטרום-רומנטיזם והרומנטיזם.

הוכרח מגיל צעיר לחיות רחוק ממולדתו - האי היווני זקינתוס, אז זנטה, אחר כך הרפובליקה של ונציה. הרגיש גולה כל חייו, מושפע מעולם האידיאלים הקלאסיים של היוונים שבהם התחנך בילדותו. נדד מארץ לארץ, פוסקולו היה חסר אמונה דתית ודבק ברוח של עידן האורות, משורר של רגשות ושאיפות אוניברסליות.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dei sepolcri, 1809
  • A Napoleone Bonaparte liberatore, (1799) אודה
  • A Luigia Pallavicini caduta da cavallo, (1800) אודה
  • All'amica risanata, (1802) אודה
  • Non son chi fui, perì di noi gran parte, (1802) סונטה
  • Che stai?, (1802) סונטה
  • Te nutrice alle Muse], (1802) סונטה
  • E tu ne' carmi avrai perenne vita, (1802) סונטה
  • Perché taccia il rumor di mia catena, (1802) סונטה
  • Così gl'interi giorni in luogo incerto, (1802) סונטה
  • Meritamente, però ch'io potei, (1802) סונטה
  • Solcata ho la fronte, (1802) סונטה
  • Alla sera, (1803) סונטה
  • A Zacinto, (1803) סונטה
  • Alla Musa, (1803) סונטה
  • In morte del fratello Giovanni, (1803) סונטה
  • Dei sepolcri, carme (1806)
  • Le Grazie (1803-1827) שיר לא גמור

רומנים וכתבי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sesto tomo dell'io, (1799-1801) ‏ (הכרך השישי של אני) רומן אוטוביוגרפי
  • Ultime lettere di Jacopo Ortis, (1802-1803) ‏ (המכתבים האחרונים של יאקופו אורטיס) רומן במכתבים

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tieste, (1795), טרגדיה
  • Aiace, (1810-1811), טרגדיה
  • Ricciarda ,(1813) טרגדיה

כתבים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Epistolario
  • Orazione a Bonaparte pel Congresso di Lione, (1802)
  • Chioma di Berenice, (1803) תרגום של שיר מאת קלימכוס
  • Viaggio sentimentale מסע סנטימנטלי - תרגום של הרומן מאת לורנס סטרן. הוחל ב-1805 ופורסם ב-1813 יחד עם Notizia intorno a Didimo Chierico (1805)
  • Iliade , (1807]) תרגום של האיליאדה מאת הומרוס
  • Dell'origine e dell'ufficio della letteratura (1809)
  • Discorso sul testo della Divina Commedia
  • Essays on Petrarch
  • Discorso storico sul testo del Decamerone
  • Della nuova scuola drammatica in Italia, לא גמור

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגו פוסקולו – מתוך 'שיעורים בצחות הלשון' (מאיטלקית: יונתן פיין), 'דחק', כרך יב', 2020
  • אוגו פוסקולו – ארבע סונטות (מאיטלקית: אסף בנרף), 'הו!', גיליון 18, 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגו פוסקולו בוויקישיתוף