אזיקים אלקטרוניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה עם אזיק אלקטרוני בכף הרגל

אזיקים אלקטרונים הם אמצעי למעקב אחרי עציר או אסיר, לוודא שהוא עומד במגבלות תנועה שהוטלו עליו. אזיקים אלקטרוניים משמשים לרוב לוידוא עמידת חשודים בתנאים של מעצר בית, אך יכולים לשמש גם למעקב אחר אסירים בעת חופשה או אפילו בעת המצאם בבית סוהר.

אזיק אלקטרוני כולל צמיד המוצמד לרגלו או לידו של המפוקח, כשעליו משדר אותות תכופים המודיע על מיקום הצמיד, למשל בקריאות של GPS. לעיתים, יחד עם האזיק מותקן במקום המצאו של המפוקח מקלט המקבל את התשדורות מהמשדר ומעביר אותם באמצעות קו טלפון (רגיל או סלולרי) או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות אחרות לגורמי האכיפה הרלוונטיים.

המטרות העיקריות בפיקוח אלקטרוני הן שימור עצירים ואסירים מתאימים, שאינם מסוכנים במיוחד, בתוך המעגל החברתי שאיננו עברייני ובהגדלת סיכויי חזרתם לחברה (צמצום תופעת הרצידביזם). שימוש באמצעי זה מאפשר גם את יישומן של תוכניות עבודה או שיקום שונות, בתחום בית הסוהר ומחוץ לו, וכן טיפול בעברייני מין משוחררים ובנאשמים בעבירות אלימות במשפחה.

בישראל החלה לפעול בשנת 2005 תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים, בשיתוף חברה פרטית ("חברת השמירה" - כיום "G4S ישראל"). כיום המערכות שנמצאות בשימוש בישראל מוודאות שהאסיר נמצא בביתו או יצא מביתו. נערך פיילוט על מערכות איזוק אלקטרוני באמצעות GPS.

קיימת ביקורת על השימוש באזיקים אלקטרוניים. הביקורת טוענת לפגיעות נפשיות שנגרמות למי שמפוקח באופן כה צמוד. כן קיימות טענות על עצם מעצר הבית, במיוחד לפני משפט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]