אולוף סקטקונונג, מלך שוודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולוף סקטקונונג
Olof Skötkonung
Olaf Eriksson of Sweden.jpg
לידה 980
פטירה 1021 (בגיל 41 בערך)
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
בת-זוג אסטריד
שושלת מונסו
אב אריק המנצח
אם זיגריד
צאצאים אמונד
אסטריד
אנונד יקוב
אירנה
מלך שוודיה
תקופת כהונה 9951021 (כ־26 שנים)
הקודם אריק המנצח
הבא אנונד יקוב

אולוף סקטקונונגשוודית: Olof Skötkonung;‏ 9801022) היה מלך שוודיה מ-995 ועד מותו. הוא היה בנו של מלך שוודיה הראשון, אריק המנצח ועל פי המקורות האיסלנדיים, בנה של זיגריד "היהירה".

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מההסברים הרבים לשם "סקטקונונג", הוא שהוא לקוח מהמילה השוודית skatt, שפרושה הוא "מסים" או "אוצר". הפירוש האחרון מעלה את האפשרות לפירוש "מלך משלם מס" והועלתה השערה על יחסים כאלה שהיו לאולוף עם סוון הראשון, מלך דנמרק, שהיה אביו החורג. בכל אופן, הסבר זה הוא ספקולטיבי במידה רבה, שכן הוא לא נתמך בשום עדות היסטורית או מקור היסטורי. הסבר אפשרי נוסף לשם הוא "מלך האוצר" והוא מתייחס לעובדה שאולוף היה ראשון מלכי שוודיה שהטביע מטבעות. במקורות האיסלנדיים הוא מכונה "אולוף השוודי", כדי להבדילו מהמלכים הנורווגים בשם זה שמלכו באותה תקופה, אולף הראשון ואולף השני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידע על אולוף מבוסס ברובו על דיווחיהם של סנורי סטורלוסון ושל אדם מברמן, שהיו נתונים לביקורת של החוקרים המודרניים. אך על פי דבריו של אדם מברמן, נאלץ סוון הראשון, מלך דנמרק להגן על ממלכתו מהתקפותיו של אולוף שטען לזכותו לכתר הדני. העימות בין השניים הסתיים לאחר נישואיו של סוון לאמו של אולוף, ושני המלכים הפכו להיות בעלי ברית. סנורי סטורלוסון מתאר את סוון ואת אולוף כבעלי ברית שווי מעמד כאשר הביסו את אולף הראשון, מלך נורווגיה בקרב סובלודר בשנת 1000 ולאחר מכן חילקו ביניהם את שטחי נורווגיה.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשלחת ויקינגית לנדלנד (כיום, חלק ממזרח מדינת סקסוניה התחתונה שבגרמניה), שבה אולוף את אדלה, בתו של ראש שבט ונדי, והיא ילדה לו בן, אמונד (לימים מלך שוודיה בעצמו) ובת, אסטריד, לימים רעייתו של אולף השני, מלך נורווגיה. מאוחר יותר נשא אולוף לאישה את אסטריד, נסיכה סאלבית והיא ילדה לו בן, אנונד יקוב (לימים מלך שוודיה בעצמו) ובת, אירנה (לימים רעייתו של יארוסלאב הראשון, נסיך קייב).

הברית עם סוון הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאמר על אולוף שהוא העדיף לעסוק בספורט מאשר במלחמות וזו הייתה הסיבה שסוון הראשון, מלך דנמרק השתלט מחדש על ארצו, שנכבשה על ידי אביו של אולוף. אולוף גם איבד את הזכות לגביית מסים שקודמיו קיבלו בשטחים שמהווים כיום את אסטוניה ולטביה.

ב-1000 כרת אולוף ברית עם סוון הראשון, שנשא לאישה את אמו של אולוף, ועם האצילים הנורווגים אריק הוקונסון וסוון הוקונסון, כנגד אולף הראשון, מלך נורווגיה. זה האחרון נהרג בקרב סובלודר ואולוף קיבל את השליטה על חלק מטרונדלג ועל בהוסלן.

המלחמה הנורווגית-שוודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הממלכה הנורווגית כוננה מחדש על ידי אולף השני, פרצה מלחמה חדשה בין נורווגיה לבין שוודיה. אנשים רבים בשתי הממלכות ניסו לפשר בין המלכים. ב-1018, הגיעו אחיינו של אולוף, רגנוולד אולפסון, רוזן וסטרייטלנד ושליחיו של מלך נורווגיה, ביורן סטלרה והיילטי סקגייסון, אל אספת האצולה השוודית באופסלה, בניסיון להשפיע על מלך שוודיה לקבל את תנאי השלום וכדי לסכם על נישואי בתו, אינגגרד, למלך נורווגיה. המלך השוודי זעם ואיים לגרש את רגנוולד מממלכתו, אך רגנוולד קיבל תמיכה מאביו המאמץ, תורנגי "שומר החוק".

תורנגי נשא נאום רב רושם בו הוא הזכיר למלך אודות המסעות הגדולים של הוויקינגים למזרח שקודמיו ערכו מבלי להטות אוזן לאנשיהם. תורנגי עצמו לקח חלק במסעות ביזה רבות עם אביו של אולוף, אריק המנצח, שכן היטה אוזן לאנשיו. אולוף שאף להשתלט על נורווגיה, שאיפה שלא הייתה לאף אחד מהמלכים השוודים לפניו. שאיפה זו גרמה לחוסר שביעות רצון לעם השוודי, שהיה להוט ללכת בעקבות מלכו ולקבל בחזרה את השליטה על הממלכות במזרח שהעלו מס לאבותיו של אולוף, אך היה זה רצונו של העם שהמלך יעשה שלום עם מלך נורווגיה ויסכים לתת לו את בתו לאישה.

תורנגי סיים את נאומו באומרו: "אם אינך חפץ לעשות כן, אנו נתקוף אותך ונהרוג אותך ולא נסבול יותר את חרחורי המלחמה ואת העקשנות שלך. אבותינו עשו כן והשליכו אל הבאר חמישה מלכים שהתנהגו ביהירות, בדיוק כפי שאתה מתנהג כלפינו".

בכל אופן, תחת זאת השיא אולוף את בתו ליארוסלאב הראשון, נסיך קייב. איום המלחמה הוסר כאשר אולוף הסכים לחלוק את סמכותו עם בנו, אנונד יקוב. אולוף גם נאלץ לקבל את ההסדר עם אולף השני, מלך נורווגיה, שכבר היה נשוי עם אסטריד, בתו של אולוף, ללא ידיעתו, בתיווכו של רגנוולד אולופסון.

ב-1016, לאחר שקנוט הגדול היה למלך אנגליה, הוא שלח את שני בניו של אדמונד השני, מלך אנגליה לאולוף, שהיה אחיו-למחצה או אחיו החורג של קנוט, לכאורה עם הוראות לאולוף, שירצח את שני הנערים. במקום להרוג אותם, העביר אולוף בחשאי את הנערים לקייב, שם הייתה אינגיגרד, בתו של אולוף, המלכה, או לפולין, שם היה בולסלאב הראשון, דודו של קנוט, דוכס פולין.

מלך נוצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע שהוטבע על ידי אולוף סקטקונונג, 1030 לערך.

אולוף הוטבל בהוסבי שבדרום שוודיה, ככל הנראה על ידי הבישוף של שוודיה, זיגפריד, בשנת 1008 לערך. בכנסייה של הוסבי, שקיימת עד היום, יש סימן להנצחת הטבלה. בסמוך נמצאת באר שסבורים שהיא המעיין המקודש שממנו נלקחו המים להטבלה. אולוף היה ראשון מלכי שוודיה שהמיר את דתו לנצרות ונשאר נוצרי עד למותו. יחד עם זאת, על פי דבריו של אדם מברמן, העובדה שהרוב המכריע של השוודים המשיך להחזיק בדת הפגנית, אילצה את אולוף להגביל את הפעילות הנוצרית לתחומי מחוז וסטרייטלנד, שבו כבר הושלטה הדת הנוצרית.

כאשר הטביע אולף מטבעות בזיגטונה שבמחוז אופלנד, הוא עשה שימוש בכינוי OLUF REX או OLAF REX. השימוש במינוח הלטיני, עשוי לרמז שהוא כבר הוטבל באותה עת, אך מצד שני המטבעות מהווים חיקוי לפני האנגלי בסוג ובסגנון.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשערה היא שמותו אולוף אירע בחורף 10211022. על פי האגדה הוא מת מות קדושים לאחר שסירב להקריב קורבן לאלים הפגנים.

מאז שנות הארבעים של המאה ה-18 נטען שאולוף נקבר בהוסבי, בחלק הנוצרי של ממלכתו,אך הזיהוי של קברו שנוי במחלוקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]