אויגן שטולצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אויגן שטולצר
Stolzer Jenő
אין תמונה חופשית
לידה 1886
הונגריה
פטירה 22 בדצמבר 1958 (בגיל 72 בערך)
רומא
מקום לימודים האוניברסיטה הטכנית של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1917–1958 (כ־41 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות תכנון בית הכנסת בחדרה, תכנון קריית מאיר בתל אביב, טיילת חוף תל אביב, בית ההסתדרות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אויגן שטולצרהונגרית: Stolzer Jenő;‏ 1886, הונגריה - 22 בדצמבר 1958, רומא) היה אדריכל יהודי-הונגרי. היה נשוי לאדריכלית יהודית סגל. בין שאר עבודותיו בישראל ומחוצה לה: תיאטרון הבימה וקולנוע אורה בחיפה[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטולצר למד בבית ספר תיכון טכני בעיר בודפשט, הונגריה[2]. בהמשך למד עיצוב פנים במכללה הטכנית במינכן - (האוניברסיטה הטכנית של מינכן) במשך ארבע שנים וסיים את לימודיו שם בשנת 1908.

בגיל 24, בשנת 1916 הגיע לברלין וכעבור שנה הצטרף למשרדו של האדריכל אוסקר קאופמן והיה לשותפו. עם קאופמן עבד באירופה וגם בישראל, במשך למעלה משלושים שנה.

בתקופה זו השלים את לימודיו לעבודת דוקטורט בנושא התיאטרון.

בשנת 1916 שירת שנה כקצין במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1934, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל כשבידו סכום לא גדול של כ-1,000 מארק, אותם קיבל בתמורה למכירת ספרייתו הפרטית. כשנה מאוחר יותר, הצטרף אליו אוסקר קאופמן ושניהם המשיכו לעבוד יחד. למשרד זה הצטרפה האדריכלית דר' יהודית סגל.

בעזבונה של אשתו, יהודית סגל שטולצר, התגלו מסמכים המעידים כי כשעזב את ישראל, ניסה לקבל חזרה את רכושו בברלין אך ללא הצלחה. לאחר מותו, אשתו שעברה להתגורר במינכן, תבעה פיצויים בשמו ואף זכתה בהם[3].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הוא נישא לאדריכלית יהודית סגל, אשר עבדה גם היא במשרדו של קאופמן. בשנת 1957, עזב הזוג את הארץ לגרמניה. כעבור שנה, ביום 22 בדצמבר 1958, בגיל 72, נפטר באופן פתאומי ברומא ושם נקבר בבית העלמין היהודי.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת האדריכלים הבולטים, שפעלו בארץ ישראל, בתקופת העלייה החמישית, כולל סיכום קורות החיים המקצועיים של כל אחד מהם, מתוך חומר עזר בקורס לתולדות האמנות, מאת אליעזר פרנקל
  2. ^ כרונולוגיה -תולדות האמנות, בעריכת אליעזר פרנקל, עמוד 615
  3. ^ נשים יוצרות בישראל, 1970-1920, (עורכת), רות מרקוס, סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008, אדריכליות בונות הארץ מאת: עדינה מאיר מריל: עמוד 159
  4. ^ 75000 לא"י הושקעו בקולנע אורה בחיפה שנפתח היום מחדש, המשקיף, 27 בנובמבר 1947
  5. ^ [1]Haus der Gewerkschaft, Jerusalem, 1950-57 (zusammen mit Eugen Stolzer