אורה שם אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אורה זוננשיין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורה שם אור
אין תמונה חופשית
לידה 3 ביוני 1921 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1995 (בגיל 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורה שם אור (3 ביולי 1921 - 22 בפברואר 1995) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בצ'ורטקוב, פולין, כאורה זוננשיין. אביה, ישראל, היה מצאצאי רש"י, ואמה, טובה, הייתה בתו של דב טננבאום.

למדה במשך שש שנים בגימנסיה בעיר הולדתה ובשנת 1936 עלתה לארץ ישראל. תחילה התיישבה בחיפה, שם סיימה בגרות אקסטרנית, ובשנת 1945 עברה להתגורר בתל אביב.

שם אור הייתה פעילה במפלגת הציונים הכלליים ועמדה בראש תנועת "המעגל הלאומי". כתבה את המדורים הקבועים "מן הכבד אל הקל" בעיתון "הבוקר"; "מה שמספרות ידידותי" בשבועון "לאשה" ו"בכל הרצינות" בעיתון ידיעות אחרונות.

בשנת 1943 נישאה לאדריכל י. ארי שם אור.

שם אור היא אמם של יובל, הפזמונאית והסופרת מירית, והעיתונאי, והמחזאי יונתן.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיי יתחילו מחר, ירושלים : הרומן החדש, (1942)
  • אזרחי לכל : שרטוטים, תל אביב : עין, תשי"א 1951
  • מלאך הצחוק : ספורים ושירים לאחיות ולאחים, תל אביב : ניב, תשי"ח 1957
  • פתחי לי, אחותי : רומן, תל אביב : צוהר, 1958
  • יואלה מגדו : סיפור לצעירות ולצעירים בנפש, ירושלים : קריית ספר, 1959
  • בכל הרצינות : סיפורים הומוריסטיים, תל אביב : נ’ טברסקי, תשכ"ג 1963
  • חייו של פרץ וייס, תל אביב : חמו"ל, תשכ"ה 1965
  • בבית הכל בסדר, רמת גן : מסדה, 1966
  • שנה ושישה ימים : הומורסקות, תל אביב : עין, תשכ"ז 1967
  • אף אחד, אף אחד לא אוהב, תל אביב : אל"ף, תש"ל 1969
  • אל תתנו להם סכו"ם, תל אביב : מלוא, תשל"ג 1973
  • ובארון, מכתב משר הביטחון, תל אביב : ביתן, תשל"ג 1973
  • הספירה לאחור : האם נשק גרעיני יציל אותנו, תל אביב : תנועת המעגל הראשון, 1976
  • ישראל מדינה על תנאי, תל אביב : נוגה, תשל"ח 1978
  • בלי הקוקו והסרפן, תל אביב : נוגה, 1981
  • פעם היה לי חתול, תל אביב : נוגה, 1982
  • זמנים מודרניים, תל אביב : נוגה, 1985
  • ישראל רבתי, יחד עם ארי שם אור, תל אביב : נוגה, 1985
  • הדוגמנית מכרכור, תל אביב : לילך, תשמ"ט 1989
  • המפרקים : תיעוד פוליטי, תל אביב : נוגה, 1989
  • הקרייריסט, תל אביב : י’ גולן, 1990
  • רצח במועדון פנויים/ות, תל אביב : נוגה, 1991
  • רצח בשנקין, תל אביב : נוגה, 1992
  • רצח בכנסת, תל אביב : נוגה, 1993
  • רצח בסדום, תל אביב : נוגה, 1993
  • דמעות בצל, נוגה, 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]