אורי ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי ארליך

אורי ארליך (Uri Ehrlich; נולד ב-1956) הוא פרופסור במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכהן כממלא מקום ראש המחלקה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי ארליך גדל בקבוצת יבנה. את שרותו הצבאי עשה בחיל השריון וסיים כסגן מפקד פלוגה בשנת 1978. הוא למד לתואר ראשון בתלמוד ובמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת 1979 נשא לאישה את יעל לבית גלס ולהם ארבעה ילדים. כיום מתגורר ארליך ביישוב מיתר.

את עבודת הדוקטורט בנושא "דרכי התפילה ומשמעותן בתקופות המשנה והתלמוד" סיים בשנת 1994. בתקופה זו למד גם במכון שלום הרטמן ללימודי יהדות מתקדמים בירושלים. במקביל ללימודיו החל ללמד במוסדות שונים, ביניהם המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ומכון שלום הרטמן, שם ניהל את ישיבת ה"שילוב" שפעלה לזמן קצר. משנת 1996 הוא מלמד במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא שימש בתפקידים שונים ובשנת 2012 נבחר למלא את תפקיד ראש המחלקה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרו של ארליך מתמקד בשני צירים: הריטואל כשפה תרבותית-דתית בתקופת חז"ל וחקר התפילה בעת העתיקה כמשתקף מספרות חז"ל ומן הסידורים הקדומים. בתחום חקר הריטואל, יצא ספרו 'כל עצמתי תאמרנה: השפה הלא מילולית של התפילה' על מקומן של המחוות הגופניות בתפילה בתקופת חז"ל. ספר מקיף וחשוב בתחום שהמחקר עסק בו אך מעט. בנוסף, הוא חקר נוהגים בינאישיים בתקופת חז"ל כגון מנהגי פרידה מהחיים ומהמתים ונוהגם של חכמי ארץ ישראל בתקופת התלמוד להישען על תלמידיהם בזמן ההליכה. בתחום השני, חקר התפילה הקדומה, פרסם ארליך מאמרים רבים ואף הקים מאגר נתונים במרשתת: 'התפילה בספרות חז"ל: מאגר נתונים מתפתח'. בשנת 1999 הקים את 'המפעל לחקר התפילה' בסיוע הקרן הלאומית למדע, ובשנת 2003 פרסה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים את חסותה על המפעל והעמידה אותו כאחד ממפעלי האקדמיה. ספרו בנושא תפילת עמידה של חול בסידורים הקדומים מהגניזה הקהירית יצא לאור בהוצאת מכון בן-צבי בשנת תשע"ג. ספר זה זכה בפרס בן צבי בתולדות ארץ ישראל וישובה לשנת תשע"ד

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'כל עצמֹתי תאמרנה': השפה הלא מילולית של התפילה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"ט (מהדורה שנייה יצאה בשנת תשס"ג)
  • The Non-Verbal Language of Prayer: A new Approach to Jewish Liturgy, Texts and Studies in Ancient Judaism series, Mohr Siebeck, Germany 2004
  • תפילת העמידה של חול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית – שורשיהם ותולדותיהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ג.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'מקום השכינה בתודעת המתפלל', תרביץ סה (תשנ"ו), עמ' 315-329.
  • 'לחקר נוסחה הקדום של תפילת העמידה: ברכת העבודה', בתוך, י' תבורי (עורך), מקומראן עד קהיר: מחקרים בתולדות התפילה, ירושלים תשנ"ט, עמ' יז-לח
  • '"אף הן היו באותו הנס": לגלגולה של טענה שוויונית בעולם ההלכה', בתוך, נ' אילן (עורך), עין טובה: דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן, תל אביב תשנ"ט, עמ' 142-159.
  • "Verbal and Non-Verbal Rituals of Leave-Taking in Rabbinic Culture--Phenomenology and Significance.” Jewish Studies Quarterly 8 (2001): 1-26.
  • 'ברכת גבורות, קדושת השם והדעת בנוסח התפילה הקדום לאור קטע חדש מסידור על פי מנהג ארץ ישראל', תרביץ עג (תשס"ד), עמ' 555-584.
  • 'התפילה כשיח ופנומנולוגיה של פרידה: למשמעות יחידת הסיום של התפילה', בתוך: י' לוינסון, י' אלבוים וג' חזן-רוקם (עורכים), היגיון ליונה: היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש, האגדה והפיוט, קובץ מחקרים לכבודו של פרופסור יונה פרנקל במלאת לו שבעים וחמש שנים, ירושלים תשס"ז, עמ' 481–497.
  • 'קריאת פסקאות מעשה בראשית ומזמורי שיר של יום בסידור הקדום על פי ממצאים חדשים מן הגניזה הקהירית', תרביץ עח (תשס"ט), עמ' 189-202.
  • 'לחקר נוסח התפילה בסידור רב סעדיה גאון', פעמים 121 (תש"ע), עמ' 67-99.
  • א' ארליך וא' שמידמן, 'קטעי ברכות מזון מן הגניזה עם לשון זימון על פי מנהג ארץ ישראל הקדום', גנזי קדם ח (תשע"ב), עמ' 37-79.
  • *אורי ארליך, נוסח תפילת שמונה עשרה בסידור ר' שלמה בן נתן ושאלת מוצאו, בתוך: כנישתא - מחקרים על בית הכנסת ועולמו, 4. קובץ PDF

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]