אולטרה מרתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו מרוץ הר לעמק

אולטרה מרתון הוא כינוי כולל לריצות שאורכן עולה על זה של ריצת מרתון (42.195 ק"מ).

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגים של אולטרה מרתון: מרוצים למרחקים קבועים, ומרוצים בהם זמן הריצה נקבע מראש ומנצח מי שעבר את המרחק הגדול ביותר.

מרוצי האולטרה מרתון הנפוצים ביותר הם למרחקים של 50 ק"מ, 100 ק"מ, 50 מייל (80.467 ק"מ) ו-100 מייל (כ-161 ק"מ). עם זאת, קיימים גם מרוצים למרחקים נוספים. כיום (2012) נחשב המרוץ ל-100 ק"מ כאולטרה מרתון הרשמי של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית.

במרוצים לפי זמן הנפוצים ביותר הם מרוצים ל-6, 12 ו-24 שעות, ומרוצים של 6 ו-10 ימים.

רוב מרוצי האולטרה מרתון אינם מתבצעים באופן רצוף על ידי הרצים, והם כוללים הפסקות לאכילה, התרעננות, החלפת בגדים וכיוצא באלה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים שני מרוצי אולטרה מרתון חשובים - מרוץ שליחים הר לעמק[1] לאורך כ-215 ק"מ, מהרי הגליל העליון ועד לעמק יזרעאל, ומרוץ סובב עמק[2] הכולל מספר מרחקים, שהארוכים בהם 160 ו-200 ק"מ. בנוסף יש מספר אירועים קטנים יותר המשתנים משנה לשנה: אולטרה טרייל חיפה (80 ק"מ), אולטרה מרתון היירוס (50, 80 ק"מ), מירוץ תנ"ך תשח (50- 200 ק"מ) ועוד מספר מרוצים משתנים.

שיאן ישראל למרחק רצוף הוא קובי אורן (44), פסיכולוג קליני ומאמן ריצה מטבעון, אשר רץ בריצה רציפה באולטרה מרתון 'סובב עמק' בשנת 2013 מרחק של 424 קילומטר.[3] בשנת 2014 קבע קובי אורן את שיא דרום אפריקה בריצת אולטרה מרתון רב יומי למרחק 1,113.9 קילומטר ואילו בשנת 2015 קבע את שיא דרום אפריקה במרחק של 818 קילומטר. בשנת 2016 קבע בניו יורק את שיא העולם לאותה שנה בריצת אולטרה מרתון רב יומית ל 10 ימים במרחק של 1,215 קילומטר. בין השנים 2012-2016 זכה אורן ברציפות במקום הראשון בשבע תחרויות אולטרה מרתון בינלאומיות מסוג של ריצה רב יומית.

ליאור שיאון וזהר קנטור היו הראשונים שרצו את ישראל מדן ועד אילת[4].

עוד ספורטאי סיבולת מוכרים בקהיליית הרצים הישראלית הם זיו צויגהפט וגלעד קראוז: צויגהפט הוא דוקטורנט לביולוגיה בן 28 אשר התפרסם בשנת 2013 בשל הישגו המרשים: השתתפות בתחרות סביב המון בלאן וסיום במקום ה-73 מתוך 2300 רצים, כאשר רק מחצית מכלל הרצים צלחו את המרתון והגיעו לקו הסיום.

צויגהפט השלים מרחק של 168 ק"מ ב-28 שעות ו-23 דקות בתוואי שטח הררי. סיאר טברנד (25), יליד צרפת, סיים במקום הראשון בזמן של 20 שעות ו-34 דקות, קצב ממוצע מהיר במעט מ-8 קמ"ש (כולל עצירות). המחזיק בשיא המסלול במקצה הנ"ל הוא דאצ'ירי דאווה, בן לשבט השרפה הנפאלי, אשר הצליח לסיים את המסלול ב-20 שעות ו-5 דקות.

מדליית הספרטתלון

גלעד קראוז, עורך דין במקצועו, הוא הישראלי הראשון שסיים אי פעם את תחרות הספרטתלון. תחרות הספרתטלון מתקיימת אחת לשנה ביוון. הרצים נדרשים לחצות את המרחק שלפי האגדה עשה השליח פידיפידס מאתונה לספרטה בזמן של פחות מ-36 שעות. לאורך 246 הקילומטרים של המסלול ישנן תחנות ביניים עם זמני קצה, כלומר זמן מקסימלי שעל כל הרצים להגיע לתחנה מסוימת על מנת שיישאר להם סיכוי מעשי להשלים את המרוץ בזמן. הספרתטלון נחשב לאחד ממרוצי האולטרה הקשים בעולם שכן הוא משלב הן ריצה למרחקים ארוכים והן עמידה בזמנים, מה שלא מאפיין בדרך כלל ריצות למרחקים כאלה.

הכניסה לספרטתלון כרוכה בעמידה באחד מהקריטריונים הבאים: תוצאה של 10.5 שעות או מהיר מכך במרוץ למרחק 100 ק"מ, השלמת מרוץ למרחק של 200 ק"מ לפחות או הגעה לקילומטר ה-172 בתחרות ספרטתלון בעבר בפחות מ-24 שעות. אדם שעומד באחד מהתנאים הללו מורשה להשתתף בתחרות. רק 1 מכל 3 רצים מצליחים להשלים את המרוץ בכל שנה ואילו קראוז שותף לסטטיסטיקה מרשימה עוד יותר: הוא שייך ל-10% מהרצים שצלחו את הספרתלטון בניסיון הראשון, שניים מחבריו של קראוז שהשתתפו איתו בפעם הראשונה לא צלחו את המרוץ ונאלצו לפרוש באמצע עקב אי-עמידה בזמני ביניים. קראוז השלים את המרוץ שלוש פעמים (2012, 2013, 2015) ב-2013 השלים קראוז את המרחק ב-34:04:55 שעות.

אריאל רוזנפלד, רץ אולטרה מרתון טבעוני ומאמן בתחום הריצה והתזונה, סיים ב-2015 את מרוץ הספרטתלון בזמן של 30:45 שעות. באוגוסט 2016 הוא ניצח במרוץ חומת ברלין למרחק של 100 מייל (161 ק"מ), בזמן של 15 שעות ו-20 דקות[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולטרה מרתון בוויקישיתוף

אתר מרחקים - קהילת האולטרה מרתון בישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.