אורן היערות
 אורן היערות
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | אורן |
| מין: | אורן היערות |
| שם מדעי | |
 Pinus sylvestrisליניאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אורן היערות (שם מדעי: Pinus sylvestris), אשר מכונה בעברית גם אורן סקוטי, הוא זן של עץ במשפחת האורניים שמקורו באזור אירואסיה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עצי אורן היערות מגיעים בשיא לגובה של עד 35 מטרים[2] ועם קוטר גזע בגודל מטר,[3] ובמקרים נדירים יכולים אף להגיע לגובה של 45 מטרים ועם קוטר גזע בגודל 1.7 מטרים. עץ אורן היערות הגבוה ביותר שנמדד אי פעם היה מאסטוניה, בן מעל ל-210 שנים, והיה בגובה 46.6 מטרים.[4] תוחלת החיים של עצי אורן היערות הם בדרך כלל בין 150 ל-300 שנים. עצי האורן העתיקים ביותר שהתגלו עד היום נמצאו בלפלנד והם היו לפי ההערכות בני מעל ל-760 שנים.[5][6][7]
קליפת העץ היא עבה ובצבע כתום-אדום כאשר העץ צעיר ובצע אפור-חום כאשר העץ בוגר.
הנבטים של העץ הם בצבע חום בהיר. בעצי אורן היערות הבוגרים העלים (המכונים "מחטים") הם בצבע כחול-ירוק כהה, או בצבעים ירוק כהה או צהוב-ירוק כהה במהלך עונת החורף, ובאורך 2.5 עד 5 סנטימטרים, וברוחב 1 עד 2 מילימטרים.
האצטרובלים של העץ הם חומים, כדוריים ובקוטר של 4 עד 8 מילימטרים בשנה הראשונה, ומגיעים לגודל המקסימלי בשנה השנייה כאשר אז הם יהיו בצורת חרוט ובאורך של 3 עד 7.5 מילימטרים מילימטרים.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורן היערות הוא העץ הלאומי של סקוטלנד.[8]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
העלים (מחטים) והאצטרובלים של העץ -
שתיל של העץ -
המראה של קרש אורן היערות -
קליפת העץ -
גזע העץ -
יער עם עצי אורן היערות באסטוניה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורן היערות, באתר ITIS (באנגלית)
- אורן היערות, באתר NCBI (באנגלית)
- אורן היערות, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אורן היערות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אורן היערות, באתר Tropicos (באנגלית)
- אורן היערות, באתר GBIF (באנגלית)
- אורן היערות, באתר The Plant List (באנגלית)
- אורן היערות, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורן היערות באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Rushforth, K. (1986) [1980]. Bäume [Pocket Guide to Trees] (בגרמנית) (2nd ed.). Bern: Hallwag AG. ISBN 978-3-444-70130-6.
- ^ Marinich, A.; Powell, K. (2017). Scots Pine: Best Management Practices in Ontario (PDF). Peterborough, Ontario: Ontario Invasive Plant Council.
- ^ Oidermaa, J.-J., ed. (9 בפברואר 2016). "Eesti kõrgeim mänd osutus hiiglaseks ka ülejäänud maailmas" [Estonia's tallest pine turned out to be a giant in the rest of the world as well]. ERR Novaator (באסטונית). Tallinn: Eesti Rahvusringhääling. נבדק ב-9 בפברואר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Farjon, A. (2005). Pines: Drawings and descriptions of the genus Pinus (2nd ed.). Leiden: Koninklijke Brill. ISBN 978-90-04-13916-9. OCLC 59279728.
- ^ Featherstone, A. W. "Species profile: Scots pine". Forres: Trees for Life. אורכב מ-המקור ב-26 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Steven, H. M.; Carlisle, A. (1959). The Native Pinewoods of Scotland. Edinburgh: Oliver and Boyd. OCLC 1148550.
- ^ Scots pine, Forestry and Land Scotland (באנגלית בריטית)
