אורית הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית הראל
אורית הראל בתיאטרון הקאמרי במסגרת קבלת פנים לסופרים ישראלים של הוצאת הספרים "כתר"
אורית הראל בתיאטרון הקאמרי במסגרת קבלת פנים לסופרים ישראלים של הוצאת הספרים "כתר"
לידה 1956 (בת 66 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כתיבה, עיתונאות, עריכה
מעסיק בעבר: מעריב, קול ישראל, HOT3
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים

תיכון בליך

אוניברסיטת תל אביב
תחום כתיבה רומן
פרסים והוקרה פרס הזהב מטעם אגודת המו"לים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורית הראל (נולדה ב-1956)[1] היא סופרת, עיתונאית ועורכת ישראלית. היא למדה פסיכולוגיה ועיתונאות באוניברסיטת תל אביב, עבדה כעיתונאית בעיתון מעריב, מלמדת עיתונאות ועורכת תוכניות רדיו. אחד מספריה, "זה לא שאני לא אוהבת", זכה בפרס הזהב מטעם אגודת המו"לים.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית הראל נולדה ב-1956 בתל אביב-יפו. היא למדה בתיכון בליך ברמת גן ואת השירותה בצה"ל שלה עשתה בחיל המודיעין.

לאחר מכן למדה הראל באוניברסיטת תל אביב, שם היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודי תעודה. היא למדה קורס בעיתונות באוניברסיטת ניו יורק, ולמדה לימודי העשרה בעיתונות באוניברסיטת תל אביב.

הראל עבדה בתור דיילת חברת אל-על, ובשנים 1986 עד 2007, הייתה עיתונאית במעריב, כתבת לענייני ספרות, עורכת מוסף התרבות, עורכת מוסף "סגנון, עורכת משנה של המגזין "סופשבוע" ועוד.

בפברואר 2007, עזבה הראל את מעריב, וקיבלה מינוי לדוברות משרד מבקר המדינה. היא ערכה והשתתפה בתוכניות אקטואליה ותרבות ברשת הרדיו הממלכתית "קול ישראל" וב-HOT3 בכבלים.[3]

הראל פרסמה חמישה רומנים שזכו לפרסום, ובעיקר הספר "זה לא שאני לא אוהבת" שזכה בפרס הזהב מטעם אגודת המו"לים.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית הראל מתגוררת בתל אביב-יפו.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם זמני (תל אביב : ספרית מעריב, תשנ"ג 1993)
  • אי-הבנות קטנות (אור יהודה : ספרית מעריב, תשנ"ד 1994)
  • נשיקה צרפתית (ירושלים : כתר, 1997)
  • זה לא שאני לא אוהבת (ירושלים : כתר, 2004) <עריכה - אמנון ז'קונט>
  • כל היודע דבר (ירושלים : כתר, 2009)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטן-גב / ג'יל אייזנשטט (רמת-גן : כנרת, 1989)
  • אהבה זה לא הכול / סול גורדון (רמת גן  : רות סירקיס, תשנ"ו 1996)
  • חדשות הערב / ארתור היילי (תל אביב : כנרת, 1990)
  • במרוצת חיי : אוטוביוגרפיה / רות וסטהיימר (תל אביב : רות סירקיס, 1991)
  • ספר הילד הבריא / מייק וננסי סמואליס (תל אביב : לי לך, תשנ"א)
  • מה שנכון : המדריך המלא לכללי התנהגות בעולם העסקים הבינלאומי / לינדה ווין פיליפס (חולון : כנרת, 1997)
  • אופטימיות נצחית / מאת לני רביץ (גבעתיים : אורנית, 2000)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית הראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הראל, אורית, worldcat
  2. ^ אורית הראל, לקסיקון הספרות העברית החדשה
  3. ^ הראל אורית, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
  4. ^ keter-books, אורית הראל | רשימת סופרים | כתר - חנות ספרים אונליין, www.keter-books.co.il