לדלג לתוכן

אורית הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית הראל
אורית הראל בתיאטרון הקאמרי במסגרת קבלת פנים לסופרים ישראלים של הוצאת הספרים "כתר"
אורית הראל בתיאטרון הקאמרי במסגרת קבלת פנים לסופרים ישראלים של הוצאת הספרים "כתר"
לידה 1957 (בת 68 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה רומן
השכלה

תיכון בליך

אוניברסיטת תל אביב
עיסוק כתיבה, עיתונאות, תרגום, עריכה
מעסיק בעבר: מעריב, קול ישראל, HOT3
פרסים והוקרה אות ספר זהב מטעם התאחדות המו"לים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורית הראל (נולדה ב-1957)[1] היא סופרת, עיתונאית, מתרגמת ועורכת ישראלית.

אורית הראל נולדה ב-1957 בתל אביב-יפו. היא למדה בבית הספר א.ד.גורדון, תיכון בליך ברמת גן ובצה"ל שירתה בחיל המודיעין.

בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, שם סיימה גם לימודי תעודה בעיתונאות. בוגרת (בהצטיינות) קורס עיתונות באוניברסיטת ניו יורק.

הראל עבדה כדיילת אוויר בחברת אל-על, ובשנים 1986 עד 2007 הייתה עיתונאית במעריב. בין תפקידיה בעיתון: כתבת מוספים, עורכת מוסף סגנון, עורכת מוסף תרבות, סגנית עורך מוסף סופשבוע, בעלת מדור ספרים ועורכת בדסק החדשות.

בפברואר 2007 עזבה הראל את מעריב, ושימשה במשך כחצי שנה דוברת משרד מבקר המדינה.

שימשה כעורכת תוכניות אקטואליה ברשת ב' של קול ישראל, התארחה בתוכניות תרבות בהוט-3 בכבלים, שימשה כלקטורית להוצאות ספרים שונות.

בעלת הבלוג לביקורת תרבות "אורית הראל - מבקרת ומדברת", כותבת ביקורות תיאטרון באתר "הבמה".

תרגמה כ-40 ספרים, ביניהם "אני לא זוכרת כלום" מאת נורה אפרון בהוצאת עם עובד, ו"חתונה של אחרים" מאת אליסון אספק בהוצאת תכלת.

הראל פרסמה חמישה רומנים שהיו רבי-מכר, ביניהם "זה לא שאני לא אוהבת" שיצא בהוצאת כתר וזכה באות ספר זהב מטעם התאחדות המו"לים.[2]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראל היא אם לשתי בנות ונשואה בשנית לאיש התקשורת אבי בטלהיים.

  • שם זמני (תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג 1993)
  • אי-הבנות קטנות (אור יהודה: ספרית מעריב, תשנ"ד 1994)
  • נשיקה צרפתית (ירושלים: כתר, 1997)
  • זה לא שאני לא אוהבת (ירושלים: כתר, 2004) .עריכה - אמנון ז'קונט.
  • כל היודע דבר (ירושלים: כתר, 2009).
  • הירקון 116 ב' (ידיעות ספרים, 2025).[3]
  • בטן-גב / ג'יל אייזנשטט (רמת-גן: כנרת, 1989)
  • אהבה זה לא הכול / סול גורדון (רמת גן : רות סירקיס, תשנ"ו 1996)
  • חדשות הערב / ארתור היילי (תל אביב: כנרת, 1990)
  • במרוצת חיי: אוטוביוגרפיה / רות וסטהיימר (תל אביב: רות סירקיס, 1991)
  • ספר הילד הבריא / מייק וננסי סמואליס (תל אביב: לי לך, תשנ"א)
  • מה שנכון: המדריך המלא לכללי התנהגות בעולם העסקים הבינלאומי / לינדה ווין פיליפס (חולון: כנרת, 1997)
  • אופטימיות נצחית / מאת לני רביץ (גבעתיים: אורנית, 2000)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית הראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]