מלכי אנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלכי אנגליה שלטו באנגליה מהמאה ה-8 ועד ימינו. המלך הבריטי הראשון שהכריז על עצמו כ"מלך אנגליה" (בלטינית - Rex Anglorum) היה אופה, מלך מרסיה בשנת 774, אולם בדרך כלל נוהגים לפתוח את הרשימה של מלכי אנגליה עם אגברט, מלך וסקס, שהביס את ממלכת מרסיה בשנת 829 ולאחר מכן נחשב למלך האנגלים. ממלכת אנגליה אוחדה רשמית בשנת 927 תחת המלך אתלסטאן, ובשנת 1707 התאחדה עם ממלכת סקוטלנד והפכה לממלכת בריטניה הגדולה. לאחר איחוד זה נקראו המלכים האנגלים בשם מלכי בריטניה (עד שנת 1800) ולאחר מכן בשם מלכי הממלכה המאוחדת.

בית וסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מלכי אנגליה מתחילה באופן מסורתי עם אגברט, מלך וסקס, ששלט על רוב שטחי אנגליה, אולם התואר "מלך אנגליה" לא היה בשימוש עד שנת 927. עד אז החזיקו המלכים בתואר מלך וסקס.

שם תמונה משנת עד הערות
אגברט Egbert.jpg 829 839 מלך על ממלכת וסקס משנת 802. בשנת 829 הביס בקרב את ממלכת מרסיה והוכרז כמלך הבריטים.
אתלוולף Athelwulf.jpg 839 856 הודח על ידי בנו אתלבאלד
אתלבאלד Aethelbald.jpg 856 860 הפך ליורש העצר לאחר מות אחיו הבכור ולאחר מכן הדיח את אביו אתלוולף
אתלברט 860 865
אתלרד הראשון 865 871 משערים כי המלך הרולד גודווינסון נמנה עם צאצאיו.
אלפרד הגדול Statue d'Alfred le Grand à Winchester.jpg 871 899 היה המלך הראשון שקיבל את התואר "מלך האנגלו-סקסונים". ידוע במיוחד בשל מלחמתו המוצלחת נגד הויקינגים שתקפו את ממלכתו.
אדוארד הזקן Edward the Elder.jpg 899 924 הרחיב את ממלכתו בכך שגירש את הויקינגים צפונה וכבש את ממלכת מרסיה.
אלפווארד 924 924 נהרג חודש בלבד לאחר שירש את הכתר מאביו. יש הטוענים כי אחיו למחצה ויורשו, אתלסטאן, ציווה על הריגתו.
אתלסטאן King.athelstan.tomb.arp.jpg 924 939 תחת שלטונו, בשנת 927, הוקמה רשמית ממלכת אנגליה.
אדמונד הראשון, "ההוגן", "המפואר" Edmund I.jpg 939 946 במהלך שלטונו השתפר מצבם של המנזרים באנגליה, והם שבו לשגשג.
אדרד, "החלש ברגליים" Eadred.jpg 946 955
אדווי, "הנאה" Eadwig.jpg 955 959
אדגר, "השלו" Edgar.jpg 959 975
אדוארד השני, "המרטיר" Edward the Martyr by Edwards detail.jpg 975 978 נרצח בגיל 16 על ידי משרתיה של אמו החורגת, אלפרידה. בשנת 1001 הוכרז כקדוש.
אתלרד השני, "הלא מוכן" EthelUn.jpg 978 1013 במהלך שלטונו כבשו הויקינגים, תחת הנהגתו של סוויין הראשון, מלך דנמרק, את ממלכת אנגליה.

המלכים הדנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1013, במהלך שלטונו של אתלרד השני, נכבשה אנגליה על ידי הדנים וסוויין הראשון, מלך דנמרק הפך למלך אנגליה.

שם תמונה משנת עד הערות
סוויין, "זקן המזלג" Sweyn.jpg 1013 1014

בית וסקס (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של המלך סוויין שב אתלרד השני לאנגליה מגלות בנורמנדי.

שם תמונה משנת עד הערות
אתלרד השני, "הלא מוכן" EthelUn.jpg 1014 1016
אדמונד השני, "בעל כוח הסבל" Edmond II d'Angleterre.jpg 1016 1016 נודע בעיקר בשל הצלחתו להדוף את התקפותיהם של הדנים תחת הנהגתו של קאנוט הגדול, נרצח לאחר שבעה חודשי שלטון בלבד.

המלכים הדנים (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
קאנוט, "הגדול" Cnut.jpg 1016 1035 תקופת שלטונו, שהביאה למדינה יציבות ועושר כלכלי לאחר שנים של מלחמות, נחשבת לאחת המוצלחות בהיסטוריה של אנגליה. כדי לבסס את שלטונו באי הוא נשא לאישה את אמה, נסיכת נורמנדי, אלמנתו של אתלרד השני.
הרולד הראשון, "קל הרגליים" HAROLD I HAREFOOT.JPG 1035 1040 בנו הלא חוקי של המלך קאנוט, לקח לעצמו כס המלכות האנגלי לאחר שאחיו הבכור, הארדיקאנוט, יורש העצר החוקי של קאנוט, היה עסוק במלחמות בממלכת דנמרק ולא יכל להגיע להכתרתו באנגליה.
הארדיקאנוט 1040 1042 יורש העצר החוקי של קאנוט, קיבל את הכתר האנגלי לאחר מותו של אחיו המורד, הרולד.

בית וסקס (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך הארדיקאנוט מת ללא יורשים ואת כתרו ירש אחיו למחצה אדוארד.

שם תמונה משנת עד הערות
אדוארד השלישי, "המוודה" 1042 1066 היה בנו של המלך אתלרד השני ואחיו למחצה של המלך הארדיקאנוט. למרות שרשמית השתייך לבית וסקס האנגלי הוא היה למעשה נורמני בתרבותו, שכן גדל כל חייו בנורמנדי. לאחר מותו, בשנת 1161, הוכרז כקדוש נוצרי ונחשב לקדוש המגן של מלכים.
הרולד השני "גודווינסון" Harold2.jpg 1066 1066 כשהיה אדוארד המוודה על ערש דווי הוא הצביע על הרולד השני, וסימן זה הובן על ידי האצולה האנגלית כבחירתו כיורש הממלכה. מיד לאחר הכתרתו פלשו לאנגליה צבאותיהם של האראלד השלישי, מלך נורבגיה וויליאם, דוכס נורמנדי שטענו שניהם לכתר האנגלי. הרולד נהרג בקרב הייסטינגס לאחר תשעה חודשי שלטון.
אדגר אתלינג 1066 1066 נכדו של המלך אדמונד השני ויורש העצר הרשמי של אדוארד המוודה מבית וסקס. נחשב למלך אנגליה בחודשיים שבין מותו של הרולד השני לעלייתו לשלטון של ויליאם הכובש, אולם לעולם לא הוכתר רשמית.

המלכים הנורמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
ויליאם הראשון, "הכובש", "הממזר" William I of England.jpg 1066 1087 בנו הממזר של רובר הראשון, דוכס נורמנדי, החשיב את עצמו ליורש העצר לכתר האנגלי משום שהיה אחיינה הגדול של אמה, נסיכת נורמנדי, אימו של אדוארד המוודה וכן משום שטען שאדוארד, שחי את רוב חייו בנורמנדי, בחר בו להיות יורשו. לאחר מותו של אדוארד ללא הכרזה רשמית על יורש כבש ויליאם את אנגליה בעזרת צבאו הנורמני והוכתר למלך.
ויליאם השני, "האדום" William2.jpg 1087 1100 היה ידוע גם בשל אופיו הראוותני. הוא מעולם לא נישא, ולא היו לו ילדים מחוץ לנישואים. כיום מקובל להניח כי הוא היה הומוסקסואל.
הנרי הראשון, "בוקלרק", "ארי הצדק" Henry I of England - Illustration from Cassell's History of England - Century Edition - published circa 1902.jpg 1100 1135 ירש את אחיו, המלך ויליאם השני, שמת ללא ילדים. היה המלך האנגלי הראשון מבין המלכים הנורמנים שנולד על אדמת אנגליה. נודע בשל הרפורמות הנרחבות שביצע בממלכה, בעיקר בנושאים כלכליים ומשפטיים.
סטפן King Stephen from NPG.jpg 1135 1154 לאחר מותו של המלך הנרי הראשון ללא צאצאים זכרים הייתה אמורה בתו, מתילדה, רעייתו של היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לרשת את הכתר האנגלי, אולם סטפן, אחיינו של הנרי, טען כי המלך שינה את דעתו על ערש דווי ומינה אותו ליורשו. הכתרתו של סטפן למלך אנגליה גררה אחריה מלחמת אזרחים בין תומכיו לתומכיה של מתילדה.
מתילדה Empress matilda.jpg 1141 1141 ב-7 באפריל 1141 גברו כוחותיה של מתילדה על צבאו של סטפן ושבו את המלך. למרות זאת מתילדה לא הוכתרה רשמית כמלכה וגם לא התייחסה לעצמה כמלכת אנגליה, אלא כ"גברת האנגלים" (Lady of the English). שלטונה הלא-רשמי נמשך עד ה-1 בנובמבר באותה השנה, אז היא נשבתה על ידי צבאו של סטפן ואולצה לשוב לצרפת.

בית פלנטג'נט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי בית אנז'ו שלטו החל מהמאה ה-10 במחוז אנז'ו שבצרפת. בשנת 1128 הפך ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו לבעלה השני של מתילדה, נכדתו של ויליאם הכובש, ובכך הפך לדוכס נורמנדי ולחלק מסדר הירושה לכתר האנגלי. כינויו, פלנטג'נט, ניתן לשושלת המלכים החל מבנו, הנרי השני. בסוף המאה ה-14 התפצלה שושלת המלכים מבית פלנטג'נט לשני בתי מלוכה: בית לנקסטר ובית יורק.

בית פלנטג'נט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
הנרי השני, "קצר הגלימה" Henry II of England.jpg 1154 1189 בנם של ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו ומתילדה, היה המלך האנגלי הראשון לבית פלנטג'נט. לאחר נישואיו לאלינור, דוכסית אקיטן, שנחשבה לאישה העשירה באירופה באותה התקופה, נוספו אדמותיו הנרחבות לאלו של אשתו והוא הפך לאחד האצילים החשובים והחזקים בצרפת. לאחר מותו של המלך סטפן הוא ירש גם את ממלכת אנגליה, ולאחר שכבש גם את סקוטלנד ואירלנד הפך לשליטה של רוב מערב אירופה. ממלכתו הנרחבת קיבלה את השם האימפריה האנז'ווינית.
הנרי, "המלך הצעיר" 1170 1183 מלך בשותפות עם אביו, הנרי השני, אולם מת לפניו ולכן לא נספר בסדר המלכים האנגלים (לא נחשב ל"הנרי השלישי").
ריצ'רד הראשון, "לב הארי" Richard coeurdelion g.jpg 1189 1199 נחשב לאחד המלכים הגדולים של ממלכת אנגליה, למרות שבקושי ידע אנגלית ובילה את רוב חייו מחוץ לממלכה. נודע בעיקר בשל לחימתו המוצלחת במסגרת מסע הצלב השלישי.
ג'ון, "חסר האדמות" Lackland smaller.jpg 1199 1216 ירש את כס המלוכה לאחר שאחיו, ריצ'רד הראשון, מת ללא ילדים. נודע כמלך שחתם על המגנה כרטה.
הנרי השלישי HenryIII-Cassell.jpg 1216 1272 ירש את אביו, המלך ג'ון, בגיל 9 בלבד. נודע בין השאר בשל דעותיו האנטישמיות והחוקים שחוקק כנגד האוכלוסייה היהודית באנגליה.
אדוארד הראשון, "ארך רגלים" EdwardI-Cassell.jpg 1272 1307 למרות שהיה המלך האנגלי הרביעי שנקרא אדוארד, הוא נקרא "אדוארד הראשון" משום שלאחר הכיבוש הנורמני "התאפסה" ספירת המלכים האנגלית.
אדוארד השני EdwardII-Cassell.jpg 1307 1327 נרצח באופן אכזרי, רצח שהיה כנראה קשור להומוסקסואליות שלו.
אדוארד השלישי EdwardIII-Cassell.jpg 1327 1377 נחשב לאחד המלכים האנגליים המוצלחים ביותר של ימי הביניים. לאחר שלטונו הכושל של אביו, אדוארד השני, הוא הפך את ממלכת אנגליה לבעלת הכוח הצבאי הטוב באירופה וכן פיתח מאוד את מערכת המשפט והמיסוי שלה. מלך במשך חמישים שנה, תקופת השלטון הארוכה ביותר באנגליה עד שלטונו של המלך ג'ורג' השלישי, ארבע מאות שנה מאוחר יותר.
ריצ'רד השני Richard II of England.jpg 1377 1399 הודח מכס המלוכה על ידי הפרלמנט, שהתמרמר על כך שהמלך לקח על עצמו יותר מדי סמכויות מהאצולה.

בית לנקסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
הנרי הרביעי Henry4.JPG 1399 1413 בנו של ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר, שהיה בנו של המלך אדוארד השלישי. עלה על כס המלוכה לאחר שאסף מספיק תומכים מבין האצולה שהתנגדו למלך ריצ'רד השני והצליח להדיח אותו מתפקידו.
הנרי החמישי Henry5.JPG 1413 1422 נודע כאחד המלכים האנגלים הלוחמים החשובים של ימי הביניים, בעיקר בשל הצלחתו במלחמת מאה השנים. היה המלך האנגלי הראשון שהוכר רשמית על ידי הצרפתים כיורש העצר לכתר הצרפתי.
הנרי השישי HenryVIofEngland.JPG 1422 1461 ירש את כס המלוכה כשהיה בן 9 חודשים בלבד לאחר מותו של אביו, הנרי החמישי. היה המלך האנגלי היחיד בהיסטוריה שהוכתר רשמית כמלך צרפת בקתדרלת נוטרדאם שבפריז. הודח מתפקידו בשנת 1461 על ידי יריביו מבית יורק במהלך מלחמות השושנים.

בית יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית יורק עלה לשלטון במהלך מלחמות השושנים בינו לבין יריבו הגדול, בית לנקסטר. שניהם היו צאצאי בית פלנטג'נט.

שם תמונה משנת עד הערות
אדוארד הרביעי Edward4.jpg 1461 1470 הובס בשנת 1470 על ידי כוחותיו של הנרי השישי ואולץ לברוח לבורגון.

בית לנקסטר (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
הנרי השישי HenryVIofEngland.JPG 1470 1471 הושב לשלטון לתקופה קצרה בה כמעט ולא תפקד בשל מחלה נפשית. נשבה על ידי כוחותיו של אדוארד הרביעי ונרצח במצודת לונדון.

בית יורק (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
אדוארד הרביעי Edward4.jpg 1471 1483 ביסס את שלטונו של בית יורק על ידי חיסול כמעט כל בית לנקסטר.
אדוארד החמישי King-edward-v.jpg 1483 1483 מלך במשך חודש וחצי בהיותו בן 12, בין מותו של אביו, המלך אדוארד הרביעי, להרצחו במצודת לונדון, כנראה תחת הוראות מדודו, לעתיד המלך ריצ'רד השלישי.
ריצ'רד השלישי King Richard III.jpg 1483 1485 המלך האחרון משושלת פלנטג'נט. נהרג בקרב בין בית יורק לבית טיודור, תחת הנהגתו של הנרי טיודור, רוזן ריצ'מונד, לעתיד המלך הנרי השביעי.

בית טיודור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
הנרי השביעי Henry Seven England.jpg 1485 1509 הנהיג את המרד נגד בית יורק לאחר חיסולו של בית לנקסטר. עלייתו לשלטון סימנה את סיומן של מלחמות השושנים.
הנרי השמיני Henry8England.jpg 1509 1547 נודע בשל התפקיד החשוב שמילא בתהליך הרפורמציה האנגלית ובהפרדותה של הכנסייה האנגלית מהכנסייה הקתולית, וכן בשל נישואיו לשש נשים שונות. בתקופת שלטונו נחקק חוק הכתר של אירלנד 1542 ומלכי אנגליה היו מעתה גם מלכי אירלנד.
אדוארד השישי Edward VI of England c. 1546.jpg 1547 1553 ירש בגיל עשר את אביו, המלך הנרי השמיני, ונפטר ממחלה בגיל 15. שלטונו אופיין בעיקר על ידי רפורמות פרוטסטנטיות נרחבות בממלכה.
ג'יין גריי, "מלכת תשעה הימים" Streathamladyjayne.jpg 1553 1553 אחיינית גדולה של המלך הנרי השמיני, מלכה באנגליה במשך תשעה ימים, לאחר מותו של אדוארד השישי ועד לתפיסת השלטון על ידי המלכה מרי.
מרי הראשונה, "העקובה מדם" Mary1 by Eworth 2.jpg 1553 1558 בתו של המלך הנרי השמיני ורעייתו הראשונה קתרינה, נסיכת אראגון, שלטונה נודע בעיקר בשל העובדה שהשיבה את אנגליה לקתוליות והורתה על עצירתם והוצאתם להורג של פרוטסטנטים רבים.
פיליפ Philip II of Spain by Antonio Moro.jpg 1554 1558 בנו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הוכתר למלך אנגליה כתוצאה מנישואיו עם מרי הראשונה ומלך במשותף איתה. נקבע בחוק ששלטונו ימשך כל עוד אשתו חייה ולכן אחרי מותה איבד את הכתר. השתייך לבית הבסבורג.
אליזבת הראשונה, "המלכה הבתולה" Nicholas Hilliard 022.jpg 1558 1603 בתו של המלך הנרי השמיני ורעייתו השנייה אן בולין. לאחר הוצאתה להורג של אמה היא נחשבה לממזרה, אולם היא הושבה לסדר הירושה בשנת 1543 ועלתה לשלטון לאחר שאחותה מרי מתה ללא צאצאים. נחשבת לאחת המלכות המוצלחות בהיסטוריה של אנגליה ונודעת בעיקר בשל תפקידה בייצוב המתח הדתי ששרר במדינה מאז התחלת הרפורמציה האנגלית וכן בשל העובדה שהגנה על אנגליה מפלישה של הארמדה הספרדית.

בית סטוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותה של המלכה אליזבת ללא צאצאים ירש את הכתר האנגלי ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד תחת השם ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. כל מלכי אנגליה אחריו היו למעשה גם מלכי סקוטלנד אולם רק בשנת 1707 אוחדו שתי הממלכות רשמית תחת השם ממלכת בריטניה הגדולה.

שם תמונה משנת עד הערות
ג'יימס הראשון James I of England.jpg 1603 1625 ירש את המלכה אליזבת בשל היותו נינו של המלך הנרי השביעי. נחשב לאדם מלומד ביותר ואף כתב מספר ספרים העוסקים במהותה של המונרכיה.
צ'ארלס הראשון Carolus I.jpg 1625 1649 נלחם נגד הפרלמנט במטרה להרחיב את סמכויותיו ולבסס את שלטונו כמונרכיה אבסולוטית, וכתוצאה מכך גרם לפריצת מלחמת האזרחים האנגלית בשנת 1642, שבמהלכה נעצר על בגידה בממלכה והוצא להורג.

הקומונוולת' האנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון בוטלה המונרכיה באנגליה והיא נשלטה על ידי אוליבר קרומוול ולאחריו על ידי בנו, ריצ'רד קרומוול, שקיבלו על עצמם את התואר לורד פרוטקטור.

בית סטוארט (המשך)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
צ'ארלס השני Charles II Portrait by Peter Lily.jpeg 1660 1685 עלה לשלטון לאחר קריסתה של הרפובליקה האנגלית תחת שלטונו של ריצ'רד קרומוול.
ג'יימס השני James.II.jpg 1685 1688 ירש את אחיו, צ'ארלס השני, לאחר מותו ללא ילדים. היה המלך האנגלי הקתולי האחרון והודח במהלך המהפכה המהוללת שאורגנה על ידי אצילים אנגליים שחששו ממונרכיה אבסולוטית קתולית.
מרי השנייה Queen Mary II.jpg 1689 1694 בתו הפרוטסטנטית של המלך ג'יימס השני, הועלתה לכס המלוכה על ידי האצולה האנגלית במהלך המהפכה המהוללת יחד עם בעלה ובן דודה, וילם, נסיך אורנז'.
ויליאם השלישי King William III.jpg 1689 1702 בעלה של המלכה מרי השנייה וכן נכדו של המלך צ'ארלס הראשון. שלט בממלכה יחד עם רעייתו בשלטון משותף, ולאחר מותה הפך לשליט יחיד. השתייך למעשה לבית אורנז'-נסאו.
אן Anniex.jpg 1702 1707 בתו הפרוטסטנטית של המלך ג'יימס השני, ירשה את הכתר האנגלי לאחר שאחותה וגיסה, מרי וויליאם, מתו ללא צאצאים. שלטה כ"מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד" עד שנת 1707 אז אוחדו ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד, ולאחר מכן שלטה עד מותה בשנת 1714 כמלכת בריטניה הגדולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]