אוסקר פוטיורק
 | |
| גנרל אוסקר פוטיורק | |
| לידה |
20 בנובמבר 1853 באד בלייברג, קרינתיה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1933 (בגיל 80) קלגנפורט, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
| מקום קבורה |
וינר נוישטאדט  |
| מדינה |
אוסטריה |
| השכלה |
Kriegsschule |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי. |
| תקופת הפעילות | 1879 – 1 בינואר 1915 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס ה-3 מושל בוסניה והרצגובינה מפקד הארמייה השישית מפקד קבוצת ארמיות במערכה על סרביה במלחמת העולם הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
מסדר כתר הברזל | |
  | |
אוסקר פוטיורק (בגרמנית: Oskar Potiorek; 20 בנובמבר 1853 – 17 בדצמבר 1933), היה פילדמרשל אוסטרו-הונגרי, מושל בוסניה והרצגובינה בעת רציחתו של פרנץ פרדיננד ובהמשך כיהן כמפקד קבוצת ארמיות בראשית המערכה על סרביה במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטיורק נולד בחבל קרינתיה למשפחה מהמעמד הבינוני. אביו היה פקיד ממשל וממונה על פרויקט כרייה באזור. ב-1879 סיים פוטיורק את לימודיו באקדמיה הצבאית בווינה והוצב לשורת תפקידי מטה והדרכה וב-1902 מונה לסגן ראש המטה הכללי האוסטרו-הונגרי. ב-1906 היה מועמד לראש המטה הכללי האוסטרו-הונגרי, אך קונרד פון הצנדורף נבחר לתפקיד. ב-1907 מונה למפקד הקורפוס ה-3, וב-1911 מונה למושל בוסניה והרצגובינה. בשלהי 1913 הזמין פוטיורק את הארכידוכס פרנץ פרדיננד לבקר בחבל ולצפות בתמרוני הצבא וב-28 ביוני 1914 הגיעו פרדיננד ורעייתו לחבל.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רצח פרנץ פרדיננד
כמושל צבאי אחראי היה פוטיורק לביטחונו של פרדיננד ולאחר ניסיון ההתנקשות הכושל הראשון, היה הגנרל פוטיורק זה שתמך בבקשתו של פרדיננד להגיע לבית החולים ולבקר את פצועי ההתקפה, למרות הסתייגותם של שאר מלוויו[1]. פוטיורק נלווה למכוניתו של פרנץ פרדיננד והנחה את הנהג בנסיעתו. מטח היריות הקטלני שהרג את הארכידוכס ורעייתו סופי, לא פגע בפוטיורק והרכב הגיע בנסיעה מהירה למעונו בניסיון להציל את בני הזוג, אך הם נפחו את נשמתם[2].
ב-28 ביולי 1914 לאחר שסרביה לא נענתה לאולטימטום האוסטרו-הונגרי, הכריזה האימפריה מלחמה על הסרבים ופוטיורק מונה לפקד על כוח החוד האוסטרו-הונגרי בפלישה לסרביה. פוטיורק פיקד על הארמייה השישית, ובנוסף גם פיקד על קבוצת ארמיות שהכילה את הארמיות החמישית והשישית. ניסיון הפלישה הראשון לסרביה ביולי - אוגוסט 1914 נהדף לחלוטין, כמו כן אף ניסיון הפלישה השני לסרביה בראשית ספטמבר נהדף, בנובמבר 1914 זכו כוחותיו במספר ניצחונות והתקדמו לעומק סרביה, אך הצבא הסרבי הצליח לבלום את המתקפה ואף להודפה, וב-15 בדצמבר הסתיים קרב קולובארה בו הביסו הסרבים את כוחותיו של פוטיורק ופגעו או שבו בלמעלה ממחצית הכח הלוחם האוסטרו-הונגרי. תוצאות הקרב הובילו לנסיגה רחבה של האוסטרו-הונגרים אל מחוץ לגבולות סרביה[2]. ב-22 בדצמבר 1914 הודח פוטיורק מתפקידו ובמקומו מונה אויגן, הארכידוכס מאוסטריה למפקד הכוחות בבלקן, ואילו סטפן סרקוטיץ' פון לובצ'ן החליפו בתפקידו כמושל בוסניה. ב-1 בינואר 1915 שוחרר פוטיורק רשמית מהצבא האוסטרו-הונגרי[1]. אוסקר פוטיורק הלך לעולמו בקלגנפורט ב-1933 והוא בן 80 שנים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "אוסקר פוטיורק-ביוגרפיה", באתרfirstworldwar.com (באנגלית).
- ^ 1 2 "אוסקר פוטיורק-ביוגרפיה", באתר www.spartacus.schoolnet.co.uk (באנגלית).