קנוט הגדול
| קנוט הגדול | |||||
| לידה |
994 או 995 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1035 (בגיל 41 בערך) | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| מדינה |
ממלכת דנמרק, North Sea Empire | ||||
| תארים |
מלך | ||||
| השקפה דתית |
נצרות | ||||
| בת זוג | אמה מנורמנדיה | ||||
| ילדים |
סוון קנוטסון, גונהילדה מדנמרק, הארדיקאנוט, הרולד הראשון, בת בשם לא ידוע | ||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
קְנוּט השני מלך דנמרק (הראשון מאנגליה)"הגדול" (בדנית: Knud den Store – קְנוּד דֶן סטוֹר, לעיתים נהגה גם קָאנוּט; 994/995 – 12 בנובמבר 1035) היה מלך אנגליה, דנמרק ונורווגיה, שליט ומושל שלזוויג ופומרניה. בנם של סוויין פורקבירד וסיגריד, אלמנת אריק המנצח. אביו של קנוט היה עובד אלילים, אך קנוט עצמו נטבל לנצרות בגיל צעיר, וקיבל את השם למברט.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהמאה ה-9 החלו הוויקינגים הדנים לפלוש לאנגליה. עם הזמן התיישבו גם בבריטניה, והאזורים שבהם שלטו נקראו דיינלו (Danelaw). אתלסטאן, מלך אנגליה, הביס בחייו את הדנים, אך יורשיו אדמונד הראשון ואדרד, נאלצו להדוף פלישות ויקינגיות חוזרות ונשנות. עם המלכת אדגר שקטו הרוחות, כאשר הפולשים הוכרו כתושבי קבע. במותו של אדגר עלה מחדש המתח בין יושביה הדנים החדשים של אנגליה לתושביה הוותיקים האנגלו-סקסים, וחזרו פלישות הוויקינגים.
מלך אנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתלרד השני מלך אנגליה השיג את השלום במחיר כבד, אך לבסוף החליט כי כל שכירי חרבו והתושבים הוויקינגים בממלכתו - כולם קשרו נגדו קשר. ב-1002 הורה על טבח המוני של הויקינגים. בין הנטבחים הייתה גם גונהילד, אחותו של סוויין מלך דנמרק. כתגמול, סוויין פשט עם צבאותיו על אנגליה, טבח ביושביה, ולאחר הטלת מס כבד על האנגלים שב לארצו.
באוגוסט 1013 שב סוויין לפשוט על אנגליה בליווי בנו קנוט, נסיך הכתר הדני. במערכה מתוחכמת שיעבד את התושבים הדנים של צפון אנגליה ורבים מתושבי מרכז אנגליה. התקפתו נבלמה בלונדון, אך הוא נמשח למלוך על אנגליה בעוד אתלרד נמלט לנורמנדיה. בפברואר של אותה שנה מת סוויין, והצי הכתיר את בנו למלך אנגליה. המלכתו של קנוט לא נתקבלה על דעת האצולה האנגלית, ואתלרד המודח הושב לכס האנגלי כמלך-חסות תחת קנוט. קנוט שב לדנמרק ב-1014 מחשש לחייו, לא לפני שהטיל מומים בשבויי המלחמה האנגלים של אביו, כאות לעתיד לבוא.
באוגוסט 1015 פלש לאנגליה שוב עם צבא של כ-8,000 איש. הוא ניהל מספר קרבות לא מכריעים כנגד אתלרד וכשזה מת, גם נגד יורשו אדמונד השני. באוקטובר 1016 הכריע קנוט את כוחותיו של אדמונד בקרב אסנדון.
השניים נפגשו על אי בנהר סברן, שם הסכימו לחלוק את הממלכה ביניהם. מותו של אדמונד בנובמבר 1016 הפך את קנוט לשליטה היחיד של אנגליה, באישור הוויטנגמוט מינואר 1017. כדי לבסס את שליטתו באנגליה נשא קנוט את אלמנתו של אתלרד השני, אמה מנורמנדיה, בתו של ריצ'רד הראשון, דוכס נורמנדיה, וכך גם חיזק את קשריו הפוליטיים והמסחריים עם דוכסות נורמנדיה.
כמלך אנגליה שילב קנוט בין תרבויות השלטון באנגליה ובדנמרק. כן ריכז את קובץ החוקים האנגלי ויצר אחידות במסורת הסקסונית. הוא חילק את אנגליה לפי הסגנון הדני לארבעה מחוזות ראשיים: (וסקס, ממלכת מרסיה, מזרח אנגליה ונורת'מבריה), וביסס את שיטת האדונות הטריטוריאלית שתונח ביסוד הממשל האנגלי למשך מאות השנים הבאות. מס ההגנה האנגלי האחרון שולם למלך, וסכומו הכולל היה 82,500 פאונד. קנוט הרגיש בטוח דיו כדי לשלוח את ציו בחזרה לדנמרק, לאחר קבלת התשלום של 72,000 פאונד, ב-1018. קנוט הקים מפעלים רבים, מימן בנייתן של כנסיות וקתדרלות רבות, שלח מסיונרים לדנמרק ואף עלה לרגל לוותיקן ברומא.
להידוק הקשר עם השושלת שהדיח נשא, כאמור, את אמה, בתו של מלך נורמנדיה, וכך מנע התקפה עליו מנורמנדיה, שם מצאו מקלט בניו הגולים של אתלרד השני, אלפרד ואדוארד. את בנו מנישואין אלו, הארדיקאנוט, מינה ליורש העצר על חשבון אחיו למחצה הרולד, בן פילגשו. ב-1018 (או 1019) ירש קנוט את אחיו, הרולד השני, מלך דנמרק, וב-1028 כבש את נורווגיה עם צי בן 50 ספינות מאנגליה. ניסיונו לשלוט בממלכה דרך סוויין, בן נוסף מפילגשו, הסתיים במרד והחזרת השושלת הנורווגית המודחת, תחת מגנוס הטוב.
קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, התיידד עם קנוט, ואירס את בנו היינריך לגונהילדה, בתו של קנוט. כן העביר לפיקוחו את שלזוויג ופומרניה. האחרונה כנראה הייתה לאחוזה פיאודלית של קנוט, כי בולסלאב הראשון, דוכס פולין, שלח את צבאו לעזרת קנוט בכיבוש אנגליה.
קנוט זכה לתדמית של מלך טוב ומוצלח, כנראה משום יחסו הטוב לכנסייה, שהשפעתה אז הייתה מכרעת על כל הכותבים וההיסטוריונים. כך למשל, מתואר קנוט כמלך שהקפיד על ציוויי הדת, אף שניהל נישואים ביגמיים באופן פתוח, והיה אחראי לרציחות והתעללויות לרוב.
הוא מוזכר באגדה ספציפית, שבה ניסה להחזיר כביכול את גלי הים לאחור. לאחר שנמאסו עליו דברי החנופה של אנשי חצרו, כשפגש בחנפן שהציע כי המלך יכול לשלוט ביסודות הטבע עצמם, יצא לסאות'המפתטון כדי להוכיחו אחרת. אגדה זאת נתפרשה פעמים רבות באופן שגוי, כאילו חשב המלך את עצמו לבעל כוחות על-טבעיים. למעשה היוותה אגדה זאת תעמולה בעדו.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנוט מת ב-1035 בשפטסברי, דורסט, ונקבר בווינצ'סטר. הוא הוריש את כל המקומות שבהם שלט לבנו הארדיקנוט, שמלך בדנמרק כ"קנוט השלישי", בעוד אחיו למחצה הרולד קל-הרגליים תפס את השלטון באנגליה. לאחר מותו של הרולד ב-1040, הפך הארדיקנוט גם למלך אנגליה.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| גורם הזקן | תירה | מיסטיבוי | לא ידועה | סימומיסל | לא ידועה | בולסלאוס הראשון, דוכס בוהמיה | ביאגוטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| האראלד "כחול השן" | גונהילד או טובה | מיישקו הראשון | דוברבה מבוהמיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוון פורקברד | סיגריד היהירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קנוט הגדול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וינסטון צ'רצ'יל (לעברית: אהרן אמיר), היסטוריה של העמים דוברי האנגלית, כרך ראשון – הולדת בריטניה, 130–138, הוצאת "עם הספר", תשכ"ו. (הספר בקטלוג ULI)
- האנציקלופדיה העברית:
- כרך עשרים ותשעה, "קנוט II הגדול", 871.
- כרך עשרים ושלושה, "(ה)ממלכה המאוחדת, היסטוריה: תקופת האנגלו־סכסים; שושלת הנורמנים", 871–873.
- כרך אחד עשר, "דנמרק", 896–897.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האנציקלופדיה הקתולית, קאנוט הגדול
- שליטי בריטניה, קאנוט הגדול
- מי הוא מי בימי הביניים, קאנוט הגדול
- קנוט הגדול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קנוט הגדול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| מלכי דנמרק | ||
|---|---|---|
| מלכים קדומים | (הארדיקאנוט הראשון) • גורם הזקן • האראלד "כחול השן" • סוון פורקברד • האראלד השני • קנוט הגדול • הארדיקאנוט • מגנוס הטוב • סוון השני • האראלד השלישי • קנוט הרביעי • אולף הראשון • אריק הראשון • נילס • אריק השני • אריק השלישי • סוון השלישי • קנוט החמישי • ולדמר הגדול • קנוט השישי • ולדמר השני • ולדמר הצעיר • אריק הרביעי • אַבֶּל • כריסטופר הראשון • אריק החמישי • אריק השישי • כריסטופר השני • אריק כריסטופרסן • ולדמר השלישי • תקופת ביניים • ולדמר הרביעי • אולף השני • מרגרטה הראשונה | |
| בית פפאלץ-ניומרקט | אריק מפומרניה • כריסטופר מבוואריה | |
| בית אולדנבורג | כריסטיאן הראשון • הנס • כריסטיאן השני • פרדריק הראשון • כריסטיאן השלישי • פרדריק השני • כריסטיאן הרביעי • פרדריק השלישי • כריסטיאן החמישי • פרדריק הרביעי • כריסטיאן השישי • פרדריק החמישי • כריסטיאן השביעי • פרדריק השישי • כריסטיאן השמיני • פרדריק השביעי | |
| בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסברג | כריסטיאן התשיעי • פרדריק השמיני • כריסטיאן העשירי • פרדריק התשיעי • מרגרטה השנייה • פרדריק העשירי | |