ברכת גבורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה. ברכה זו היא אחת משלוש ברכות השבח שבתחילת תפילת העמידה ועניינה הוא שבח לאל על יכולותיו וגבורתו. הברכה נמצאת אחרי ברכת אבות ולפני ברכת קדושת השם. בחזרת הש"ץ אומרים לאחר ברכת מחיה המתים קדושה, כהקדמה לברכת קדושת ה' שבאה אחריה.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אַתָּה גִּיבּוֹר לְעוֹלָם אֲ-דֹנָי, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, (לפי נוסח תימן: אָתָּה.) רַב לְהוֹשִיעַ.
(בקיץ, יש אומרים:) מוֹרִיד הַטָּל; (בחורף:) מַשִּׁיב הָרוּח וּמוֹרִיד הַגָּשֶם (בחלק מהנוסחים מנוקד: הַגֶּשֶם);
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה (לפי נוסח תימן: מְחַיֶּה) מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים,
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים,
(לפי נוסח תימן בלדי: רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים)
וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר.
מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ (לפי נוסח איטליה מוסיפים: לָנוּ) יְשׁוּעָה (לפי נוסח תימן בלדי: מֵמִית וּמְחַיֶּה).
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
בָּרוּך אַתָּה ה', מְחַיֵּה (לפי נוסח תימן: מְחַיֶּה) הַמֵּתִים.

מוריד הטל או משיב הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השורה השנייה של הברכה משתנה בהתאם לזמן בו היא נאמרת. החל מתפילת מוסף של היום הראשון של פסח עד לתפילת מוסף של שמיני עצרת אומרים "מוריד הטל", לפי רוב המנהגים למעט אשכנז. לפי נוסח אשכנז לא אומרים דבר, אלא אומרים "מחיה מתים אתה רב להושיע, מכלכל חיים בחסד" וכו', ברם מתפללי נוסח אשכנז בארץ ישראל נוהגים לומר מוריד הטל בהשפעת נוסח הספרדים. החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת ועד תפילת מוסף של היום הראשון של פסח אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם". אמירה זו נקראת "הזכרת גבורות גשמים".

אם מתפלל טעה ואמר בקיץ "משיב הרוח..." וסיים את ברכת מחיה המתים (דהיינו אמר "ברוך...מחיה המתים") עליו לחזור לתחילת תפילת העמידה. אך בחורף אינו חוזר אם אמר "מוריד הטל", אך אם לפי מנהג אשכנז השמיט לחלוטין את "משיב הרוח" ואף לא אמר מוריד הטל חוזר כמו בקיץ. בשני המקרים יתקן את עצמו המתפלל אם לא סיים את הברכה.

עשרת ימי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים שבח נוסף הקשור לימים אלה. את התוספת מוסיפים לפני השורה "ונאמן אתה..". הנוסח:
לפי נוסח הספרדים ומנהג תימן: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו ברחמים לחיים.
לפי נוסח ספרד: מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.
לפי נוסח אשכנז: מי כמוך אב הרחמים, זוכר יצוריו לחיים ברחמים.
לפי נוסח איטליה: מי כמוך אב הרחמים. זכור יצוריך ברחמים (לחיים), ממית ומחיה.

על פי ההלכה, אדם ששכח לומר תוספת זו, וסיים את הברכה, אינו צריך לחזור אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.