אוטו פון מוזר
 | |
| לידה |
31 במרץ 1860 שטוטגרט, ממלכת וירטמברג  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1923 (בגיל 63) איזני אים אלגאו, רפובליקת ויימאר  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1877–1918 (כ־41 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-107 מפקד הדיוויזיה ה-27 מפקד קורפוס המילואים ה-14 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אוטו פון מוזר (בגרמנית: Otto von Moser; 31 במרץ 1860 – 11 באוקטובר 1923) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזר נולד ב-31 במרץ 1860 בשטוטגרט, והיה בנו של אלווין מוזר, מנהל הוצאת הספרים Deutsche Verlags-Anstalt. בשנת 1877 התגייס מוזר לצבא הפרוסי והצטרף לרגימנט הרגלים ה-126 (וירטמברג ה-8 - פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן). ב-14 בספטמבר 1893 הוא הועלה לדרגת האופטמן, וב-1 באפריל 1894 הוא מונה למפקד פלוגה ברגימנט הגרנדירים ה-119 (וירטמברג ה-1 - "המלכה אולגה"). בשנת 1897 הוא הצטרף למטה הדיוויזיה ה-27 (וירטמברג ה-2), ובשנת 1899 הוא הועלה לדרגת מיור. בשנת 1900 הוא מונה לקצין מטה בקורפוס ה-18, ובשנת 1902 הוא מונה לקצין מטה בקורפוס ה-13 (וירטמברג). בשנת 1906 מונה מוזר למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-120 (וירטמברג ה-2 - "קייזר וילהלם, מלך פרוסיה"), ולאחר מכן הוקצה לזמן קצר למטה רגימנט הרגלים ה-126 (וירטמברג ה-8 - פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן), בזמן שהועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1909 הוא הועלה לדרגת אוברסט, בשנת 1908 העניק לו וילהלם השני, מלך וירטמברג את צלב הכבוד למסדר כתר וירטמברג ונתן לו תואר אצולה. בשנת 1910 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-121 (וירטמברג ה-3 - וירטמברג הישנה), ובשנת 1912 הועלה לדרגת גנרל מיור. בשנת 1913 הוא מונה למפקד חטיבת הרגלים ה-53 (וירטמברג ה-3), שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-27 (וירטמברג ה-2).
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה לחם מוזר עם חטיבתו בחזית המערבית, ואף נפצע באחד הקרבות. לאחר החלמתו, ב-25 במאי 1915 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-107, ולחם עמה במהלך חזית המזרחית ולאחר מכן במהלך המערכה על סרביה. ב-18 באוגוסט 1915 הועלה מוזר לדרגת גנרל לוטננט, וב-13 ביוני 1916 הוא הועבר לחזית המערבית ומונה למפקד הדיוויזיה ה-27 (וירטמברג ה-2). ב-12 במרץ 1917 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-14, ולחם עמו בקרב אראס ובקרב קמברה. ב-8 בפברואר 1918 הוא פרש מתפקידו, וב-18 ביולי 1918 פרש פון מוזר מהצבא. לאחר מכן הוא חי באיזני אים אלגאו, שם פרסם מספר ספרי היסטוריה צבאית. ב-31 ביולי 1927 הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טיבינגן, וב-11 באוקטובר 1931 הוא מת בגיל 71.
