אולטראפילטרציה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
אולטראפילטרציה (בראשי תיבות: UF) הוא תהליך הפרדה פיזיקלי המתבסס על סינון דרך מסנן (תהליך ממברנלי) בו מופעלים כוחות הידרוסטטיים של נוזל כנגד ממברנה חדירה למחצה. מוצקים מרחפים ומומסים בעלי משקל מולקולרי גבוה נשארים בתמיסה. הם קרויים רכז (Retentate). המים שהם הממס וחומרים בעלי משקל מולקולרי נמוך עוברים את הממברנה. הם קרויים תסנין (Permeate). קיים פרמטר המאפיין כל ממברנה, והוא שקובע אילו חומרים יעברו אותה אל התסנין בתהליך הסינון ואיזה חומרים יישאר ברכז. פרמטר ניקבע על פי קוטר החרירים בממברנה, והוא נקרא Molecular Weight CutOff (MWCO). מולקולות בעלות משקל מולקולרי מתחת ל-MWCO יעברו את הממברנה, ומולקולות בעלות משקל מולקולרי מעל ה-MWCO יישארו ברכז.
תהליך הפרדה זה משמש בתעשייה, במחקר, בטיהור וריכוז מקרומולקולות שהן מולקולות בעלות משקל מולקולרי של 1,000 עד 1,000,000 דלטון, ובעיקר לתמיסות חלבוניות.
בתעשיות הכימיות ובתעשיית המזון[1] והתרופות יש שימוש נרחב בשיטה זו, לטיפולים במים במתקני דיאליזה להרחקת חיידקים פתוגניים ואנדוטוקסינים, ולטיפולים במי קולחין[2]
תכונות חשובות הנדרשות לממברנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמידות בלחצים גבוהים, אינרטיות כימית וביולוגית המתבטאת באי הגבה כימית ופיזיקלית בין הממברנה לבין החומר שעובר את תהליך הסינון, ועמידות בתחום רחב של טמפרטורות והגבה-pH.
חומרי מבנה נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פולימרים הידרופוביים: פוליפרופילן ופוליקרבונט.
- פולימרים הידרופיליים: נגזרות של תאית (צלולוז) וניילון
- חומרים קרמיים ומתכות
- עקרון הפעולה של האולטראפילטרציה דומה למספר שיטות אחרות, כגון אוסמוזה הפוכה, מיקרופילטרציה וננופילטרציה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בוויקימילון: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Filtration processes, באתר Tetra Pak (באנגלית)
- ^ Ultrafiltration - an overview, באתר ScienceDirect (באנגלית)
