אורורה (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורורה

אָוּרוֹרָהלטינית: Aurora, משמעותה 'שחר') היא אלת השחר במיתולוגיה הרומית ובשירה הלטינית. אורורה היא בת-השוואה לאלה היוונית אאוס, הגם שאורורה אינה טומנת בחובה תהודה כלשהי לאלה קדמונית אדירה. אלת השחר ההינדית היא אוּשַאס.

במיתולוגיה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה הרומית, אורורה, אלת השחר, מחדשת את עצמה בכל בוקר ובוקר ונוסקת לרוחב השמים, בהכריזה על הגעת החמה. יש לה שני אחים: אח (סוֹל, השמש) ואחות (לוּנַה, הירח).

מיתוס שנלקח מאגדות האלה היוונית אאוס על ידי משוררי הלטינית מגולל את סיפורו של אחד ממאהביה, נסיך טרויה, טיתונוס. טיתונוס היה בן-תמותה, ואמור היה להזדקן ולבסוף למות. ברצותה לחיות עם אהובה לנצח נצחים, אורורה ביקשה מיופיטר (המקביל לזאוס) להעניק חיי אלמוות לטיתונוס. יופיטר נענה למשאלתה, אולם המשאלה הייתה פגומה ולא כללה את שמירת מראהו הצעיר לנצח. כתוצאה מכך, טיתונוס הוסיף להזדקן לעד, ואורורה הפכה אותו לבסוף לחגב.

אורורה בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת מן הגרסאות של היפהפייה הנרדמת נקראה היפהפייה הנרדמת אורורה.

האסטרואיד 94 Aurora (אנ') שהתגלה ב-1867 על ידי ג'יימס קריג ווטסון נקרא על שמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורורה בוויקישיתוף
Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.