אורופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורופ
UrupISS002-E-8994.PNG
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות 45°54′00″N 149°59′00″E / 45.9°N 149.98333333333°E / 45.9; 149.98333333333
שטח 1,437 קילומטר רבוע
נתונים מדיניים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 0 תושבים
(למפת האיים הקוריליים רגילה)
Relief Map of Kurily.png
 
אורופ
אורופ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שינויי הגבול בין יפן לרוסיה לאורך השנים

אוּרוּפּרוסית: Уру́п; ביפנית: 得撫島; באיינו: ウルㇷ゚) הוא אי גבוה בלתי מיושב בים אוחוצק מקבוצת האיים הקוריליים השייכים לרוסיה. שמו של האי בא משפת האיינו, ומשמעותו דג הטרוטה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי אורופ יושב לראשונה על ידי בני האיינו, הקבוצה האתנית הילידית של האיים הקוריליים, האי סחלין והאי הוקאידו. הביקור הראשון המתועד של אירופאים באורופ היה בשנת 1643, כאשר ספינה של חברת הודו המזרחית ההולנדית בפיקודו של מגלה הארצות ההולנדי מארטן חריטס פריס עגנה באי, ככל הנראה בחפשם אחר פרוות. האי מופיע על גבי מפה רשמית משנת 1644 שהציגה את האדמות בבעלות האן מצומאה. בעלות זו קיבלה משנה תוקף על ידי שוגונות טוקוגאווה בשנת 1715. בשלהי המאה ה-18 הגיעו לאי סוחרי פרוות רוסים. הם צדו לוטרות ים והשתלטו על ספינות זרות ששטו באזור. בשנת 1772 פרצו עימותים בין בני האיינו לרוסים, והאחרונים עזבו את האי לתקופת מה. בשנת 1768 חזרו רוסים לאי, תוך שהם כפופים להנחיותיו מושל סיביר.

בשנת 1801 תבעה הממשלה היפנית באופן רשמי ריבונות על האי, והוא השתייך למחוז אזו, לימים הוקאידו. הדבר הוביל לסדרת עימותים עם האימפריה הרוסית בעניין באי אורופ ויתר האיים הקוריליים. העימותים באו לכדי סיום עם חתימת חוזה שימודה בשנת 1855, שהעביר את הריבונות על האי לרוסיה. באותה שנה, במהלך מלחמת קרים ותוך מאמץ למצוא את הצי הרוסי הקיסרי שבאוקיינוס השקט, עגן כוח ימי צרפתי-בריטי באי אורופ, לאחר עצירה בנמל הקודאטה. הכוח כבש את האי, העניק לו את השם "אי הברית" ומינה תושב אלאוטי מקומי כמושל זמני. חוזה פריז מ-1856 השיב את האי לידיים רוסיות. תחת חוזה סנקט פטרבורג מ-1875 עברה הריבונות על האיים הקוריליים, ובכלל זה אורופ, לאימפריה היפנית. תושבי האי בני איינו הועברו לאי שיקוטן ובמקום התיישבו יפנים.

במהלך מלחמת העולם השנייה הועברו המתיישבים האזרחים היפנים מן האי אל ארבעת "איי הבית" של יפן, כאשר לקראת סוף המלחמה הוצבו באי 6,000 חיילים של הצבא היפני הקיסרי. במבצע סערת אוגוסט שבו פלשה ברית המועצות לאיים הקוריליים נכנעו הכוחות היפניים באורופ ללא התנגדות. ב-1952, בחתימתה על חוזה סן פרנסיסקו, ויתרה יפן על תביעותיה לריבונות על האי. חיילי משמר הגבול של ברית המועצות החזיקו במתקנים הצבאיים היפניים באי עד לנסיגתם בעת התפרקות ברית המועצות ב-1991. האי כיום אינו מיושב, אך משתייך מנהלית למחוז סחלין.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאי אורופ צורה דמוית-מלבן, שצלעו הארוכה 120 ק"מ וצלעו הקצרה 20 ק"מ. שטחו של האי 1,437 קמ"ר, נתון המציב אותו רביעי בשטחו בקבוצת איים הקוריליים. הנקודה הגבוהה באי שייכת לקבוצת חרוטי אפר בשם איוואו בגובה 1,426 מ'. מצר פריס, הקרוי על שם מארטן חריטס פריס, מפריד בין אורופ לאיטורופ. בין אורופ לסימושיר מפריד מצר בוסול, הקרוי על שם הספינה הצרפתית של ז'אן פרנסואה לה פרוז.

באי ארבע קבוצות עיקריות של הרי געש שכבתיים:

  • הרי קולוקול – גובהם המרבי 1,328 מ', והם רדומים מאז התפרצותם ב-1973
  • הר רודקוב – גובהו 524 מטרים. הלוע הוא בצורת משפך ורוחבו 700 מטר, ובו אגם שרוחבו המרבי 300 מטר
  • הר טרי ססטרי – גובהו 998 מ', שוליו מחורצים גאיות עמוקים ובו מעיינות חמים
  • איוואו – קבוצת חרוטי אפר, החרוט הדרום-מזרחי ביותר חוצה עמק קרחוני ויוצר אגם

למרות קו הרוחב הממוזג שבו שוכן האי, זרם אויאשיו הקר והשקע האלאוטי החזק חוברים ליצירת אקלים סובארקטי עם קיץ מתון וערפילי וחורף קר ומושלג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורופ בוויקישיתוף