האוניברסיטה הטכנית של מינכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האוניברסיטה הטכנית של מינכן
TU Muenchen Logo.svg
Technische Universitaet Muenchen-1.jpg
מוטו Die unternehmerische Universität עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ההקמה 1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגל 9,595 (נכון ל־נובמבר 2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
סטודנטים 40,124 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מינכן, גרמניהגרמניהגרמניה
קואורדינטות 48°08′53″N 11°34′05″E / 48.148055555556°N 11.568055555556°E / 48.148055555556; 11.568055555556
www.tum.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האוניברסיטה הטכנית של מינכן[1]גרמנית: Technische Universität München; ידועה בר"ת TUM) היא אוניברסיטת מחקר עם קמפוסים ב במינכן, גרכינג ליד מינכן ופרייזינג. המוסד חבר ב-TU9, איגוד האוניברסיטאות הטכנולוגיות היוקרתי בגרמניה. בשנת 2017 דרגה סוכנות הידיעות רויטרס את המוסד במקום הרביעי בין מאה האוניברסיטאות החדשניות ביותר באירופה.[2]

בין בוגרי האוניברסיטה הטכנית של מינכן נימנים 17 חתני פרס נובל, 18 זוכי פרס לייבניץ ו-22 חברי IEEE .

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות ציון בהתפתחות האוניברסיטה על ציר הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1868 - האוניברסיטה נוסדה על ידי המלך לודוויג השני.[3]
  • 1877 - המוסד קיבל את השם "האוניברסיטה המלכותית הבווארית הטכנית במינכן"  (Königlich Bayerische Technische Hochschule München).
  • 1901 - האוניברסיטה קיבלה הכרה לצורך הענקת תואר דוקטור.
  • 1902 - אושרה בחירת העומד בראש האוניברסיטה בידי סגל ההוראה.
  • 1930 - לתוך המוסד שולבו המכללה לחקלאות ולהכנת בירה ב-Weihenstephan.
  • 1949-1954 - שוחזר המבנה המרכזי של האוניברסיטה  לאחר שנהרס במלחמת העולם השנייה. נבנו בניין מנהלה ובניין ספריה.
  • 1957 - האוניברסיטה קיבלה מעמד משפטי של מוסד ציבורי.
  • 1958 - כור מחקר גרכינג ליד מינכן סופח רשמית לאוניברסיטה.
  • 1967 - נוסדה הפקולטה לרפואה
  • 1970 - שמו של המוסד שונה ל"האוניברסיטה הטכנית של מינכן".
  • 1993 - נוסדה הפקולטה לאינפורמטיקה
  • 2000 - הקמת מרכז למדעי החיים ומדעי המזון בווינשטפאן.
  • 2002 - נוסד המכון הגרמני למדע וטכנולוגיה בסינגפור בשיתוף פעולה עם האוניברסיטה הלאומית של סינגפור.
  • 2004 - נחנך Forschungsreaktor München II, כור המחקר המוביל בגרמניה.
  • 2005 - נוסד המכון ללימודים מתקדמים.
  • 2006 - האוניברסיטה הוכרזה כאחת משלוש האוניברסיטאות הבולטות בגרמניה במצוינות.
  • 2009 - נוסד בית הספר לחינוך.
  • 2012 - האוניברסיטה הוכרזה כאחת מ-11 האוניברסיטאות הבולטות בגרמניה במצוינות.

יסוד בית הספר הפוליטכני של מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1868 ייסד המלך לודוויג השני את בית הספר הפוליטכני של מינכן, מוסד אשר קיבל מעמד של אוניברסיטה. החל משנת הלימודים 78–1877 הותר המוסד הרשאה מלכותית ונקרא "האוניברסיטה המלכותית הבווארית הטכנית במינכן". מנהל האוניברסיטה הראשון היה ראש החוג לשעבר להנדסה, קארל מקס באומרפלד. בשנת ייסוד האוניברסיטה היא עברה למשכנה בבניין חדש בכיכר ארקיסשרסה (Arcisstrasse). באותה עת למדו באוניברסיטה 350 סטודנטים ובין אנשי הסגל היו 24 פרופסורים ו-21 מרצים. המוסד פעל בחמישה תחומים: מחלקה כללית (מתמטיקה, מדעי הטבע, מדעי הרוח, משפט וכלכלה); מחלקה הנדסית (הנדסת מבנים ומדידה); מחלקה לארכיטקטורה; מחלקה טכנית ומכניקה; מחלקה טכנית וכימיה. בשנת 1872 נוספה מחלקה לחקלאות.

בשנת 1901 התירה המדינה לאוניברסיטה להעניק תואר דוקטור ובשנת 1902 הוענקה לסגל האוניברסיטה הזכות לבחור את מנהלם. לתקופת מה, בתחילת המאה ה-20, כאשר היו בה בין 2,600 ל-2,800 תלמידים, היא הייתה האוניברסיטה הטכנית הגדולה במדינה. בשנת 1905 סיימה אשה ראשונה את לימודיה באוניברסיטה, במחלקה לארכיטקטורה, זאת לאחר שממשלת בוואריה התירה לנשים ללמוד באוניברסיטה טכנית. אולם לאורך שנים אחוז הנשים בין תלמידי האוניברסיטה היה זניח. כך לדוגמה, בסמסטר חורף 1913–1914 רק 0.6 אחוז מבין תלמידי האוניברסיטה היו נשים.

בתקופה רפובליקת ויימאר קוצצו באופן ניכר תקציבי האוניברסיטה ובשנים 1918–1919 ושוב בשנים 1928 ו-1933 היו בה מאבקים פוליטיים עזים ביוזמת גורמים רדיקליים. בסמסטר חורף 1930–1931 התאחדות הסטודנטים הנאצים הפכה לראשונה לארגון הסטודנטים הגדול באוניברסיטה.

גידול תחומי ההוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הטכנית של מינכן הצליחה להגדיל את תחומי ההוראה על ידי קבלת הניהול במספר מכללות קטנות יותר שלא הצליחו להמשיך ולפעול באופן עצמאי. בשנת 1922 המכללה המסחרית של מינכן הפכה למחלקה השביעית של האוניברסיטה: המחלקה לכלכלה. בשנת 1930 הפכה המכללה לחקלאות ולימודי מבשלה לחלק מן האוניברסיטה. יחידת החקלאות במכללה סופחה למחלקה לחקלאות באוניברסיטה, אשר פעלה בתחום העיר מינכן עד לשנת 1947 בטרם הועברה אל מחוץ לעיר. לימודי המבשלה הפכו למחלקה השמינית באוניברסיטה: טכנולוגיית מבשלה ופעלה בקמפוס וויינשטפן, קמפוס אשר החל לפעול עוד בשנת 1804 כבית ספר לחקלאות, אשר קיבל מעמד אקדמי בשנת 1895 והפך לאוניברסיטה בשנת 1920.

בשנת 1934 עבר המוסד שינוי ארגוני ושמונה המחלקות אורגנו לשש פקולטות. בשנת 1940 נערך שינוי ארגוני נוסף באוניברסיטה לחמש פקולטות: מדעים כלליים, הנדסה מבנית, הנדסה מכנית, חקלאות ולימודי מבשלה.

בתקופת הרייך השלישי השלטון הוא שקבע את זהות העומד בראש האוניברסיטה ומעמדה העצמאי נפגע באופן משמעותי בתחומים אקדמיים, כגון מינויים חדשים וקידום אנשי סגל. על פי החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי פוטרו מן האוניברסיטה מרצים שאינם בני הגזע הארי ואלה שהיו נשואים לנשים שאינן בנות הגזע הארי, כמו גם מרצים שדעותיהם הפוליטיות "אינן רצויות". ארגוני הסטודנטים הנאצים פעלו באופן נמרץ באוניברסיטה לצרף תלמידים לארגוניהם. החל משנת 1938 לא הורשו תלמידים יהודים באוניברסיטה לסיים את חוק לימודיהם ולקבל תואר אקדמי. מחקרים רבים באוניברסיטה התמקדו בתחומים צבאיים כחלק מן המאמץ הלאומי לחימוש. רק מעטים מקרב אנשי הסגל והתלמידים העיזו להביע התנגדות לצעדי המשטר באוניברסיטה.

האוניברסיטה חדשה את פעילותה, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בחודש אפריל 1946. אותה עת 80% מן המבנים באוניברסיטה נהרסו בהפצצות. במשך שנים התנדבו תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה לעבודות הבנייה, בשיקום מבני הקמפוס. בשנת 1946 הועברה המחלקה לכלכלה באוניברסיטה לידי אוניברסיטת מינכן.

בחודש דצמבר 1957 קיבלה האוניברסיטה מעמד חוקי של מוסד ציבורי. בשנת 1958 אימצה האוניברסיטה חוקה ראשונה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 ידעה האוניברסיטה גידול מהיר במספר התלמידים. בשנת 1967 נוסדה הפקולטה לרפואה באוניברסיטה, הפקולטה פועלת בשני אתרים בעיר. המשבר הכלכלי בשנות ה-70 פגע קשות בתנאי הלימוד.

בחודש מאי 1968 ציינה האוניברסיטה מאה שנים להיווסדה. אותה עת היו במוסד שש פקולטות, 168 קתדרות ומכונים, כ-8,400 תלמידים לתואר ראשון וכ-5,700 אנשי סגל ועובדים. בשנת 1972 נחנך מרכז הספורט של האוניברסיטה, בשטח הפארק האולימפי של אולימפיאדת מינכן.

באוגוסט 1970 שונה שמו של המוסד ל"האוניברסיטה הטכנית של מינכן". בשנת 1974, לאחר חקיקת חוק השכלה גבוהה בבוואריה, הוחלפו שש הפקולטות באוניברסיטה ב-11 מחלקות קטנות יותר, אשר נקראו "פקולטות" זמן קצר אחר כך: 1. מתמטיקה ואינפורמטיקה, 2. פיזיקה, 3. כימיה, ביולוגיה ומדעי הקרקע, 4. כלכלה ומדעי החברה, 5. הנדסה מבנית ומדידה, 6. ארכיטקטורה, 7. הנדסת מכונות, 8. הנדסת חשמל וטכנולוגית מידע, 9. חקלאות והורטיקולטורה, 10. בישול בירה, טכנולוגית מזון ומדעי החלב, 11. רפואה. בנוסף הוקמו מספר מכונים בין-תחומיים, תחילה לתכנון אזורי ומחקר סביבתי וכן מכון למדעי הספורט.

בשנת 1992 נוספה לאוניברסיטה פקולטה לאינפורמטיקה, אשר התפצלה מתוך הפקולטה למתמטיקה ואינפורמטיקה. בשנת 2002 נוספה פקולטה למדעי הספורט ופקולטה לכלכלה.

מוניטין ודירוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה בדירוג
עולמי
ARWU[4] 47
Times World[5] 41
QS[6] 60
המחלקה להנדסת מכונות וברקע כורים למחקר גרעיני של האוניברסיטה.

על פי דירוג QS של אוניברסיטאות בעולם לשנת 2018–2019, TUM מדורגת במקום ה-61 בעולם, במקום ה-16 באירופה ובמקום הראשון בגרמניה.

על פי דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם לשנת 2017, TUM מדורגת במקום 50 בעולם. בלימודי כימיה המוסד דורג במקום 14 בעולם, הרבה מעל כל שאר המחלקות לכימיה בגרמניה.

בדירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education[2] לשנת 2018 TUM דורגה במקום ה-41 בעולם. בתחום לימודי "הנדסה וטכנולוגיה" היא דורגה במקום ה-20 בעולם ובתחום "מדעי המחשב" היא דורגה במקום ה-16 בעולם.[7]

סוכנות הידיעות רויטרס דירגה את האוניברסיטה הטכנית של מינכן במקום ה-4 ברשימת האוניברסיטאות החדשניות באירופה לשנת 2017.[8]

חתני פרס נובל באוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 חתני פרד נובל למדו, לימדו וחקרו באוניברסיטה הטכנית של מינכן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "TUM - Technische Universität München". mytum.de. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2017. 
  2. ^ https://www.reuters.com/innovative-universities-europe-2017/profile?uid=4
  3. ^ "TUM - Geschichte". בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2015. 
  4. ^ [1]
  5. ^ Technical University of Munich - timeshighereducation.com
  6. ^ QS World University Rankings 2018
  7. ^ "World University Rankings". timeshighereducation.com. 15 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2018. 
  8. ^ David Ewalt, Europe's Most Innovative Universities - 2017. Reuters, May 3, 2017