יונתן פיין (סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן פיין
לידה 7 בספטמבר 1984 (בן 38)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון עירוני ד', אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן פיין (נולד ב-7 בספטמבר 1984) הוא סופר ומתרגם ישראלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן פיין נולד וגדל בתל אביב, למד בתיכון עירוני ד'[1]. שירת בצבא בגדוד חי"ר ממוכן[2]. סיים תואר ראשון בספרות ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ותואר שני בספרות איטלקית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים.

עבד כעורך חדשות וכותב רשימות על ספרות בעיתונים הארץ, ynet ומעריב, והיה ראש תחום תוכן בחברה Finance magnates[3], עוסק בתרגום פרוזה מאנגלית ומאיטלקית.

פיין נשוי, אב לשניים ומתגורר בתל אביב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין תרגם שבעה עשר ספרים, ביניהם:

  • האחיות גרים: בלשיות מהאגדות / מייקל באקלי (ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2011)
  • פאבל ואני / דן ויילטה (כנרת, זמורה-ביתן, 2011)
  • ללא תחליף / סטיבן לאבלי (מטר, 2012)
  • מורשת סטונהנג' / סם כרייסטר (כנרת, זמורה-ביתן, 2012)
  • העולם המופלא של פיניאס ופרב (ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2012)
  • מסי: הילד שהפך לאגדה / לוקה קאיולי (ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2012)
  • מספר הסיפורים ממרקש / ג'וידיפ רוי בהאטצ'אריה (מטר, 2013)
  • רונאלדו: השאיפה לשלמות / לוקה קאיולי (ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2013)
  • היומן של ריאן / פטריק קרמן (מטר, 2014)
  • נחל-שלדים: היומן של ריאן / פטריק קרמן (מטר, 2014)
  • סיפורים סיציליאניים / ג'ובאני ורגה (כרמל, 2016)
  • הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה / איטלו סבבו (תשע נשמות, 2019)
  • המידות הקטנות / נטליה גינצבורג (תשע נשמות, 2019)
  • מקצועות של אחרים / פרימו לוי (הספריה החדשה, 2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונתן פיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]